תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » ישראל לא ערוכה למהפכת המחשוב הקוונטי
לירון רוז, אנג'ל, יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון בסטארט-אפים וחברות טכנולוגיה בישראל ובעולם. צילום: איל מרילוס

ישראל לא ערוכה למהפכת המחשוב הקוונטי

משבר הקורונה יוצר ללא ספק גירעון ענק וחובות ממשלתיים, כמו גם מקשה על ארגונים בסקטור הפרטי, אך לא נכון להתמקד בטווח הקצר בלבד - איך מחשוב קוונטי נכנס כאן לתמונה?

מאת 28 ביולי 2020, 11:26 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

משרד ראש הממשלה, ומשרדי שרים, התהדרו מאז ומעולם ביכולות הסייבר של ישראל, בקדמה הטכנולוגית ובהון האנושי. אם ישראל רוצה לשמר את היתרון הטכנולוגי שלה, לאורך דורות, ראוי כבר כעת לבנות את התשתיות שעליהן יוכלו יזמי המחשוב הקוונטי לשגשג

נגיף הקורונה מייצר פגיעה בריאותית, משבר כלכלי ואף מיתון, מאידך הוא מקפיץ תעשיות שלמות שנים קדימה. אחד הקשיים שנוצרים מכך בטווח הארוך הוא הקרבת משאבים ממשלתיים בכל העולם לצורך טיפול במשבר, ולא רק כלכליים, אלא ניהוליים. במקביל, יזמים וחברות טכנולוגיה מנוהלות היטב מאיצים השקעות במחקר ופיתוח, שיאפשרו להם דריסת רגל כשהתקופות יהיו טובות יותר. אחד מהתחומים שמושך אליו את התשומות הגדולות ביותר הוא מחשוב קוונטי. לכאורה, מדובר בצמד מילים זר מאוד, אך בעוד שנים לא רבות הוא יהפוך לביטוי שגור מאוד.

מה זה מחשוב קוונטי? מדובר בחומרת מחשב עם יכולות עיבוד הגבוהות פי 1,000 ויותר מהמחשבים המהירים והיקרים ביותר הקיימים כיום. ההשוואה הזו היא לא בין דור המחשבים הקוונטים למחשב ביתי פשוט, אלא למחשבי-על שיש בחברות הענק ושמבצעים עיבודים וחישובים מורכבים.

מחשוב קוונטי הוא לא עוד טכנולוגיה שמתבססת על תשתית קיימת, אלא הוא אם כל התשתיות. כלומר, טכנולוגיות כמו רכב אוטונומי ומחשוב ענן, שהתבססו על תשתיות תוכנה עם יכולות למידת מכונה, בינה מלאכותית ועוד, ייהנו בעתיד מיכולות שהן, כיום, על גבול הדמיון.

המהפכה הזו צפויה לשנות גם את כל שפות המחשב שאנחנו מכירים כיום ואת כל עולמות התכנות. בפועל, כל עולמות התשתית שאנחנו מכירים כיום אמורים לעבור מהפכה נוספת, כולל רשתות חברתיות, אפליקציות, ובכלל כל עולם הסמארטפונים והגאדג'טים.

מחשוב קוונטי. אילוסטרציה: BigStock

תעשיית ההון סיכון הישראלית היא מבין החלוצות. כך לדוגמה, הסטארט-אפ הישראלי קוואנטום משינס (Quantum Machines), שגייס 23 מיליון דולר, הודיע כי פיתח מערכת חומרה ותוכנה חדשות למחשוב קוונטי ושחרר שפת תכנות חדשה למחשוב קוונטי. שפות התוכנה הקיימות, כולל אלו שפותחו ממש בשנים האחרונות, יהיו לא רלוונטיות עבור המחשוב הקוונטי.

התשתית המחשובית הטכנולוגית הזו היא כה עוצמתית עד כך שדור המחשוב הזה יהיה מסוגל לבצע חישובים ולפתור בעיות חישוביות, שלמחשבים החזקים ביותר הקיימים כיום – ייקח שנים רבות לחשב ולפתור.

