מונדיאל 2026: הבינה המלאכותית עולה למגרש

בשנים האחרונות, אירועי ספורט גדולים הפכו להיות מעבדות ניסוי ענקיות לטכנולוגיות חדשות. כך, למשל, אין כיום שופט כדורגל במעמדים בכירים ובמשחקים מרכזיים שלא משתמש ב-VAR – טכנולוגיית הווידיאו, שמאפשרת לו להחליט במצבים גבוליים. הטכנולוגיה הזאת חוותה את הפריצה שלה במונדיאל 2018.

גביע העולם בכדורגל שיחל בשבוע הבא לא יוצא דופן. מונדיאל 2026 צפוי להיות לא רק טורניר הכדורגל הגדול ביותר עד היום, אלא גם אחד הניסויים הטכנולוגיים המסקרנים ביותר שנעשו בספורט העולמי.

אחד החידושים המשמעותיים טמון בשיתוף הפעולה הרחב בין פיפ"א ולנובו, שיציגו בטורניר שימוש בבינה מלאכותית לשיפור השידורים, ניתוח ביצועי הנבחרות וניהול האצטדיונים בזמן אמת. ויש בו הרבה אצטדיונים כאלה, יותר מאשר בכל מונדיאל בעבר: הוא כולל יותר משחקים ומתקיים בשלוש מדינות – ארצות הברית, קנדה ומקסיקו.

לנובו אמורה לספק חלק מהתשתית שתלווה את הטורניר מאחורי הקלעים ועל המסך: ממודלים תלת ממדיים של שחקנים, דרך כלי אנליטיקה לנבחרות ועד לתאומים דיגיטליים של איצטדיונים. במילים אחרות, גם המונדיאל מקבל שכבת הדמיה מלאה, שתנותח בזמן אמת על ידי מודלים של בינה מלאכותית.

דמוקרטיזציה של המידע

המערכת המשמעותית ביותר מבחינה מקצועית שהטמיע איגוד הכדורגל העולמי לקראת הטורניר היא FIFA AI Pro. מדובר בכלי בינה מלאכותית שמנתח מיליוני נקודות נתונים ויותר מ-2,000 מדדי ביצוע, ומיועד למאמנים, אנליסטים ושחקנים.

המערכת אמורה לספק תובנות טקטיות על ביצועי הנבחרות, להשוות ביניהן, לזהות דפוסים ולסייע בקבלת החלטות. בעולם שבו נבחרות גדולות כבר מחזיקות מערכי דאטה מתקדמים ומעסיקות אנליסטים, פיפ"א ולנובו מציגות את הכלי גם כדרך לצמצום פערים: לתת לכל הנבחרות גישה לאותה שכבת מידע, בלי קשר לעומק הכיס או לגודל מחלקת האנליטיקה. זאת דמוקרטיזציה של המידע, כדי שלנבחרות גדולות ועשירות לא יהיה יתרון לא הוגן על נבחרות ממדינות עניות יותר.

מערכת FIFA AI Pro. צילום: לכידת מסך

מדובר ברעיון חשוב, אבל הוא לא מבטל את היתרון של נבחרות שמנוסות יותר בשימוש בנתונים. ה-AI יכולה להצביע על מגמות, עומסים וחולשות טקטיות, אבל מישהו עדיין צריך להבין מה עושים עם זה.

ניהול אצטדיונים בזמן אמת

החלק הפחות נוצץ, אבל אולי החשוב ביותר מבחינה תפעולית, הוא מרכז הבקרה החכם של פיפ"א. המערכת תתבסס על תאומים דיגיטליים של האצטדיונים: העתקים וירטואליים שנוצרים באמצעות סריקה מלאה של המתחמים. ראוי לציין ש-"תאום דיגיטלי" של ישויות בעולם הפיזי הוא דבר שחברת ההדמיה הצרפתית דאסו סיסטמס דוחפת כבר שנים רבות – וכעת הוא מאומץ גם על ידי ענקיות כמו פיפ"א ולנובו.

באמצעות התאומים הדיגיטליים, המארגנים יוכלו לעקוב בזמן אמת אחרי עומסי קהל, תורים, כניסות, יציאות ותנועת אוהדים בתוך האצטדיון. המידע הזה אמור לאפשר קבלת החלטות מהירה: להפנות קהל לשער פחות עמוס, לתגבר אזור מסוים או לזהות בעיות לפני שהן הופכות לאירוע תפעולי.

הסרטון של לנובו ופיפ"א לקראת משחקי הגביע העולמי בכדורגל.

במונדיאל 2026, שכאמור יתקיים בכמה מדינות ובמספר רב של אצטדיונים, זו לא תוספת נחמדה, אלא צורך בסיסי. ניהול קהל באירוע כזה הוא משימה הרקוליאנית (משימה קשה מאוד), והבינה המלאכותית אמורה לפתור למארגנים בעיות בזמן אמת ולמנוע תקלות בניהול המורכב של המשחקים.

