המפץ הגדול – השפעת הטרנספורמציה הדיגיטלית

הנכדה החדשה של אלי פרנק גרמה לו לתהיות פילוסופיות על השינויים שהאנושות והאבולוציה האינסופית מגדירות כצמתי חיים

אלי פרנק, מנכ"ל חברת הייעוץ FrankIT. צילום: קובי קנטור

כבר חמישה חודשים שהיא מציפה אור בחיינו. אור, נכדתנו הראשונה. כל הקלישאות הקשורות בלהיות לראשונה סבא, נכונות ואמיתיות. אני כבר לא אותו אדם. יוצאים ממני רגשות שלא חוויתי מעולם. הכיף בלגהור מעליה ולהשתטות עם קולות ופרצופים, רק כדי להוציא ממנה גרגור וחיוך הוא אושר עילאי. אחייניתי הגדירה את זה יפה: כשאני איתה, אני מרגיש שכל העולם מתמקד במרחב הקטן הזה שכולל רק אותי ואותה.

יש מעט מאוד ארועים משני חיים. בקריירה המקצועית, יש אבני דרך חשובות שמעצבות את העתיד. אבל השינויים המשמעותיים הם במישור הפרטי והמשפחתי. ההחלטה המשמעותית הראשונה שקיבלתי בעצמי על עצמי, ללכת ללמוד בישיבה התיכונית, החתונה עם אהובת לבי, הלידה של בני הבכור, "הלידה מחדש" של בתי אחרי ניתוח הלב שעברה בגיל ארבע, הנכדה הראשונה.

האנושות עוברת  אבולוציה אינסופית ישנם ארועים, שעליהם אפשר להגיד שזה לא עוד מהלך רגיל של חידוש ושינוי, אלא צומת משנה חיים, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. המהפיכה התעשייתית במחצית הראשונה של המאה ה-19 היתה סוג כזה של אירוע, גם המצאות הטלפון של בל והנורה של אדיסון במחצית השנייה של אותה מאה. הקמת פס הייצור הראשון של "פורד" בתחילת המאה ה-20. מהפיכת המחשוב של מחצית המאה ה-20. מאז תחילתה, אנו חווים רצף של שינויים וחידושים, אבל מהפיכת המחשוב האישי, עם ה – PC של יבמ (IBM), יחד עם מהפיכת האינטרנט, שהופיעו בסמיכות בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, הן נקודת זמן של התהוות משנה מציאות.

בתחילת המאה ה-21, עם הצגת האייפון, הסמארטפון של אפל, בשנת 2007, החלה מהפיכת "הטרנספורמציה הדיגיטלית". חדירת המובייל, המחשוב הלביש, האינטרנט של הדברים, המציאות שמבססת את כל תחומי החיים והעסקים על טכנולוגיה דיגיטלית, היא לא חלק מרצף של חדשנות. זוהי נקודה ברצף ההיסטורי שראויה לכינוי "המפץ הגדול".

בעוד שברגשות המציפים סבא "צעיר" אי אפשר לשלוט, והחיים משתנים מאליהם, את ההשפעה של הטרנספורמציה הדיגיטלית על החיים ועל הדרך בה מתנהלים הארגונים והעסקים, צריך לנהל ולכוון. ואם נצטמצם רק לאזור ההשפעה של ההתפתחות הזו על ניהול טכנולוגיות המידע בארגונים, נוכל להצביע על מספר נקודות מרכזיות שממחישות שמה שהיה הוא לא מה שיהיה:

  • מה שהיה זה הגדרת ה-IT כמאפשר, מחולל, מבדל. מה שיהיה זה ה-IT כחלק אינהרנטי מליבת העסקים.
  • מה שהיה זה תיחום פנימי של ה-IT למספר סופי של משתמשים. מה שיהיה זה יציאת מערכות המידע אל המרחב החיצוני עם "אינסוף" נקודות קצה.
  • מה שהיה זה פרוייקטים ייחודיים ליישום הדיגיטל. מה שיהיה זה "הדיגיטל כברירת מחדל".
  • מה שהיה זה בניית אסטרטגיה ותכניות עבודה ב-"טור" – קודם עסקי, ונגזר ממנו, טכנולוגי. מה שיהיה זה שילוב ושת"פ צמוד כהכרח.
  • מה שהיה זה יישום אג'ייל בפרוייקטים נבחרים. מה שיהיה זה יישום מלא כהכרח לקיצור TTM.
  • מה שהיה זה מידה מסוימת של סובלנות לתקלות. מה שיהיה זה אפס סובלנות וציפייה לרצף בזמינות.
  • מה שהיה זה סייבר כ-"בעיה" של ה-CIO וה-CISO. מה שיהיה זה סייבר כאיום קיומי, על סדר יומו הקבוע של הדירקטוריון.
  • מה שהיה זה אמירות שהמנמ"ר צריך להיות עם אוריינטציה עסקית, מה שיהיה זה שהמנמ"ר צריך להיות בעמדה של "מוביל עסקי", שותף לאחרים, לצד צורך בהתחזקותו כ-"מנהיג טכנולוגי".
  • אז מה עושים מחר בבוקר? נגמר המקום, אז בטור הבא. בינתיים, מחכה כבר לתמונת הבוקר של הנכדה בווטסאפ ( WhatsApp).

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים