תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » מה נותר מחזון הלוואות Peer-2-Peer?
שי שגב, סמנכ"ל אשראי צרכני POS בחברת אי.אר.אן (ERN) ואמיר עוז, יועץ טכנולוגי לארגונים. צילום: יח"צ

מה נותר מחזון הלוואות Peer-2-Peer?

הרעיון היה מבריק - במקום לטבוע בבירוקרטיה כדי לקחת הלוואה יקרה מבנק, אנשים ילוו כסף לאחרים דרך האינטרנט וכך נולדו הלוואות עמית לעמית, שמכונות Peer-2-Peer ● מה נותר מהחזון ומי מרוויח ממנו כיום?

מאת 10 באוקטובר 2018, 13:35 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הלוואה. איזו מילה גדולה. כמה גדולה? לשם המחשה, לכ-37% מאוכלוסיית מדינת ישראל יש הלוואה שאינה לדיור. גם בארה"ב, כ-35-37% מהאוכלוסייה עם הלוואה כלשהי, כלומר כ-100 מיליון בני אדם. המספרים בשאר העולם דומים. עכשיו קצת יותר מובן למה יש כל־כך הרבה פרסומות להלוואות.

במשך עשורים, תהליך קבלת ההלוואה היה מסורבל: ללכת לבנק, להצדיק את הבקשה בפני הפקיד, לחתום על טפסים ואז לשלם כל חודש ריבית אימתנית.

בשנת 2005 נולד קונספט מהפכני: במקום התהליך המסורבל של לקיחת הלוואה מבנק, שרק תעשיר את בעליו, אנשים רגילים ילוו לעמיתיהם (peers) דרך פלטפורמה מאובטחת ונוחה לשימוש, בריבית נוחה, ממנה יהנו האנשים שנתנו את ההלוואה. כך נולדו הלוואות ה-Peer-2-Peer, או בקיצור P2P.

האתר הראשון שהציע את השירות היה Zopa הבריטי. מאז קמו עשרות פלטפורמות P2P נוספות. מה נותר מהחזון האידאלי?

מחזור של מיליארדים: האח הקטן של הבנקים

רוני (37), יזם ישראלי שמתגורר בניו־יורק, מספר על הניסיון שלו עם הלוואות P2P: "לפני חמש שנים פיתחתי אפליקציה עם שני שותפים. הפיתוח היה צפוי לעלות 50,000 דולר. היינו סטודנטים, עם הלוואת סטודנטים כמו שיש רק באמריקה, כך שמההתחלה ידענו שהבנק הוא לא אופציה. גם לא רצינו משקיע שישתה אחוזים מהעסק לפני שפיתחנו משהו".

"הלוואת P2P הייתה הבחירה הטבעית עבורנו. לקחנו את ההלוואה דרך Lending Club שהיא הפלטפורמה הכי גדולה פה. אני יודע שלרוב הכסף נכנס אוטומטית לחשבון ללא צורך בשיחה. איתנו דיברו קודם כי אנחנו סטודנטים וביקשנו סכום די גדול. עדיין, תוך כמה ימים הכסף נכנס והתחלנו בפיתוח".

הסיפור של רוני מייצג כ-10% מאוכלוסיית ארצות הברית שנעזרה בהלוואות P2P, בסכום הלוואות כולל של כ-26 מיליארד דולר. בעולם כולו כבר נערכו הלוואות P2P בשווי 86 מיליארד דולר, מתוכם 56 מיליארד דולר רק בסין, שהיא שיאנית הלוואות ה-P2P.

אנשים בשביל אנשים: למה דווקא P2P?

הסיפור של רוני מדגיש את יתרונות המודל: טכנולוגיה מאובטחת, תנאי החזר נוחים ונכונות להלוות לאוכלוסיות שהבנק לא מקבל. בנוסף, ממשק UX חדשני מעניק נוחות שימוש שהבנק (על טפסיו הרבים) רחוק ממנה. דוגמה מצוינת לנוחות השימוש היא של Blender הישראלית. ה-UX של האתר נקי, נהיר ומעביר את כל המידע במבט אחד.

אבל גורם חשוב נוסף תרם לנסיקת הלוואות ה-P2P. בשנת 2008 חלה רעידת אדמה בכלכלה העולמית. בישראל זה פחות הורגש, אבל המשבר הכלכלי של אותה שנה השאיר מיליוני אנשים חסרי-כל, בעיקר בארצות הברית. האמריקאי הממוצע איבד הרבה מהאמון שהיה לו במוסדות הפיננסיים המסורתיים: בנקים, חברות אשראי וביטוח, קרנות הון ועוד. הלוואות ה-P2P הפכו לאלטרנטיבה המתבקשת למוסדות הגדולים שנתפשו כלא אמינים וכך, אחד המניעים הגדולים לבחירת הצרכנים בהלוואות P2P הייתה העדפתם של אנשים לקחת הלוואות מאנשים אחרים במקום ממוסד פיננסי גדול. אך עד כמה המציאות תואמת את החזון?