משרד ראש הממשלה, ומשרדי שרים, התהדרו מאז ומעולם ביכולות הסייבר של ישראל, בקדמה הטכנולוגית ובהון האנושי. אם ישראל רוצה לשמר את היתרון הטכנולוגי שלה, לאורך דורות, ראוי כבר כעת לבנות את התשתיות שעליהן יוכלו יזמי המחשוב הקוונטי לשגשג. משבר הקורונה יוצר ללא ספק גירעון ענק וחובות ממשלתיים, אך לא נכון להתמקד בטווח הקצר בלבד. בטווח הארוך הגורמים שייצרו צמיחה בת קיימא, הם ההון האנושי בישראל, איכותו ויכולותיו.

מה יכולים משרדי הממשלה לעשות? ראשית, להקים צוות מיוחד במשרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם משרד ראש הממשלה וללמוד את הנושא, תוך חיבור אל התעשייה המתהווה ולמידת הצרכים שלה. אפשרות נוספת היא תקציבים מיוחדים לזרועות הביטחון כמו צה"ל, שב"כ ומוסד, כדי שיעמיקו את החקר, השימוש והפיתוחים בתשתיות אלה. גם אם חלק מהתקציבים יאבדו על פיתוחים שלא יהיו שימושיים בעתיד, אין זהו כסף שישפך לריק. הטכנולוגיות הביטחוניות היו הבסיס להקמתן של חברות אזרחיות רבות ומצליחות מאוד, כך שיש בסיס לבצע את ההשקעות הללו כבר כעת.

תשתית המחשוב הקוונטי היא משהו שלא הכרנו, השפעתה על כל הטכנולוגיות שיתבססו עליה היא כה דרמטית, ומשנה את כל דרכי העבודה מהיסוד, כך שהיא מחייבת גם ניהול ממשלתי, מעורבות ולמידה עמוקה גם של המגזר הציבורי. לא כל שכן, אם המגזר הציבורי יתעורר מאוחר מדי – מדינות אחרות עלולות לעשות זאת, ולהפוך למובילות התחום.

הכותב הוא אנג'ל, יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון בסטארט-אפים וחברות טכנולוגיה בישראל ובעולם

ישראל לא ערוכה למהפכת המחשוב הקוונטי Reviewed by on . נגיף הקורונה מייצר פגיעה בריאותית, משבר כלכלי ואף מיתון, מאידך הוא מקפיץ תעשיות שלמות שנים קדימה. אחד הקשיים שנוצרים מכך בטווח הארוך הוא הקרבת משאבים ממשלתיים ב נגיף הקורונה מייצר פגיעה בריאותית, משבר כלכלי ואף מיתון, מאידך הוא מקפיץ תעשיות שלמות שנים קדימה. אחד הקשיים שנוצרים מכך בטווח הארוך הוא הקרבת משאבים ממשלתיים ב Rating: 0

תגובות (1)

  • אלי ויסברט

    כל פעם נדהם מחדש. מדינת ישראל מצהירה שהיא מדינה של כלכלה חופשית, מקצצת תקציבים מדינה בכל הנושאים, ומעבירה את האחריות לשוק הפרטי וכל פעם צץ מישהו מחדש שמבקש חידוש המדיניות הבולשוויקית של הקצאת תקציב מכספי משלם המיסים למימון היוזמה שלו. יתכבד האנג'ל, יגייס כספים באמצעות מערכות פיננסיות ויבוא למדינה בהצעה לביצוע סקרים ומחקרים בכל התחומים שמחשוב קוואנטי עשוי לדעתו להיות ישים להם. היה ותמצא המדינה טכנולוגייה קוואנטית שמתאימה ליישום בתחום השירותים שהיא מחוייבת לספק היא תוכל לרכוש רישיונות לשימוש בה. במקביל יגבש היזם את צורכי ההכשרה למימוש טכנולוגיות קוואנטיות, ויעביר מימון מלגות למוסדות השכלה רלוונטיים.
    חייבים להבין במצב הנוכחי ובטווח התכנון הסביר אסור שהמדינה תהווה חלופה לקרן הון סיכון, בתחום שבוודאות יכביד יותר על שוק העבודה ויכווץ עוד יותר את כלכלת המדינה.

הגיבו