דרך הסיליקון: איך מעבדים מתקדמים של אנבידיה מצאו את דרכם לסין?

מחוות שרתים במלזיה ועד מחסני דמה: כך עקפו אנבידיה ושותפותיה את מגבלות הייצוא האמריקניות – ואיך פרשת הרומן של ג'נסן הואנג מאיימת לסגור את הפרצה

הדרך העוקפת שבאמצעותה הגיעו מעבדים "אסורים" של אנבידיה האמריקנית לסין.

"אנחנו לא יכולים לאפשר לסין להשיג את השבבים האלה, נקודה. אנחנו הולכים למנוע מהם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שלנו".

המשפט הזה לא יצא מפיו של דונלד טראמפ, הרפובליקני הרברבן, אלא דווקא מפיה של ג'ינה ריימונדו, שרת המסחר בממשל ביידן, בדצמבר 2023. היה זה דווקא ממשל ביידן הדמוקרטי שהטיל מגבלות חמורות על ייצוא מעבדי AI מתקדמים לסין, על רקע פריצתה של מהפכת הבינה המלאכותית עוד בשלהי 2022. ברם, חברות כמו אנבידיה מצאו דרכים לעקוף את האיסורים, כך שסין, יריבתה הגדולה של ארצות הברית, הצליחה ליהנות מהמעבדים המתקדמים שלהן (ובמיוחד של אנבידיה) כדי לפתח מודלי בינה מלאכותית משלה. היה זה דווקא ממשל טראמפ, שאצלו הכול אישי, שפתח את שערי הסכר עבור ידידו הטוב, ג'נסן הואנג, ב-2025 – אבל אני מקדים כאן את המאוחר.

פרשיית הרומנים האסורים של הואנג, מנכ"ל אנבידיה המתפטר, אחד מהם עם מי שנחשדת בהיותה מרגלת סינית, לא רק פוצצה את חייו האישיים ואת מחיר המניה של החברה, אלא גם חשפה את הדרך האפלולית שבה מעבדים מתוצרת ארצות הברית הגיעו לידיים סיניות, על אף מגבלות הייצוא.

פרשה שהתחילה ברומן שלהם: ג'נסן הואנג והמרגלת הסינית, אליס הואנג.

פרשה שהתחילה ברומן שלהם: ג'נסן הואנג והמרגלת הסינית, אליס הואנג. צילום: אילוסטרציה ChatGPT

בניגוד לתפיסה שרואה בפיתוח בינה מלאכותית כסוג של מרוץ חימוש עכשווי בין מעצמות ומכפיל כוח גיאו-פוליטי, להואנג, שהפך את החברה שלו לבעלת השווי הגבוה בעולם, הייתה גישה הרבה יותר פרגמטית: עדיף לשמור את הלקוחות הסיניים "מכורים" לטכנולוגיה אמריקנית מאשר לתת פתח והזדמנות למתחרות מסין, כמו וואווי. דובר אנבידיה אפילו אמר לוול סטריט ג'ורנל: "אמריקה לא יכולה לזכות במרוץ הבינה המלאכותית אלא אם תשתית ה-AI האמריקנית תזכה בכל העולם". באופן אירוני, התפיסה הזו מהדהדת את תפיסת "חגורת הבטון" של הנשיא הסיני שי לדומינטטיות סינית בעולם – רק בסיליקון.

בירת השרתים מדרום מזרח אסיה

ואכן, לפי הדו"חות של אנבידיה למחצית הראשונה של השנה הכספית 2026, היו לה הכנסות של כ-12 מיליארד דולר מלקוחות בסין – כ-7% מההכנסות הגלובליות שלה. לטענת Culper Research, סין אחראית ללא פחות מ-20% מההכנסות של אנבידיה בשנה הפיסקלית הקודמת.

אז איך הסינים הגיעו למעבדים של אנבידיה שלהם היו זקוקים? בשתי דרכים – או הברחה מתחת לרדאר ורכישת שרתים ומעבדים דרך חברות צד שלישי בדרום מזרח אסיה, או בדרך היותר מעניינת: שכירת כוח עיבוד בחוות שרתים שצצות באותן המדינות כמו פטריות אחרי הגשם. כך, למשל, אולי תופתעו לדעת שמלזיה הופכת להיות בירת השרתים השנייה בגודלה בעולם, אחרי וירג'יניה, כשהיא עמוסה ומפוצצת בשבבים של אנבידיה. ממשל טראמפ אולי סירב רשמית להסיר את מגבלות הייצוא, לבקשתו של הואנג, אבל עד כה גם העלים עין מהדלת האחורית שיצר מייסד אנבידיה למכירת מעבדים ושרתים לסין, ושהניבה לחברה שלו מאות מיליארדי דולרים בשנה.