אבל לא רק המבנים יזכו לתאומים דיגיטליים: באמצעות מערך מצלמות היקפי ומערכי מיקרופונים שייפרשו באצטדיונים, ניתן יהיה לסרוק שחקן בתוך כשש שניות ולבנות לו ייצוג דיגיטלי.

הדמיה של תאום דיגיטלי של שחקן. צילום: לכידת מסך

היישום העיקרי לכל זה יהיה בהילוכים חוזרים ובניתוח מצבים מורכבים. במקום להסתפק בזוויות צילום רגילות, ניתן יהיה להציג מהלכים באמצעות מודל תלת ממדי, שיכול להמחיש טוב יותר מיקום שחקנים, תנועה וקווי נבדל (תיכף ארחיב על המערכת הדיגיטלית החדשה שתטפל בכך). זה עשוי לעזור לשופטים להכריע בסיטואציות מורכבות ולפשט את השיפוט – גם על המגרש וגם למי שעושה את זה מהכורסה בסלון, עם הגרעינים והבירה.

במונדיאל 2026, הטכנולוגיה תהיה בכל מקום. השאלה היא האם היא תשתלב נכון. בשידור, עליה להסביר מהלכים ולא להעמיס על המסך. אצל הנבחרות, עליה לסייע למאמנים ולא להציף אותם במידע. בניהול האצטדיונים, היא צריכה למנוע תקלות לפני שהן מורגשות, במקום להוות עוד עומס על המנהלים

נבדל באלפית שנייה

ואם כבר הזכרנו שופטים, לנובו תשלב בינה מלאכותית גם כדי לייצב צילומים מנקודת המבט של השופט. זו זווית קרובה ומהירה מאוד, שקשה להשתמש בה בלי עיבוד תמונה מתקדם, שגם אותו תעשה AI. מדובר בזווית צפייה חדשה, ששמה את הצופים בבית ממש על הדשא.

היה אופסייד? צילום: לכידת מסך

ד"ר מייק ארליכסון, מומחה לבינה מלאכותית, מרחיב: "הבשורה הטכנולוגית המרכזית עבורנו, כאוהדים, היא מערכת הנבדל החצי אוטומטית (SAOT), שעוברת לקראת המונדיאל הזה שדרוג אלגוריתמי חסר תקדים. לא נצטרך יותר להמתין דקות ארוכות בציפייה מורטת עצבים להחלטות שופטי ה-VAR. בזכות הייצוג הדיגיטלי של השחקנים, מודלים של בינה מלאכותית ינתחו את המיקומים שלהם ושל הכדור בזמן אמת – ויידעו לשלוח 'פינג' ישירות לאוזנייה של הקוון בתוך אלפיות השנייה כשיש נבדל". "אפילו הדשא באצטדיונים הוא תוצר של מעל 170 ניסויים מדעיים", הוא מוסיף בחיוך.

הטכנולוגיה עושה כבוד לאגדות הכדורגל

בנוסף, פיפ"א מתכננת באירועים נבחרים חוויות אינטראקטיביות לאוהדים, כולל דמויות דיגיטליות של שחקנים ואגדות כדורגל המבוססות על בינה מלאכותית. פיפ"א עדיין לא פרסמה באילו אגדות מדובר, אבל בהתבסס על אירועי עבר שלה, סביר להניח שהם יהיו כוכבים בסדר הגודל של פלה, מראדונה וזינדין זידאן. אני לא מתחייב על השמות. כך או כך, זה החלק היותר שיווקי של החבילה, אבל הוא מראה לאן הולכת חוויית האוהדים: פחות צפייה פסיבית ויותר אינטראקציה עם שכבות דיגיטליות סביב המשחק.

אגדת כדורגל. דייגו ארמנדו מראדונה. צילום: ShutterStock

להוסיף חוכמה, בלי להפריע למשחק

המהלך של פיפ"א ולנובו משקף את המקום שאליו הספורט המקצועני הולך: יותר ראייה ממוחשבת, יותר ניתוח בזמן אמת, יותר מודלים תלת ממדיים ויותר מערכות תפעול חכמות.

במקרה של מונדיאל 2026, הטכנולוגיה תהיה בכל מקום. השאלה היא האם היא תשתלב נכון. בשידור, עליה להסביר מהלכים ולא להעמיס על המסך. אצל הנבחרות, עליה לסייע למאמנים ולא להציף אותם במידע. בניהול האצטדיונים, היא צריכה לעבוד מאחורי הקלעים ולמנוע תקלות לפני שהן מורגשות, במקום להוות עוד עומס על המנהלים.

ד"ר ארליכסון חוזה ש-"המשחק יישאר אותו משחק אהוב, אבל בזכות ה-AI, הוא הולך להיות מהיר, הוגן, מדויק ובעיקר מהנה הרבה יותר".

לסיכום, המונדיאל הקרוב יהיה מבחן גדול למודלי ה-AI הגדולים. אבל הם לא יימדדו בכמה בינה מלאכותית הוכנסה אליהם, אלא האם היא תצליח להפוך את הטורניר לברור, בטוח ויעיל יותר, בלי לקחת מהכדורגל את הדבר שבגללו כולם באים לכבודו מלכתחילה: האהבה למשחק ולכדור.