עצמון מינס מונה לראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי

המינוי אושר פה אחד בנציבות שירות המדינה ● זאת לאחר שהרשות תפקדה במשך חצי שנה ללא מנהל, עקב פרישתו של המנהל הקודם, גון קמני

עצמון מינס, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי

ועדת האיתור לבחירת ראש רשות לניהול המאגר הביומטרי, בחרה אמש (ד') את עצמון מינס לתפקיד ראש הרשות. המינוי אושר פה אחד בנציבות שירות המדינה. זאת לאחר שהרשות תפקדה במשך חצי שנה ללא מנהל, עקב פרישתו של המנהל הקודם, גון קמני.

מינס נמנה על המגזר החרדי והוא מוותיקי ענף ה-IT ובין היתר מילא תפקידים בכירים בחברות ישראליות ובינלאומיות כגון אמדוקס, ישראכרט, ויזה (Visa), אגד הסעים ועמידר.

מינס שירת בצה"ל כמתכנת ומנתח מערכות בחיל האוויר. בשנים האחרונות היה פעיל בעמותות שפעלו לשילוב חרדים בהיי-טק וכמו כן כתב טור שבועי באנשים ומחשבים.

בקיץ שעבר השתתף מינס ברב-שיח שיזם ד"ר יוסי ורדי בנושא שילוב חרדים בהיי-טק. בדיון סיפר עצמון על חוויותיו במסע לחיפוש עבודה. הוא סייג את דבריו בציינו שהוא לא הפרופיל הטיפוסי לחרדי, כי עשה מסלול קצת שונה.

"ב-1982 סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בעתודה. שירתתי בצה"ל ואחר כך הייתי ארבע שנים בארצות הברית מטעם אמדוקס. בהמשך שימשתי מנמ"ר במספר ארגונים".

אולם מינס לא ניסה לטייח את המציאות. "אין ספק שהכיפה השחורה, הכובע ושאר הלבוש משפיעים על קבלת החלטות בקבלה לעבודה", אמר. "אנשים ייעצו לי ללכת לראיונות עבודה בלי ז'קט, להוריד את הכובע ואפילו לגלח את הזקן. במקרים אחרים אמרו לי שהתפקיד לא מתאים לדתיים, כי החברה עובדת בשבת".

שר הפנים, אריה דרעי, בירך על המינוי ואמר כי ״מדובר באדם ראוי ומקצועי, עם רקורד מקצועי מהמעלה הראשונה. אני משוכנע כי עצמון מינס יזניק קדימה את נושא אבטחת המאגר הביומטרי, העומד לחולל מהפכה חיובית בתחום תעודות הזהות והדרכונים החכמים של מדינת ישראל".

רשות במחלוקת

הרשות לניהול המאגר הביומטרי הוקמה כיחידה עצמאית במשרד הפנים במסגרת ההיערכות להנפקת התיעוד הלאומי החדש – תיעוד ביומטרי חכם הכולל תעודות זהות ודרכונים. מטרת הרשות אשר מתפעלת ומאבטחת את המאגר הביומטרי, היא להגן על זהות אזרחי מדינת ישראל ולהבטיח כי לכל אדם יהא תיעוד אחד בלבד בזהות אחת בלבד – זהותו האמתית.

הקמת המאגר יצרה מחלוקת קשה בציבור ומחאה של ארגונים שונים שטענו כי המאגר מסוכן ואינו נחוץ למדינת ישראל. ארגונים כמו התנועה לזכויות דיגיטליות טענו כי בתקופת המבחן שנקבעה בזמנו בחוק, נתגלו לא מעט ליקויים. גם מבקר המדינה נדרש לעניין ומתח ביקורת על המאגר.

בספטמבר שנה שעברה הודיע קמני, מנהל המאגר, על החלטתו לסיים את תפקידו. קמני עבר לכהן בתפקיד בכיר ב-888

בפברואר השנה אישרה הכנסת את החוק. לאחר מאבק של שש שנים בו עבר החוק גלגולים שונים, וסביבו נוהלו דיונים סוערים שבו חברים מהקואליציה והאופוזיציה הביעו הסתיייגות ממנו.

אתגר מורכב לא רק מבחינה טכנולוגית

במתווה החדש כפי שאושר בוועדת הכספים לאחר דיונים סוערים, לתושבי ישראל תינתן האפשרות להחליט בדבר סוג הנתונים הביומטריים אשר יכללו במאגר.

תושב אשר יבחר כי טביעות האצבע שלו לא יישמרו במאגר ורק תמונת הפנים תישמר, יקבל תיעוד אשר תוקפו יהיה עד חמש שנים וזאת בכדי שלא לפגוע ביכולת למנוע זיוף וגנבת זהות. ותושב אשר יבחר כי גם תמונת הפנים וגם טביעת האצבע תישמר, יקבל תיעוד אשר תוקפו יהיה ל-10 שנים.

עיקר ההתנגדות היא החשש מדליפת מידע שעלול לסכן את אזרחי ישראל. אנשי הרשות דחו טענות אלו ואמרו כי מבנה המאגר, אופי ההתנהלות שלו מנטרל את מרבית הסיכויים לפריצה ודליפת מידע, ועובדי המאגר ואלו שחשופים למידע – ממודרים ונתונים תחת פיקוח של גורמי ביטחון, עם אמצעי ענישה חמורים ביותר הדומים לענישה על עבירות שקשורות בביטחון המדינה.

האתגר שמינס לקח על עצמו הוא מורכב לא רק מבחינה טכנולוגית, אלא רווי ביצרים ולא מעט פוליטיקה, והשאלה הגדולה היא עוצמת הגיבוי שיקבל מהשר ומהממשלה בכלל.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים