האם ישראל תנצח במרוץ לקליטת עובדי היי-טק פליטים מאוקראינה?

אם הממשלה לא תפעל מהר לקליטת פליטים מאוקראינה שמוכשרים לעבודה בהיי-טק, מדינות אחרות יעשו זאת, ונאבד הזדמנות לקבל כוח אדם איכותי ולצמצם את המחסור בהון אנושי ● האם השרה איילת שקד תרים את הכפפה?

לתשומת לב הקוראת איילת שקד.

ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת, שהתכנסה אתמול (ב') בפעם השנייה מאז שהוקמה, דנה בשני נושאים, שיש קשר ביניהם: בחלק הראשון ביקש היו"ר הנמרץ, ח"כ רון כץ, לקבל עדכונים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לגבי התוכניות לצמצום המחסור בכוח אדם בענף, ובחלק השני עלתה השאלה כיצד מדינת ישראל נערכת לקלוט אלפי עובדי היי-טק פליטים מאוקראינה, שעד לפני המלחמה הועסקו על ידי או עבור חברות ישראליות ואחרות.

לקראת הדיון שלחה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מכתב לחברי הוועדה ובו היא פירטה את התוכניות המעודכנות של משרדה לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק. השרה ציינה שהיא העבירה הנחייה לרשות החדשנות, שבתחילת השנה הועברה סופית למשרדה, לייצר הכשרות חדשות, מעבר לתוכניות הקיימות, כדי להגדיל את מספר העובדים בענף ב-24 אלף איש בשלוש השנים הקרובות – כשליש ממספר זה בכל שנה.

כמו פרקש הכהן, נציגי הממשלה האחרים שהשתתפו בדיון דיברו על יעדים וצרכים, ועדיין לא שמענו על התקדמות ממשית בצמצום המחסור. צודק דדי פרלמוטר, שעומד בראש ועדה שהממשלה מינתה לטיפול בבעיה זו, שאמר שהמבחן של כל ההמלצות האלה יהיה ביישום שלהן.

הפליטים ההיי-טקיסטים מאוקראינה: ישראל צריכה לפעול במהירות

בשני חלקי הדיון – זה שעסק במחסור בעובדים בענף וזה שעסק בקליטת הפליטים ההיי-טקיסטים מאוקראינה – בלטה התופעה הידועה והמקוממת של חוסר תיאום מלא בין כל המשרדים והגופים שעוסקים בתחום. ח"כ כץ עשה חשבון מהיר ואמר שכל אחד מנציגי המשרדים דיבר על תקציבים רבים מאוד שעומדים לרשות המשרד כדי לטפל בנושא, ושאם כולם היו מסונכרנים ועובדים כגוף מתואם אחד, עוצמתם הייתה גדולה והיה קל להם יותר להתמודד מול משרד האוצר, שמהווה מכשול להקצאת התקציבים.

התופעה הזו התגלתה כקריטית בחלק השני של הדיון, מאחר שמדובר בקליטת פליטים שממש עכשיו יצאו או עומדים לצאת מאזור המלחמה ולהגיע לארץ, או למדינות אחרות. כמה מהמשתתפים הזהירו שאם אנחנו לא נקלוט את אותם עובדי היי-טק מוכשרים – הם ילכו למדינות אחרות, שגם בהן יש מחסור בענף וישמחו לקלוט אותם.

יש כאן אתגר למדינה: להתגבר על כל המכשולים הרגולטוריים ואולי אף לחרוג מהנהלים ששרת הפנים, איילת שקד, שינתה לפחות שלוש פעמים מאז פרוץ המלחמה. למען ההיי-טק, שזה בעצם למען הכלכלה הישראלית והמדינה בכלל, היא יכולה לשנות אותם בפעם הרביעית

על פי הערכות, לפני המלחמה היו באוקראינה כ-20 אלף עובדי היי-טק שעבדו עברו חברות ישראליות, כאשר חלק מהם רוצה לבוא ארצה ולעבוד בה. כמה? לא ברור. באופן לא מפתיע, בדיון התברר שאין למדינת ישראל מידע מדויק על מספר הפליטים מאוקראינה, שהגיעו ארצה או נמצאים בדרך אליה ושיש להם הכשרה שמאפשרת להם להיכנס מיידית לעבודה בהיי-טק. נציגי הסוכנות היהודית והתאחדות התעשיינים זרקו מספרים מוערכים בלבד.

מי שכן הצליחו לתת נתונים כלשהם, גם אם הם לא מציגים את כל התמונה, הן שתי צעירות שהחליטו לחבר בין עובדי היי-טק מאוקראינה לחברות ישראליות שרוצות אותם. השתיים, סופיה טופלוב לוז ותמר אברמסון, יצרו דטה בייס של 6,000 איש וחיברו אותם, ללא כל סיוע מגורמים רשמיים, עם מעסיקים מישראל.

דיון ועדת המשנה להיי-טק בכנסת, אתמול (ב').

דיון ועדת המשנה להיי-טק בכנסת, אתמול (ב'). צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יש כאן אתגר למדינה: להתגבר על כל המכשולים הרגולטוריים ואולי אף לחרוג מהנהלים ששרת הפנים, איילת שקד, שינתה לפחות שלוש פעמים מאז פרוץ המלחמה. למען ההיי-טק, שזה בעצם למען הכלכלה הישראלית והמדינה בכלל, היא יכולה לשנות אותם בפעם הרביעית.

נציגי התעשיה הבהירו לח"כים חברי הוועדה שאם המדינה לא תתעשת ולא תייצר מיד מסלול ירוק מיוחד למהנדסים ואנשי היי-טק, שיכולים לעבוד כבר מחר בבוקר בענף – שמחכה להם, נפספס את הרכבת. אם ההתנהלות הממשלתית הרגילה תימשך, נאבד הזדמנות חד פעמית גם לצמצם במשהו את בעיית ההון האנושי בהיי-טק וגם לקלוט פליטים מוכשרים לעבודה בענף. הידידים החדשים שלנו מדובאי כבר התאימו את עצמם למציאות, והם מסדרים אשרות עבודה ושהייה לפליטים מאוקראינה בתוך ארבעה ימים. אין כל סיבה שהיא שישראל לא תיצור מסלול דומה ותבצע את זה באותו פרק זמן, פחות או יותר.

אתגר נוסף שנוצר כאן לממשלה הוא לשנות את הלך החשיבה שלפיו הפליטים האוקראינים הם לא עוד מהגרי עבודה, כמו שחושבים על פליטים או מבקשי מקלט אחרים, אלא הם כוח אדם איכותי, שמדינות נוספות בעולם רוצות אותו, וחלק מהן כבר מגייסות עובדים משם במחנות המעבר. אם לא נפעל במהירות, כפחי שכבר צוין כאן, הם יגיעו לשם – ולא אלינו. זה תואם את עמדת הממשלה שבאופן כללי, יש לייבא כמות מוגבלת של עובדי היי-טק מחו"ל לישראל, לפתרון המצוקה בכוח אדם. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הכלכלה כבר הביעו את תמיכתן בכך. הפליטים האוקראינים שמגיעים לכאן (המוכשרים שבהם) יכולים להוות סנונית ראשונה למימוש המהלך. מה שצריך לעשות הוא לשנות רגולציה, לגלות גמישות מחשבתית ולפעול במהירות.

צדק ח"כ כץ כשאמר שרצוי שהממשלה תשתף יותר את התעשיה במהלכים האלה, כמו גם בהכשרות, כי המגזר העסקי רץ מהר יותר ממנה. אם הממשלה תתעקש להשאיר את הכול בשליטתה, נישאר עם אותו מחסור עצום בהיי-טק – בלי גיוון תעסוקתי ובלי פליטים אוקראינים מוכשרים שיכולים להיקלט, ולו זמנית, בהיי-טק הישראלי. האם השרה שקד תרים את הכפפה?

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רון אלגמוב - מנהל 4 יו

    כרגע כמעט ואין מתכנתים מאוקראינה בגלל שגברים לא יכולים לצאת מהמדינה מצד אחד ומצד שני הם ממשיכים לעבוד בחברות מחו״ל ומעדיפים לנסוע לפורטוגל או בולגריה וכו , ביחד עם זאת האוכלוסיה שמעניינת הם מתכנתים מרוסיה בעיקר בגל שתי סיבות 95% מהמתכנתים ברוסיה עובדים בשוק הרוסי בחברות רוסיות, המשכורת שלהם נחתכה בגלל שער הרובל.
    פה יש יהלומים שניתן לאסוף .

אירועים קרובים