האיומים המיידים על ההיי-טק: משבר הדולר, ה-AI וההגירה לחו"ל

הדו"ח השנתי על ההיי-טק של רשות החדשנות, שהתפרסם הבוקר (א'), מציג מצד אחד תמונה חיובית על מצב הענף, ששוב מוכיח שהוא הקטר של המשק, אבל מנגד, מצביע על איומים מיידיים, שעלולים לשחוק את כל ההישגים ואת התרומה המשמעותית של הענף לכלכלה. אותם איומים הם: שחיקת שער הדולר, מגמת גידול מדאיגה של העברת פעילות מו"פ של חברות ישראליות לחו"ל, הגירה הולכת וגדלה של עובדי היי-טק אל מעבר לים והשפעות ה-AI.

תחילה, לנתונים החיוביים: הדו"ח מלמד שב-2025 עלה תוצר ההיי-טק ב-8.2% וחלקו של הענף בתוצר של כלל המשק גדל ל-18.3%. התוצר לעובד היי-טק רשם עלייה של 47 אלף שקלים. כלומר, שוב מוכח שההיי-טק הוא לא ענף בפני עצמו, אלא חלק מרכזי בפעילות הכלכלית של המשק.

באשר לאתגרים, מבין כולם, נראה ששער הדולר הוא הקשה ביותר. התאחדות התעשיינים הוציאה בסוף השבוע אזהרה חמורה לממשלה, שבה נאמר שאם היא ובנק ישראל לא יתערבו מיידית בשחיקת הדולר, כל עובד שיפוטר מעתה יהיה על אחריותם. הדו"ח של רשות החדשנות נכתב בתחילת המפולת, ועורכיו ערכו סימולציה שלפיה שינוי בשער הדולר מ-3.7 שקלים בממוצע ב-2024 ל-3.45 שקלים מתורגם לירידה בתוצר ההיי-טק של 21 מיליארד שקלים. המציאות כיום הרבה יותר חמורה והדולר עומד, נכון לכתיבת שורות אלה, על 2.8 שקלים.

לא ידוע שבנק ישראל מתכוון לבצע פעילות לעצירת ההידרדרות. גם הציפיות להורדה גבוהה של הריבית, מתוך כוונה להקל במעט על המצוקה, התאכזבה, לאחר שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הוריד אותה בשבוע שעבר ב-0.25% בלבד.

התייחסות פופוליסטית, על גבול ההסתה

עוד דבר מטריד שעליו מצביע דו"ח רשות החדשנות הוא גידול במספר חברות ההיי-טק הישראליות שמעבירות פעילות לחו"ל וקיטון במספר עובדי המו"פ שמועסקים בארץ. חוסר הוודאות הכלכלית והביטחונית, וכן המשך בעיית שער הדולר, גורמים לחברות היי-טק לצמצם את פעילותן בישראל, להגדיל פעילות בחו"ל ולפטר עובדים כאן או לבצע להם רילוקיישן לשם. העובדים לא מצהירים שהם עוזבים את הארץ, אבל המספרים מדברים בעד עצמם: בשנה האחרונה, על פי הדו"ח, עובדים ב-35% מהחברות ביקשו לעבור לחו"ל. למרבה הצער, ההתייחסות הציבורית לתופעה היא פופוליסטית, על גבול ההסתה, והעובדים האלה כמעט מואשמים בבגידה. אותו פופוליזם משרת אג'נדות פוליטיות מצד גורמי ממשל, שבמקום לטפל בתופעה, בדרך של פתרונות יצירתיים שיגרמו לאנשים לחזור, מעדיפים לפזר סיסמאות שמזכירות את האמירה האומללה של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, שקרא ליורדים מהארץ "נפולת של נמושות".

זה מדאיג לא בגלל תרבות השיח ולא עקב ההשפעה על הענף, אלא מאחר שיש לשיח הזה השלכות על כלל המשק והחברה בישראל. גידול במספר החברות שעוזבות ובמספר המוחות המבריקים שעוברים למדינות אחרות משפיע באופן ישיר על כלל החברה, ועל מגזרי הכלכלה שהתלות שלהם בטכנולוגיה כמעט מוחלטת.

הממשלה לא משדרת שהיא באמת בעניין, אלא מעדיפה להיגרר אחרי הנרטיב ש-"ההיי-טק יסתדר". במציאות של המחצית הראשונה של 2026, זה לגמרי לא בטוח

ההחלטות נשארות על הנייר

למרבה הצער, גם הצהרות והחלטות הממשלה שנועדו לקדם את נושא החדשנות לסדר עדיפות לאומי גבוה נשארות על הנייר. ההסתכלות היא עדיין סקטוריאלית, וכל עוד היא תישאר כזו, נמשיך לקבל דו"חות שאמנם יצביעו על צמיחה יפה והובלה של ההיי-טק הישראלי, אבל גם על הישארותם, והחרפתם, של איומים ואתגרים שרק הממשלה יכולה לטפל בהם.

נושא הבינה המלאכותית מקבל גם הוא אזכור בדו"ח. הוא מצביע על ההשפעה השלילית של ה-AI על שוק התעסוקה, אבל גם על כך שהיא מביאה להגברת התפוקה ולשינוי מבני בתמהיל התפקידים בענף.

השורה התחתונה: ענף ההיי-טק מפגין, מצד אחד, צמיחה, חוסן והתמודדות לא פשוטה עם שינויים שנובעים מחידושים טכנולוגיים כמו הבינה המלאכותית, אולם מהצד השני נאלץ להתמודד עם תהליכים חיצוניים, כגון המצב הביטחוני והכלכלי, שהם באחריות הממשלה, וכן שער הדולר, שיש לה השפעה עליו. זו לא משדרת שהיא באמת בעניין, אלא מעדיפה להיגרר אחרי הנרטיב ש-"ההיי-טק יסתדר". במציאות של המחצית הראשונה של 2026, זה לגמרי לא בטוח.