החדשנות מתחילה מהמורה

אתמול (ג') נערך בנשר טקס חלוקת מחשבים למורים ממחוז הצפון במסגרת פרויקט מחשב לכל מורה, אותו מנהלת קרן אתנה בראשותו של היזם, המייסד והנשיא של הקרן, אורי בן-ארי. לכאורה היה זה עוד טקס, אחד מני רבים שנערכים במסגרת הפרויקט החשוב הזה. אבל בכל זאת, היו בטקס הזה שני דברים מיוחדים: האחד הוא העובדה שמורה ממחוז הצפון קיבלה את המחשב ה-10,000 שהקרן חילקה מאז החלה התוכנית לפני שבע שנים; השני הוא שמדובר בטאבלט איינשטיין+ של חברת פורייה, שמכיל חיישנים מדעיים מובנים.

חלוקת המחשב למורה ה-10,000 אינה דבר מובן מאליו. היא תולדה של פרויקט שיזמו אנשים פרטיים, לא במקרה מענף ההיי-טק, שהוביל בן-ארי עוד כשהיה סגן נשיא לשיווק בנס טכנולוגיות, כחלק מתרומה לקהילה בתחום החינוך.

איך הכול התחיל?

הרעיון מאחורי המיזם פשוט: כהיום כן אז קיטרו, ומקטרים, בשיחות סלון על הרמה הירודה של ההוראה ושל המורים. כבר באותם הימים היה ברור לרבים שמערכת החינוך חייבת להשתנות ושהשינוי צריך להתחיל קודם כל ממעמד המורה, שהיה בשפל. בן-ארי והשותפים לחזון הזה (גילוי נאות: גם כותב שורות אלה) סברו שהדבר הבסיסי ביותר שיכול לשדרג את מעמד המורה הוא לצייד אותו בכלי עבודה שקיים כמעט בכל ארגון, אצל כל מזכירה זוטרה.

למען הדיוק ההיסטורי, לניצוץ של הרעיון היה שותף בעקיפין דמות ציבורית ידועה כבר אז: זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה. לשכתו אירחה פגישה במטרה לממש רעיון של צילום תוכנית טלוויזיה לענייני מחשבים, ששודרה בכבלים וצולמה והופקה באולפנים של עיריית רעננה, שבה ישתתפו מורים בחידון טריוויה והפרסים שיינתנו להם יהיו מחשבים אישיים. בילסקי, שתמיד מכוון גבוה, הרבה מעבר לעיר שאותה כבר אז ניהל ביד רמה, חתך מיד ואמר: "עזבו תוכניות טלוויזיה. העניקו למורים מחשבים ניידים – זה השינוי!". מכאן לקח בן-ארי את המושכות, והשאר היסטוריה.

כשאומרים שלא היה טריוויאלי לצאת למסע ארוך כזה ולהגיע, נכון לעכשיו, ל-10,000 מחשבים, צריכים לראות מיהם השותפים למיזם, שאחר כך הפך לקרן אתנה: הסתדרות המורים, משרד החינוך, רשויות מקומיות ועוד שורה ארוכה של גופים. כל מי שקצת מכיר את מערכת החינוך יודע שלהושיב ביחד סביב שולחן אחד את הסתדרות המורים עם משרד החינוך מבלי שזה מגיע לפיצוץ או שביתה יכול להבין שבעצם הנכונות לבחון את הרעיון, וכן רתימת המשרד למיזם, היה משום תחילתו של מהפך.

השיתוף הזה יצר משוואה מנצחת ומעניינת: המורה לא מקבל מחשב לשם קבלתו, אלא עובר לפני כן השתלמויות על פי פרמטרים שמשרד החינוך ובתי הספר קובעים. כך מייצרים מצב בו המחשב שמקבל המורה משמש אותו מהיום הראשון, הן לניהול טוב יותר של מערכי ההוראה והן להצטרפות מהירה יותר למהפכת התקשוב. בכך סוגר המורה באופן מיידי פער מול 40 תלמידים, שמלבד השעות שהם מבלים בכיתה, מול הלוח והגיר, חיים את עולם המחשוב, הטלפון הנייד והטאבלט.

כאן עולה השאלה: ואם בן-ארי לא היה יוזם את תוכנית מחשב לכל מורה, האם עד היום היו כלל המורים ללא מחשבים? התשובה היא, למרבה הצער, כן. ככה זה במדינת ישראל. למדינה לא חסר כסף, הם מעוגנים באמצעות תקציבים, שכל מה שהיה צריך לעשות זה לשנות את סדרי העדיפויות ולהפנות משאבים לדברים חיוניים למקומות הנכונים. אלא שקרוב לוודאי שזה לא היה נעשה.

בחזרה להיסטוריה

היישוב הראשון בארץ שהעניק למוריו את המחשבים במסגרת הפרויקט היה ירוחם. בראש הרשות אז עמד ח"כ עמרם מצנע, שלקחו לו כמה דקות בלבד להבין את חשיבות הפרויקט בעיר. לימים, כשנערכו טקסים דומים במקומות אחרים, הגיעו מורות מירוחם שסיפרו לעמיתיהן כיצד המחשב הנייד שינה את חייהן ושדרג את מעמדן, לא רק בבית הספר אלא גם בבית. דבריהן מגובים בסקרים ומעקבים אקדמיים שנערכו אחר ההשפעות של הפרויקט על ההוראה בישראל.

פרויקט מחשב לכל מורה הוא דוגמה מצוינת כיצד יוזמה פרטית, שבאה מכיוון חברתי-קהילתי לחלוטין, ללא שום אינטרסים מסחריים, יכולה להיכנס לבתי ספר ולמערכת החינוך ולמלא את החלל. יותר נכון, למלא את החידלון של ממשלות ישראל לדורותיהן, שהפקירו את מעמד המורים ותרמו לכך שאומת הסטארט-אפים לא מצליחה להגיש לבגרות יותר ממחצית מתלמידיה ומבריחה באופן שיטתי את האנשים הטובים ממערכת החינוך.

המעבר למחשבי לוח, כפי שנעשה אתמול בנשר, נועד למנוע את המציאות שבה רוב המורים מצויים בפיגור אחרי תלמידיהם. לכאורה, הם לא זקוקים למידע שהמורה מעביר להם, כי בגוגל (Google) יש הכול. אלא שהם זקוקים לידע, לניסיון, להכוונה ולהעמקה של המורה, דבר ששום גוגל לא יכול להחליף. ואם אותו מורה מתוקשב, מה טוב.

כאמור, מחשב לכל מורה לא היה יוצא לפועל ללא התגייסות של חברות ואנשים פרטיים שהוציאו כספים מכיסם ותרמו. כאן הכדור חוזר לממשלה: יש לקוות שראש הממשלה ושר החינוך הבאים לא ימשיכו לסמוך על המגזר העסקי ועל אנשים טובים כמו בן-ארי והאחרים שמסייעים לו. יש בישראל 120 אלף מורים, מתוכם 60 אלף בחינוך היסודי, שמהווים היעד הראשוני של קרן אתנה. אם המדינה לא תיתן יד נדיבה יותר לפרויקט ותקדם אותו, אלפי המורים שיעמדו בפני ילדינו בשנים הבאות ימשיכו לא להיות חשופים ליתרונות שיש במדיה הדיגיטלית לעולם החינוך.

מתעניינים במחשוב בעולם החינוך? הירשמו לכנס Edutech 2015 של אנשים ומחשבים.