דו"חות שהגיעו לידי התקשורת מראים כי מגהספיד, החברה שהובילה בשעתו המאהבת של הואנג, שגם שמה הוא הואנג (שמה הפרטי הוא אליס ואין ביניהם קשרי משפחה), הבריחה לידי חברות סיניות מעבדי אנבידיה בשווי של 12 מיליארד דולר בין מרץ 2024 ליוני 2025. מגהספיד טוענת מצידה שהיא מנהלת את עסקיה באופן חוקי, כולל היענות למגבלות הייצוא של הממשל האמריקני, ושכרה משרד עורכי דין חיצוני לביצוע חקירה פנימית בעקבות מעלליה של הואנג, שעזבה את החברה עוד באוגוסט אשתקד.

התפוצצות הסיפור האישי של הואנג, שקשור ישירות באינטרסים לאומיים, עשויה לשים סוף לחגיגה. משרד המסחר האמריקני עובד על מגבלות חדשות שיכניסו את מלזיה, אינדונזיה וסינגפור לקבוצת המדינות הכפופות למגבלות הייצוא המחמירות

אבל דווקא מקרה אחר, גם הוא חשיפה של הוול סטריט ג'ורנל – במרץ השנה, מדגים את הדרכים העקלקלות שמצא הואנג למכור מעבדים לסין, למרות המגבלות.

הרשויות בארצות הברית טוענות כי המייסד השותף של סופר מיקרו קומפיוטר, שותפה עסקית ארוכת שנים של אנבידיה, השתתף בקנוניה לשלוח שרתים לחברה בדרום מזרח אסיה – ומשם לסין. כשמפקחים מטעם סופר מיקרו ביקשו לבקר במחסנים של החברה הנוספת כדי לוודא שהשרתים שהוזמנו אכן נותרו ברשותם, הם נתקלו בבעיה: השרתים כבר נשלחו לסין.

כדי לעמוד בביקורות של פקחים של משרד המסחר, המנהלים של סופר מיקרו קומפיוטר בנו מחסן דמה שלכאורה הוחזקו בו השרתים שלמעשה כבר היו בבייג'ינג. הם השתמשו במייבש שיער כדי להסיר ולהחליף מדבקות של מספרים סידוריים על הארגזים, במטרה לשטות בפקחים – כך על פי כתב האישום נגד המייסד, שהוגש בניו יורק ונפתח לעיון הציבור. המייסד טוען לחפותו, והמשפט אמור להחל בשנה הבאה.

חברה עם לקוחה אחת

באופן דומה, כאמור, מרכזי נתונים מחוץ לסין מייבאים באופן חופשי מעבדים של אנבידיה ומשכירים את כוח העיבוד ללקוחות סיניים. במאי אשתקד פתח ממשל טראמפ את הסכר למעקף הזה, באמצעות ביטול המגבלות שהטיל ממשל ביידן על ייצוא מעבדים למדינות שכנות לסין בדרום מזרח אסיה. ממשל טראמפ טען בשעתו כי הוא ינסח מגבלות חדשות, אולם שנה וחצי אחר כך עוד אין כאלה.

חוות שרתים במלזיה.

חוות שרתים במלזיה. צילום: harhar38 / Shutterstock.com

ובהמשך לחוות המלזיות שכבר הזכרתי – קמות חברות שירותי ענן שמשכירות את כוח העיבוד המתקדם שלהן ללקוחות מאוד ספציפיים. כך, למשל, דיי וואן, חברת שירותי ענן סינגפורית שהתפצלה מחברה סינית, בונה חוות שרתים עצומות, המבוססות על טכנולוגיה אמריקנית, במלזיה ובאינדונזיה. לדיי וואן יש לקוחה אחת גדולה שאחראית, לפי הדו"חות שלה, ל-70% מהכנסותיה: בייטדאנס הסינית, החברה האם של טיקטוק.

אבל התפוצצות הסיפור האישי של הואנג, שקשור ישירות באינטרסים לאומיים, עשויה לשים סוף לחגיגה. משרד המסחר האמריקני עובד על מגבלות חדשות שיכניסו את מלזיה, אינדונזיה וסינגפור לקבוצת המדינות הכפופות למגבלות הייצוא המחמירות. מי שירצה לייצא אליהן מעבדים מתקדמים כמו מעבדי Blackwell של אנבידיה יצטרך לקבל רישיון יצוא מיוחד, שיכלול סעיף שאוסר מפורשות גישה של חברות סיניות לכוח העיבוד שיירכש. ולא מן הנמנע שהקונגרס, שהחל מינואר יהיה לעומתי לממשל הרפובליקני, ישאל אותו שאלות נוקבות לגבי דרך המשי המודרנית של מעבדים לדרום מזרח אסיה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים