האם יש לכם אסטרטגיית מובייל אמיתית?

העולם הולך ומתמלא בטלפונים חכמים ועימם אפליקציות ארגוניות ופרטיות ● הצורך בניהול מדיניות מובייל הוא צו השעה, ומנמ"ר שלא יפנים זאת עלול למצוא את עצמו בצרות צרורות

במפגש פורום Mobility של אנשים ומחשבים, שנערך הבוקר (ג') במכללת אפקה בתל אביב, ציטט דור זכאי – ה-CTO של מוביסק (Mobisec), נתונים שמצביעים על כך שעד 2016 יהיו בעולם כמיליארד בני אדם בעלי טלפונים חכמים, כאשר כבר כיום שני-שלישים מהם עושים בטלפון החכם שימוש לצורך עבודה או קבלת מידע. המציאות הזו מעצימה פי כמה את האתגר שעומד היום בפני מנהלי ארגונים – ובעיקר מנמ"רים – בהיערכות נכונה לעידן ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device).

התחושה הכללית היא, שברוב הארגונים – בישראל כמו בעולם – לא גובשה אסטרטגיה ברורה לניהול הטלפונים החכמים ומחשבי הלוח. לדוגמה, מיליארד טלפונים חכמים משמעותם גם גידול עצום במספר האפליקציות שאנשים יתקינו. האם יש לכל ארגון מדיניות ברורה לשמירת האבטחה והפרטיות בעידן שכזה?

האוקיינוס הענק הזה מכה גלים סוערים בארגונים. כל מנמ"ר יודע שמחוץ לכתלי המשרד, בעולם הנייד החדש הזה, מחכה לו סערה – אם לא צונאמי של ממש. הוא יודע שעליו לגבש מדיניות ברורה, ליישר איתה קו מול ההנהלה – ולהטמיע אותה. כך, בראש וראשונה המעבר לניידות מלאה צריך להוות חלק מהמודל העסקי.

בהגיעו לסוגיה הזו, המנמ"ר צריך לעסוק בשאלות כגון, עד כמה האפליקציות הן פשוטות, יעילות ונגישות – לא רק לעובד עצמו, אלא גם ללקוחות הישירים של הארגון? כיצד יש לנהל את המדיניות של הטמעת האפליקציות, שנולדות מדי כמה שניות? ומה לגבי כל מיני אפליקציות זניחות, שתמיד יימצא העובד שינסה לשכנע אותך שהן הדבר הבא?

האנליסט והעיתונאי כריס מרפי מ-InformationWeek, מצטט במאמרו השבועי מנהל בכיר מאחת הסוכנויות העוסקות בשיווק דיגיטלי: "חווית הניידות בארגון מנותבת על פי הלקוח הראשון שצועק ומתלונן", כותב מרפי. המציאות היא כזו, שבמרבית הארגונים יש 27 אפליקציות מובייל שמנוהלות על יד גורמים שונים, שאינם כפופים לשום אסטרטגיה מכוונת – והתוצאה היא כמובן בלגן אחד גדול. המציאות הזו קיימת גם בשוק הארגוני בישראל, אלא שהיא לא מוחצנת בשלב זה, וכל מנמ"ר מתמודד איתה במגרש הפנימי שלו.

פרקר האריס, ממייסדי Salesforce.com, השתתף בכנס שנערך בחודש שעבר בארצות הברית ועסק בנושא הניידות. האריס עורר פליאה בקרב כמה משתתפים, שהבינו שרק כעת מתכננת החברה פתרונות לניידות. באותו הכנס הופיעו גם נציגי חברות אחרות, המטמיעות פרויקטי מובייל בארגונים. כולם היו תמימי דעים שעולם ניהול האפליקציות הארגוניות הוא כמעט יתום, שומם וחסר ניהול מתבקש. הרי אם Salesforce.com, שידועה בחלוציות וחדשנות, לא עושה זאת – למה שלקוחותיה יעשו זאת?

בישראל, כאמור, המציאות דומה (גם אם לא זהה), והתיאור שהופיע במאמרו של מרפי עולה כמעט בכל מפגש של מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות. יש צימאון רב ללמוד ולדעת, כי הפתרונות הקיימים אינם "פתרונות בית ספר", אלא כאלה שמבוססים קודם כל על ה-DNA של הארגון. אם מראש מדובר בארגון שמדיניות ה-IT שלו לוטה בערפל – לא ברורה וגם לא נאכפת – אין שום סיבה שמדיניות הניידות, שהיא הרבה יותר קשה לניהול, תיאכף.

העדר האכיפה אין משמעותו רק פגיעה בנהלי הארגון ובסמכות המנמ"ר – היא יכולה לגרום לתקלה חמורה ואסון בצידה. הסכנה מגיעה מכיוון אבטחת המידע והשמירה על החיסיון. לחיצה מיותרת על מקש זה או אחר, עלולה להביא לכך שמידע מסווג יהיה זמין לכל מיני אנשים שלא צריכים לראות אותו. אפליקציה חכמה שתלהיב שורה של מנהלים, עשויה להתגלות עד מהרה כפרויקט תוכנה כושל. תפקידו של מנהל הטכנולוגיה הוא לצפות מצבים כאלו ולמנוע אותם.

השורה התחתונה: העולם הולך ומתמלא בטלפונים חכמים ועימם אפליקציות ארגוניות ופרטיות. הצורך בניהול מדיניות מובייל הוא צו השעה, ומנמ"ר שלא יפנים זאת עלול למצוא את עצמו בצרות צרורות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים