האנרגיה בכדור הארץ מוגבלת – הדאטה סנטרים הבאים ייבנו בחלל

"יישומי AI צורכים כמויות גדולות של אנרגיה, והאפשרויות להגדיל את הייצור שלה אוזלות בכדור הארץ. הדאטה סנטרים הבאים, בטווח הנראה לעין, ייבנו בחלל". כך לדברי הילה חדד חמלניק, מנכ"לית ומייסדת חברת הסטארט-אפ מונשוט (Moonshot). החברה הוקמה בשנת 2024 ומפתחת פלטפורמה אלקטרומגנטית שתהווה תשתית לוגיסטית, אשר תאפשר העברת מטענים לחלל, כגון חוות שרתים, ציוד, מזון, דלק ועוד.

חדד חמלניק תשתתף בוועידת Physical AI של אנשים ומחשבים, במסגרת מושב בנושא "העתיד כבר כאן – יזמים ללא גבולות".

במושב זה תציג הילה חדד חמלניק את הסטארט-אפ שהקימה, המייצג תפישה של יזמות פורצת דרך בעולם הבינה המלאכותית הפיזית. "ה-AI צורכת כמויות אנרגיה שבקרוב מאוד לא יהיו קיימות יותר בכדור הארץ, ועלויות הצריכה שלה יהיו כל כך גבוהות, עד כדי גבול חוסר כדאיות", אמרה חדד חמלניק בראיון לאנשים ומחשבים. "זה כבר מורגש בכל העולם, ואפילו מדינות כמו ארה"ב כבר הודיעו כי הן מצמצמות מאוד את האישורים להקמת חוות שרתים, כי אין יותר אנרגיה לחוות האלה".

לדבריה, דאטה סנטרים למעשה יבצעו כריית אנרגיה מהחלל עצמו, ישירות מהשמש, וזאת באמצעות לוויינים ייעודיים שיקיפו את השמש וישהו במסלולים מסונכרנים אליה. 

ההוכחה לכך שאין מדובר במדע בדיוני, לדבריה, היא הפרסומים על ההשקעות האדירות של אילון מאסק, שמתכנן להעביר חלק מתשתיות ה-AI של SpaceX למסלול סביב כדור הארץ, במקום מבני נדל"ן ענקיים עם אלפי שרתים.

"גם אם אילון מאסק יממש את כל תוכניותיו, הדאטה שהוא יוכל להעביר יספיק לפחות משליש מהביקוש הצפוי, ומן הסתם הוא יאפשר את העברת הדאטה ללקוחות שלו בלבד", אמרה הילה חדד חמלניק והוסיפה: "יש הרבה אנרגיה בחלל, אבל כדי לשנע סחורות לחלל צריך סוג של חברת שילוח – מודל פדקס (FedEx), לצורך העניין. וזה מה שאנחנו בעצם מפתחים. אנחנו נהיה המאפשרים לממש את החזון הזה".

אבל היא הוסיפה הערה מעניינת: "החלל הוא כמו נדל"ן. גם שם המקום מוגבל, ולכן יש מרוץ לקבוע עובדות, ממש כמו בנדל"ן הפיזי. שטח שייתפס לא יהיה זמין לאחרים. כאשר הביקוש יהיה בשיא, יש מצב שלא לכולם יהיה מקום. לכן אנחנו חושבים שאנחנו פועלים בעיתוי בדיוק מתאים".

היא ציינה כי הפעילות בחלל היא חלק מתפישת הבינה המלאכותית הפיזית, המדברת על כך שכוח המחשוב פוגש את המחסום הפיזי, נתקל במחסור באנרגיה, ולכן המאמצים עוברים לחלל.

ומה לגבי ישראל?
"התשובה קצת מורכבת. מדינת ישראל כרגע אינה שחקן במגרש הזה, כי היא אינה יכולה לשגר לוויינים מסוג זה. אבל לישראל יתרון ממשי בהיבט של ההון האנושי. יש לנו מהנדסים ואנשים עם ידע וניסיון עצום מהתחום הביטחוני, בנושא טילים, לוויינים ועוד. הצוות שלנו מורכב מהאנשים האלו בדיוק, ובכך ישראל פותחת פער משמעותי מול מספר לא גדול של מתחרים בעולם, שגם עובדים על הנושא הזה. עובדה זו מעמידה אותנו במקום מרכזי בכל השרשרת הזו, ועל כך יש להתגאות".

מה בכל זאת הממשלה יכולה לעשות כדי לוודא שגם ישראל תהיה חלק מהסיפור הזה?
"קיבלנו מהממשלה את המענק שרשות החדשנות נותנת לחברות כמונו, במסגרת עידוד ההשקעה בדיפ-טק. סוגיה מהותית מעבר למימון היא הפיקוח על היצוא, מאחר שפעילות בחלל נחשבת לתחום ביטחוני, ויש לנו כמובן את כל האישורים, אך התחום מתפתח במהירות וידרוש תגובה מהירה והתאמה של הרגולציה".

מהנדסת, מפא"ת, ממפתחי כיפת ברזל ומנכ"לית משרד החדשנות

חדד חמלניק היא מהנדסת אווירונאוטיקה וחלל. היא שירתה במפא"ת והייתה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל. בתפקידיה הציבוריים ניהלה את מנהלת פרויקטי התשתיות הלאומיות במשרד התחבורה, ובין השנים 2020-2023 כיהנה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

מונשוט מעסיקה 70 עובדים. עד כה גייסה החברה 18 מיליון דולר, מתוכם 2 מיליון דולר מרשות החדשנות, וכן קיבלה מענק נוסף ממשרד הכלכלה בהיקף של 4 מיליון דולר. סטטוס החברה כיום הוא של אב-טיפוס ראשוני, וההערכה היא שהפתרון יושלם עד 2031.

ומה אמור לעשות מנמ"ר של ארגון גדול, כמו בנק או חברת מזון, שרוצה להיערך לעידן הבא?
"כרגע אין לו הרבה מה לעשות בהקשר הספציפי הזה. הוא צריך לקוות שבעתיד הוא יוכל להיות שם, בחלל, לפני שמודל ה-AI יגיע לרמות מחירים כל כך גבוהות שלא יאפשרו שום פעילות. ובינתיים, צריך להתעניין, ללמוד ולהיות מוכן".

"זו מטרת המושב שבו אני משתתפת", אמרה חדד חמלניק לסיום.