זה לא הזמן לציניות: AI במערכת החינוך היא משימה לאומית

השבוע יצא משרד החינוך בקמפיין רחב, שבישר על תחילת מה שמכנים שם "מהפכת הבינה המלאכותית במערכת החינוך". הצעד הראשון הוא חודש הבינה המלאכותית, שבמסגרתו התלמידים בכל שכבות הגיל, מכיתה א' ועד י"ב, אמורים ללמוד שעה בשבוע ללימוד בינה מלאכותית.

המשרד פיתח מערכת ידידותית בעיקר לילדים, שמבוססת על בוטים, משחקים והסברים בשפה שהם מבינים. דרכה, כל ילד.ה ונער.ה ת.יוכל ללמוד על כלי הבינה המלאכותית של גוגל, ואחר כך להתחיל לעבוד איתם. המשרד רכש מגוגל את הכלים הללו עבור תלמידים ומורים כחלק מהמעבר לענן הממשלתי נימבוס – פרויקט שבו החברה זכתה, לצד AWS. בהמשך, המערכת אמורה להתחבר גם לכלים של חברות אחרות בשוק.

באשר למורים – גם הם עתידים ללמוד להכיר את הכלי, ולהתחיל להיעזר בה לצרכי העבודה השוטפת שלהם.

מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך. צילום: לירן מולדובן

לדברי מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, ישנן מערכות מדידה ובקרה שיעקבו אחרי ההתקדמות של התלמידים והמורים – לא רק בחודש הזה, אלא גם בהמשך שנת הלימודים הנוכחית ובשנים הבאות.

ציניות, ספקנות וביקורת – לא בזמן ולא במקום

באופן טבעי, היו למיזם הזה תגובות שונות, בעיקר ברשתות החברתיות – רובן מצוידות בכמות גדולה של ציניות, ספקנות וביקורת. זה טבעי, כי מערכת החינוך שלנו אכן חולה, כי היא לא בראש סדר העדיפויות הלאומי, כי יישום הטכנולוגיה והמחשוב בבתי הספר לוקה בחסר וכי הניסיונות של כמה וכמה שרי חינוך לשנות את המצב – כשלו.

אבל אלה לא הזמן ולא המקום לציניות הזאת, כי המשימה ללמד את הדור הבא של המדינה את הטכנולוגיה הבאה של העולם – הבינה המלאכותית, ולהכווין אותם כיצד להשתמש בה, היא משימה לאומית. אלה הילדים ובני הנוער שבהמשך יתגייסו ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל, ישכללו את הכלים שלו ויהפכו אותו לצבא חכם יותר, לטובת המלחמות הבאות שלמרבה הצער עוד נדע, כנראה. זה חשוב גם כדי שיהיה אפשר שלא לחזור על מה שקרה לפני ה-7 באוקטובר – שמי שהיו צריכים לקבל החלטות על בסיס המערכות הטכנולוגיות שקיימות בצה"ל לא עשו זאת בצורה הטובה ביותר, וזה חלק מהמחדל שהביא לטבח הנורא.

צה"ל יצטרך בשנים הקרובות להגדיל את הסד"כ (סדר הכוחות) שלו לא רק בשדה הקרב, אלא גם ביחידות הטכנולוגיות, שמסייעות לחיילים בשטח. הוא יידרש לעוד מאות מפתחים וחוקרי בינה מלאכותית, ביג דאטה וניתוח נתונים. ולא רק הצבא – כבר כיום יש מחסור הולך ומחריף בבוגרי אוניברסיטאות, שלומדים את מדעי הנתונים והמחשב, כולל בתארים מתקדמים. אחת הסיבות לכך היא מצוקת התשתיות למחקר ולפיתוח שבבים וכלי AI. כל זה מוביל, יחד עם סיבות נוספות, למחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק הישראלי.

מדינת ישראל נמצאת במקום לא טוב בדירוג המדינות שיש (או אין) להן תשתיות וכלים לפיתוח הבינה המלאכותית. ההחלטה של אנבידיה לפתוח כאן מרכז מו"פ נוסף, ובכלל ההצלחה של פעילותה בישראל, היא ללא ספק ברמה הבינלאומית, אבל זה לא מספיק: ישראל זקוקה לעוד הרבה אנבידיות כאלה, ורצוי שהן תהיינה לא – או לא רק – חברות רב לאומיות, אלא גם ספינות דגל חדשות של ההיי-טק הישראלי. מדיניות מתמשכת, של כל הממשלות בשנים האחרונות, לא דאגה לשים את הנושא הזה בעדיפות לאומית, והתוצאה היא די עגומה ובעלת השלכות כלכליות לא פשוטות.

האם טראמפ יבטל את הצו של ביידן, ויתיר לחברות האמריקניות להמשיך לייצא לישראל טכנולוגיה שנוגעת לבינה מלאכותית ללא מגבלות? לא ברור

יצוא ה-AI לישראל: האם המדיניות של טראמפ תהיה שונה מזו של ביידן?

בסוף כהונתו, החריף הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, את מגבלות ייצוא השבבים מהמדינה, והרחיב אותן למדינות נוספות, כולל ישראל. זאת, במקום לכלול אותנו ברשימת המדינות השותפות של ארצות הברית, שבגלל מעמד זה לא מוטלות עליהן מגבלות. אמנם, ישראל נמצאת בקבוצת המדינות שחלות עליהן המגבלות המעטות ביותר, אבל עדיין, מומחים מעריכים שהן יזיקו לא מעט לתעשיית ה-AI הישראלית – שגם ככה נמצאת במקום לא הכי טוב, גם אם יש בה כמה חברות טובות מאוד (ויש). ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה של הכנסת לבינה מלאכותית, צדקה כשאמרה בדיון חירום שהוועדה ערכה בחודש שעבר ש-"העולם נמצא במרוץ חימוש AI מטורף, וישראל לא רק לא במשחק, אלא היא אפילו לא על המגרש".

נתניהו וטראמפ בפגישתם הקודמת. צילום: ShutterStock

לא ברור מה תהיה המדיניות של מחליפו של ביידן בבית הלבן, דונלד טראמפ, בנושא. טראמפ נוקט במדיניות ידידותית ל(ממשלת) ישראל, אבל גם מחריף את מלחמת הסחר. אמנם, במקרה הזה מדובר על הטלת מכסים על ייבוא לארצות הברית, אבל טראמפ כלל ברשימת המדינות הזו גם את קנדה, שעל אף שהוא רוצה לספח אותה לארצות הברית, היא בעלת ברית חשובה שלה.

האם הוא ינקוט במדיניות דומה גם כלפי בעלת ברית חשובה אחרת של ארצות הברית – ישראל? או שמא יבטל את הצו של ביידן, ויתיר לחברות האמריקניות להמשיך לייצא לישראל טכנולוגיה שנוגעת לבינה מלאכותית ללא מגבלות? לא ברור. פנייה של מערכת אנשים ומחשבים לדוברות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשאלה האם הנושא עלה בפגישה השבוע בינו לבין טראמפ, כפי שביקשה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל – לא נענתה. עם זאת, גם אם הנושא לא עלה בפסגה בין שני המנהיגים, ההערכה היא שהצוותים המקצועיים בממשלה יעלו אותו בפני עמיתיהם בממשל האמריקני בהמשך.

הכול מתחיל בחינוך

כדי להבטיח שבעתיד ישראל תהיה בקדמת בימת הבינה המלאכותית לא מספיק סחר, אלא צריך להתחיל מהחינוך. זה נושא מאתגר, מסיבות שונות, בין היתר כי חלק מהמורים הם אנשים לא צעירים – קבוצת גיל שבדרך כלל יותר מתקשה להסתגל לטכנולוגיה, וכי חלק מהמורים ודאי שמעו את כל ההערכות שלפיהן ה-AI תחליף כוח אדם אנושי. עוד אתגר כאן הוא שכדי ללמד בינה מלאכותית ברצינות וכדי להיות יותר טכנולוגיים באופן כללי, בתי הספר זקוקים למשאבים, לתקציבים ולתשתיות פיזיות, ובעיקר הם זקוקים לאמפטיה וסיוע מהציבור – שזה מצרך שגם ככה הם מקבלים אותו במקרה הטוב מעט, בגלל המעמד הנמוך של המורים.

כאן צריך לשבח את ההתגייסות של תעשיית ההיי-טק לטובת המיזם של משרד החינוך: לא מפליא שלחודש הבינה המלאכותית גויסו 3,500 מנטורים מהענף – מרמת המנכ"לים ועד לאחרון העובדים, שתורמים 10 שעות בחודש, כדי לסייע בעיקר למורים ולצוות הניהולי להיכנס לעולם הזה. גם המוסדות האקדמיים המכשירים מורים משלבים את נושא הבינה המלאכותית, וגם להם מגיעה מילה טובה.

השורה התחתונה: לימוד הבינה המלאכותית במערכת החינוך, שאמנם החל באיחור רב, הוא בעל חשיבות הרבה יותר רחבה מאשר חינוך ילדינו. לא יהיה זה מוגזם לומר שהשיעורים על בינה מלאכותית בבתי הספר יהיו בין המשתנים שיקבעו האם בעוד כמה שנים, פחות מעשור, נמשיך להיות אומת הסטארט-אפ, או שהתקופה הזאת תהיה פרק בהיסטוריה של מדינת ישראל, שחלף.