דעות וניתוחים

הקורונה יכולה להיות נקודת המפנה שתחולל את אחד המהפכים היותר חשובים בחברה הישראלית - שילוב של חרדים בהיקף נרחב במעגל התעסוקה בכלל ובהיי-טק בפרט

תקן בינלאומי ISA/IEC 62443 כבר אומץ על ידי מכון התקנים בישראל, אבל בפועל לא מיושם, כי הארגונים בישראל לא דורשים עמידה בתקן זה ● ברור כי אי אפשר להשיג אבטחת סייבר מושלמת ומוחלטת, אבל יש הרבה מה לעשות כדי להקשות על התוקפים ותקן זה עשוי לסייע

הקורונה הגבירה את המודעות של ארגונים לקריטיות של המעבר לעבודה בענן ● מה צריכים לעשות מנכ"לים שהתעוררו בעקבות הקורונה ומבקשים לאמץ את הטכנולוגיה, שבעבר הם דחו?

כשנסיים את ההתמודדות עם המגיפה והמשבר הכלכלי שנלווה לה - מה יעלה בגורל מדעני הנתונים והאנליטיקאים? האם הם יזכו ביותר חשיבות בארגון, אם לאו? חלק שני של המאמר מאתמול (ב')

היום (ד', 29.7) מצוין בעולם "יום הטייגר הבינלאומי", הנחגג זו השנה העשירית ומסמל את פעילותם של ארגונים וחברות למען רווחתם והישרדותם של חיות-בר וחיות-פרא והסביבה הטבעית שלהם ● פלי הנמר פלד חוגג במיוחד את היום הזה, שמציין את החתול-הגדול הגדול ביותר במשפחת החתולים הגדולים, ואומר: "נמר' או 'טייגר' הוא מי שבוחר את דרכו בחיים ונלחם עליה!

משבר הקורונה יוצר ללא ספק גירעון ענק וחובות ממשלתיים, כמו גם מקשה על ארגונים בסקטור הפרטי, אך לא נכון להתמקד בטווח הקצר בלבד - איך מחשוב קוונטי נכנס כאן לתמונה?

האם הנתונים והמודלים שהוצגו למקבלי ההחלטות, ובדיון התקשורתי, היו מספיקים ורלוונטיים להתמודדות עם המגיפה?

משברים מביאים עימם גם הזדמנויות חדשות ● אלה שיצמחו אחרי המשבר הם אלו שיציעו חדשנות, בהכרח כפועל יוצא של השקעה בפיתוח