מאחורי הקלעים: מי באמת מלווה לאנשים?

פעמים רבות רעיון מתחיל כמיזם בעל אופי חברתי וכעבור זמן הגופים הגדולים ימצאו כבר את הדרך להרוויח ממנו, תוך שמירה על החזות מסבירת הפנים. מדובר במפגש של גוף גדול דווקא עם קהל היעד של אֵלּוּ המחפשים אלטרנטיבות. נראה שזה גם הסיפור של הלוואות P2P, שכן כיום המלווים הגדולים ביותר בשוק זה אינם אנשים – אלא בנקים, בתי השקעות וגופים מוסדיים.

לדוגמה: eLoan הישראלית, עדכנה לאחרונה את שמה למיטב דש הלוואות – שם מדויק יותר, בהתחשב בכך שבית ההשקעות הנודע היה הכוח המשקיע העיקרי של המותג מימיו הראשונים. בית ההשקעות הלמן-אלדובי גייס לאחרונה כ-60 מיליון דולר להשקעה בחברת ה-P2P הראשונה בארצות הברית, Prosper. ואילו בית ההשקעות IBI הקים קרן ייעודית שכל מטרתה היא השקעות כמלווה בחברות P2P שונות – קרן שייצרה עבור בית ההשקעות תשואה בגובה של 27%. זאת ועוד, ביולי 2018 רשות ההון אפשרה לפלטפורמות ה-P2P להלוות כספים בעצמן ולא להסתמך רק על כספי משקיעים. כלומר, כעת פלטפורמות ה-P2P יהנו ישירות מהריביות ולא רק מדמי התיווך.

הסיפור של הלוואות ה-P2P מפותל. הוא התחיל כחזון שמשלב את הטוב ביותר בין טכנולוגיה למיזם חברתי וכהזדמנות לאדם הרגיל ליהנות מהשקעה סולידית, אך מהר מאוד עולם ה-P2P הפך לזירת מסחר נוספת של בתי ההשקעות הגדולים, וכל זאת למרגלות צִלַּם הענק של הבנקים וחברות האשראי שמערימים קשיים על משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד, זאת כדי לשמור את שוק ההלוואות במקום שהבנקים רוצים – קרוב אליהם, כפי שתמיד היה, על מנת שיוכלו להמשיך וליהנות מאחד התחומים הרווחיים בעולם הכלכלה.

הכותב שי שגב הוא סמנכ"ל אשראי צרכני POS בחברת אי.אר.אן (ERN) והכותב אמיר עוז כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים

מה נותר מחזון הלוואות Peer-2-Peer? Reviewed by on . הלוואה. איזו מילה גדולה. כמה גדולה? לשם המחשה, לכ-37% מאוכלוסיית מדינת ישראל יש הלוואה שאינה לדיור. גם בארה"ב, כ-35-37% מהאוכלוסייה עם הלוואה כלשהי, כלומר כ-100 הלוואה. איזו מילה גדולה. כמה גדולה? לשם המחשה, לכ-37% מאוכלוסיית מדינת ישראל יש הלוואה שאינה לדיור. גם בארה"ב, כ-35-37% מהאוכלוסייה עם הלוואה כלשהי, כלומר כ-100 Rating: 0

תגובות (3)

  • יובל

    הלוואות P2P הן בעצם ההזדמנות שלנו להיות הבנק. כלומר, לקחת כסף שיש לנו ולהלוות אותו לאחרים תמורת ריבית. במילים פשוטות – אנשים פרטיים יוכלו להלוות לאנשים פרטיים אחרים. למלווים זה נותן ריבית גבוהה יותר מהפקדונות בבנק וללווים ריבית נמוכה יותר מהלוואות אחרות שיקבלו, כך שבתיאוריה זה אמור להשתלם לכל הצדדים.

  • עובד בחברה

    מת על החבר׳ה האלו!!
    הם הקימו את כל הביזנס של מימון ישיר ובאופן אישי היה לי ממש כיף לעבוד עם כל אחד מהם. אנשים נדירים

  • ברק

    אמיר הזה הוא מידאס. כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב

הגיבו