צעד קטן לשיפור מעמד המנמ"ר בשלטון המקומי

בשקט בשקט, בצנעה מאוד לא אופיינית, העלה משרד הפנים לאתר שלו רשימה של בעלי תפקידים בתחום התקשוב שהוכרו סוף סוף בצורה רשמית, ובראש ובראשונה המנמ"רים ברשויות המקומיות.

לקורא הסביר העובדה הזו יכולה בהחלט להישמע לא הגיונית. האם יכול להיות שאחרי שנים כה רבות של מיחשוב, אין במדינת ישראל הנאורה תקן למנמ"ר ברשות מקומית? האם יכול להיות שעד היום אין ברשויות המקומיות תקנים למנהלי תפעול ולמנהלי אבטחת מידע?

התשובה היא, למרבה הצער, כן. וזה קורה כאן ועכשיו, בישראל – אומת הסטארט-אפ, בעשור השני של שנות האלפיים. אין לזה סיבה הגיונית אלא מדובר בתוצאה של שנים של הזנחה, העדר תשומת לב ולחצים פוליטיים מצד עסקנים ברשויות ובמשרד הפנים.

האבסורד בולט לעין לאור העובדה שבממשלה דווקא יש תקנים לכל בעלי תפקידי ה-IT. ודאי שלא יעלה על הדעת שמשרד ממשלתי יעסיק מנמ"רים ללא תקן רשמי. לעומת זאת, ברשויות המקומית, שהיו מאז ומעולם החצר האחורית של השלטון המרכזי, אין דין ואין דיין.

הבעיה אינה רק בתקן רשמי זה או אחר. המשמעות של העדר הכרה בתפקיד פורשה על ידי ראשי ערים שונים בדרכים שונות, לעתים לצרכים פוליטיים ולעתים סתם מתוך בורות וחוסר הכרת המציאות המשתנה.

אלא שרבים מהם הכירו במה שקורה, בפרט לנוכח מערכות הבחירות בעשור האחרון, שהראו לראשי הערים עד כמה הפך נושא המיחשוב להיות קריטי לצורך ניהול שוטף של העיר. ראשי ערים רבים התקשטו במערכות המידע ואתרי התקשוב של הרשות – לפני הבחירות ואחריהן. כיום, אין ראש עיר שיעלה על דעתו לא להצטייד במחשב נייד, בטלפון חכם ובשליטה על יישומים חכמים.

כיצד ישפיע המהלך של משרד הפנים על המנמ"רים? בעיקר בנראות. מעתה יש להם גושפנקא לכך שהם אמנם מנמ"רים של רשויות מקומיות. הם נמצאים בקדמת הזירה, לא בנים חורגים. בנוסף, המועמדים לרשת אותם יצטרכו להוכיח עוד יותר שהכישורים שלהם מתאימים. הדבר הכי חשוב הוא שהדברים יהיו מוסדרים ושקופים.

השקיפות כאן חשובה מאוד, לאור האתגר של מלחמה בשחיתות ובבירוקרטיה הבעייתית מאוד בשלטון המקומי. בעיר שמערכות המידע שלה לא עומדות בראש סדר העדיפויות של הרשות, בעיר שמנוהלת ללא כלים שמסייעים לבקרה טובה ויעילה יותר, גדל הסיכוי שהעומד בראשה ימצא את עצמו בחדרי החקירות – וכבר היו דברים מעולם. זאת ועוד, הפתיחות של הרשויות לאינטרנט בכלל ולרשתות החברתיות בפרט מהוות מנגנון בקרה שכל ראש רשות חייב לקחת אותו בחשבון. ראש העיר לא חייב כיום דין וחשבון מיידי למבקר העירייה או למועצת העיר, אלא תושבים רבים עוקבים אחריהן במדיה החברתית ורוצים לדעת הכול. ככלות הכול, זה אזור המגורים שלהם. כדי לנהל את זה צריך מנמ"ר, בעל תקן רשמי.

זמן התודות
המנמ"רים ברשויות לא יכולים בדרך כלל לעמוד על זכויותיהם לבד. עליהם להודות לאלה שנאבקו למענם מאבק עיקש ומתיש מול הממשלה. ועדות על גבי ועדות שמונו על ידי שרי הפנים השונים לא הצליחו להזיז את הגלגל קדימה ולו במעט. חברות חיצוניות שנבחרו במכרזים כדי לעמדו על טיבו של מנמר ברשות הגישו דוחות שמעלים עד היום אבק במשרדי הממשלה השונים. ההתעקשות של אלה שניהלו את המאבק, ובהם רון נחמן ז"ל, שהיה ראש עיריית אריאל, כמו גם החשיפה הציבורית לפעילות משרד הפנים הכריעו את הכף וגרמו לשינוי המבורך.

יש לקוות שהשינוי הזה יוביל להתקדמות במאבק אחר שמנהלות הרשויות מול הממשלה: הזרמת תקציבים ושיתופן בפרויקט ממשל זמין, שנועד לסייע להן במילוי תפקידן כסוכנות ישירות של שירותים ציבוריים שניתנים בה. פרסום הרשימה הוא צעד קטן, שמשפר את המצב, אבל הדרך עדיין ארוכה. במאה ה-21, מדינת ישראל צריכה להוסיף לרשימת התפקידים שראש עיר חייב למנות גם את תפקיד המנמ"ר – על פי חוק ולא על פי הרצון הטוב של ראש רשות זה או אחר.