מה הקשר בין מדע, היי-טק והאימא היהודייה?

קרנו של המדע ירדה בעיניהם של הורי ישראל, ומן הראוי להשיב אותו למקום בולט ברשימה ● איך עושים זאת? גם כאן הכסף מדבר ● טור ליום המדע הלאומי

היי-טק, היי-טק - אבל מה עם המדע? צילום אילוסטרציה: BigStock

יום המדע הלאומי שצוין היום (ג') על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל כלל שורה של אירועים חגיגיים, שממחישים לציבור הרחב את ההישגים היפים של המחקרים והתוצרים שהניבו המדענים הישראליים. הפעילויות התקיימו ברחבי הארץ והתמקדו בבתי הספר ובצעירים, שהם דור ההמשך לאותם מדענים.

אבל כאשר החגיגות יסתיימו יחזרו המדענים והמוסדות האקדמיים לשגרה האפורה והלא כל כך אופטימית של מצבו העגום של תחום המדע בישראל.

קיים יחס הפוך בין התדמית של המדע בעיני האימא היהודייה לרצון המוגבל שלה שבנה יהיה מדען. סקר שערך משרד המדע ערב יום זה הראה תמונת מצב די עגומה ומוזרה: מרבית הנשאלים, במדגם מייצג של כלל האוכלוסיה בארץ, משוכנעים שהמדע והמדענים תורמים הרבה לחוסן הלאומי שלנו, אולם כאשר הם נשאלו אילו מקצועות הם היו רוצים שילדיהם ילמדו, המדע צנח למקום השלישי וההיי-טק הגיע למקום הראשון.

הסתירה בין שני הממצאים האלה נובעת מהעובדה שהציבור מבין שמדע זה חשוב, אבל היי-טק מכניס יותר. אלא שיש קשר בין שני התחומים וללא מדע לא היה ולא יהיה היי-טק. כמעט כל תוצר של חברת טכנולוגיה עלית מתחיל במעבדת מחקר. אלא שהציבור מבין שהעתיד של החוקרים בתחום המדע בישראל אינו מזהיר, במילים עדינות, בעוד שלהיי-טק יש יותר פוטנציאל לסדר את הילד בחיים.

מי שקשור לתחום, כולל מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות, לא צריך להיות מופתע מממצאים אלה. הדברים עלו באוקטובר 2013, במסגרת דו"ח שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ומתאר את המצב העגום של תחום המדע בארץ. הדו"ח הוא פרי עבודת מחקר מקיפה שנעשתה באקדמיה הלאומית למדעים וקרוב לוודאי שעל אף שעברה שנה יותר משנה וחצי מאז הגשתו, מעט מאוד השתנה, אם בכלל.

לצד תיאור הפעילויות היפות וההישגים, כולל הדו"ח ממצאים נוקבים וחד משמעיים על המצב העגום וכולל קריאת השכמה זועקת למקבלי ההחלטות להתעורר – ומיד.

"מדיניות הממשלה שהביאה בעבר ל-'עשור האבוד' הייתה מזיקה ונגדה את האינטרס הלאומי", קובעים מחברי הדו"ח. "קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים".

"ישראל היא מדינת מדע וטכנולוגיה שניצבת במקומות הראשונים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הפוריות והמצוינות המדעית הישראלית הן מהגבוהות בעולם", לדבריהם. פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים, אמרה בדיון שהתקיים בוועדה בעקבות הגשת הדו"ח כי "כדי לא לסכן את מעמד ישראל בעולם – חובה לתקן לאלתר את המציאות המשתקפת. הדו"ח מדגיש את העובדה שכיום אנחנו קוצרים את פירות המדע והישגי ההשקעה בו בעבר, אולם עכשיו אנחנו מצויים על פרשת דרכים ונדרשים לאמץ מדיניות מדע לאומית חדשה, אחראית, אקטואלית ומרחיקת ראות".

עוד נאמר לחברי הוועדה בכנסת כי "במצוקה הנוראה שהאוניברסיטאות שלנו נתונות בה זה שנים רבות, לא יהיה קל כלל וכלל להבטיח שמדענים צעירים, מצטיינים ומבטיחים יוכלו למצוא בהן מקום". ואכן, צעירים רבים, מוכשרים מאוד, לא נקלטים בשום אוניברסיטה בישראל ונאלצים לנדוד לאוניברסיטאות בחו"ל. חלקם מתקבלים למובילות שבהן.

לא בריחת מוחות – פליטת מוחות!

מחברי הדו"ח שוללים את השימוש במושג "בריחת מוחות". "לא, זאת לא בריחת מוחות, אלא פליטת מוחות", הם מציינים. "האנשים האלה אינם בורחים – הם רוצים מאוד לחיות ולחקור פה, ורק בלית בררה הם עוזבים; כאשר המערכת אינה מסוגלת לקלוט אותם, הם נפלטים".

מהדו"ח עולה כי מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות קטן ב-7.6% משנת תש"ס (1999-2000) לשנת תש"ע (2009-2010) ומספר המשרות של חברי הסגל הזוטר ירד באותה תקופה ב-15%. זהו רק קצה אחד של הבעיה. העדר מחקר ומדע פוגע בכל שרשרת הטכנולוגיה של ישראל. אם המוסדות האקדמיים לא יצליחו לייצר מספיק מדענים, ואם ההורים של הצעירים לא ידחפו אותם לעשות זאת, מהר מאוד נמצא את עצמנו מספרים סיפורי מורשת על כך שפעם היינו אור לגויים בתחום המדע וכעת אנחנו רק יכולים לחלום. הכשרת מדען היא תהליך ארוך, שצריך להתחיל בגיל צעיר. על פי הדו"ח כבר איבדנו דור אחד – ועכשיו הזמן להציל את הדור הצעיר יותר.

השרים וחברי הכנסת יודעים בדיוק מה נדרש לעשות. אחד המקורות הבולטים שיכולים לפתור את הבעיה הוא תקציב המדינה. יש להגדיר את ההשקעה הציבורית במחקר מדעי בעדיפות גבוהה; לבסס את היקף תקציבי המחקר האוניברסיטאי בישראל על ידי השוואות למדינות המתקדמות; להגדיל מיד ובמידה ניכרת את מספר תלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות שלומדים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ברמה של חמש יחידות; ולתגבר הוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים.
בנוסף, חשוב מאוד לדאוג להרחבת הנגישות למדע וללימודיו לקבוצות אוכלוסייה נוספות; ולגייס סגל צעיר לאוניברסיטאות.

עם כינונה כניסתו של שר מדע חדש, מן הראוי שהוא ילמד את הדו"ח. ראוי שגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יעשה כן. בנוסף, ראוי שהיו"ר הקודם של ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ משה גפני, ישים את הדו"ח לנגד עיניו בתפקידו החדש כיו"ר ועדת הכספים. הוא יוכל לסייע משם לא מעט.

יש לעשות את כל זאת כדי שכשנציין את יום המדע הלאומי בשנה הבאה, נוכל לומר שמקצוע המדען ישוב להיות בין המקצועות הבולטים שהיא מייעדת לבנה או בתה – לצד, כמובן, איש ההיי-טק העשיר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים