"השינוי אפשרי וניתן להצמיח סטארט-אפ ניישן ישראלי גם בנגב"

חממת אינגב (InNegev) ציינה השנה שש שנים לפעילותה. החממה, הפועלת בפארק "עידן-הנגב" בצומת להבים רהט, הוקמה במטרה להגדיל את מספר חברות ההיי-טק בנגב, לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה, ולנצל את הקִרבה לאוניברסיטת בן גוריון, למחקר, לתעשייה, לעיר באר שבע ולמעבר צה"ל לדרום.

ארנון קולמבוס, מנכ"ל החממה כמעט מיומה הראשון, סיכם בראיון לאנשים ומחשבים את פעילות החממה, שלדבריו הוכיחה כי ניתן לשנות את המציאות ולהצליח במקום שהתשתיות עדיין מהוות אתגר. אבל הוא גם הזהיר, שללא תוכנית אסטרטגית רוחבית לנגב, שתמשוך לשם עד שנת 2048 עוד כ-2.5 מיליון איש – הפוטנציאל הענק בנגב לא ימומש. את המחיר נשלם כולנו.

עד כמה החזון של הפיכת הנגב למרכז של חדשנות והיי-טק קרוב למימוש?
"הנגב הוא הפוטנציאל הכי גדול והכי אסטרטגי של מדינת ישראל. למרבה הצער, הנגב עדיין בצעדי צמיחה ראשוניים ונדרשת עוד הרבה עבודה. היו הרבה מאוד התחלות ותשתיות שנבנות וההצלחה הכלכלית חייבת להגיע. בשביל זה אנחנו קמים בכל בוקר. אנחנו גוף שעוסק בהשקעות היי-טק ומתמחה ב'דיפטק' בשלבים מוקדמים, עם הוכחות יכולת והצלחות יפות. הוכחנו בשנים האחרונות שאפשר להצליח ולהיות מהמובילים בתחום בישראל ולשלב את המנופים של הנגב בהצלחה. "עכשיו צריך לקחת את כל הדברים הגדולים שקורים בנגב" – כמו מעבר יחידות צה"ל דרומה, פארק ההיי-טק בבאר שבע, סורוקה ובית החולים החדש של שיבא, תעשיות ביטחוניות ועוד – ולמנף את הכל לכדי מאמץ סינרגטי שלם וגדול. יש פה תעשיות מעולות, החל מ-סמיקונדקטורס, AI, רובוטיקה, וביוטק ועד לתעשייה מתקדמת של מפעלי הדגל של ישראל. ניתן להפוך את זה לאקו-סיסטם אטרקטיבי ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, שיהפוך את הנגב לברירת מחדל של הרבה מאוד סטארט-אפים. לצערי יש היום יותר מדי יזמים המתלבטים היכן להקים מרכז פיתוח, בקליפורניה או דובאי, או במקרה הטוב בתל אביב וסביבותיה. הגיע הזמן שהנגב יהיה אחת מברירות המחדל שלהם. לא רואה שום סיבה שזה לא יקרה בטווח של השנים הקרובות".

יש לו פוטנציאל להפוך לעוד מקום שבו החדשנות הישראלית מלבלבת. הנגב.

אז איפה הממשלה בנושא הזה?
"יש הרבה משרדים והרבה גופים שפועלים עם כוונות טובות והחלטות תומכות, אולם לצערי אין למדינת ישראל תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לנגב. זה מתחייב, דווקא עכשיו אחרי סיום מלחמה ומצב ביטחוני שנמשך כמעט שלוש שנים. יש עשייה, יש יזמות והובלה מקומית, אבל אין תכלול. צריך לחבר את היכולות והמנהיגות האזורית, לכוונות הטובות והתמריצים הממשלתיים, ובעיקר – לנהל את הכל באופן מקצועי, מתוכנן ומאורגן. יש כסף במדינה, אבל כסף-מדינתי צריך למשוך כסף-פרטי, זה חייב להניע את כוחות השוק לבסוף, ולמשוך צעירים ומנהלים מוכשרים לדרום בזכות ההזדמנויות ואיכות החיים. 

יש למשל את קרן העושר (הקרן למען אזרחי ישראל), לפי החלטת ממשלה 30 אחוז מהכסף שנצבר בקרן אמורים להגיע לנגב לקידום חדשנות. בשנה שעברה, אחרי מאבקים קשים, החדשנות בנגב ובגליל הצליחה לקבל 10 מיליון שקלים (מתוך 190). השנה עדיין לא יודעים מה יהיה, אבל ההקצאה היא של 390 מיליון לקרן והכספים הולכים למקומות לא בהכרח נכונים.

אנחנו באינגב מקבלים תמיכה סמלית של 1.5 מליון שקל בשנה וכבר הבאנו למעלה מ-150 מיליון בחזרה כ'השקעות בחברות שהקמנו בנגב' – זו הדוגמה הטובה ביותר לכסף ממשלתי שמניע את כוחות השוק. בנוסף, כספי הרשויות, המשרדים והמדינה, מנותבים לפרויקטים שונים ובעיקר לבניית תוכניות, תשתיות ומרכזים, שלא בהכרח בודקים את התוצרים וההשפעה שלהם על הטווח הארוך. בשנים האחרונות נסגרו ארבע חממות בנגב, לאור קשיים תפעוליים וקושי לפעול באזור עם תשתיות חסרות. כעת, יש ניסיון להמשיך ולהקים מרכזים שונים, אך אם גם להם לא יהיה תקציבים תפעוליים, והם לא 'יימשכו' כסף פרטי וכלכלת שוק חופשי, גם הם יסגרו ובוודאי לא ישאירו חותם אמיתי ושינוי מציאות".

איך אתה מסכם את השנה האחרונה של הפעילות שלכם, שהייתה שנה לא קלה בשוק הישראלי?
"השקענו בשנים האחרונות בכ-20 חברות עם עוגני פעילות משמעותיים בנגב. השנה השקענו בשתי חברות נוספות שצמחו ממעבדות המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון: האחת היא חברתו של פרופ' רימר, העוסקת במחקר ובמודל ביו-מכני מתקדם; והשנייה היא חברת דיפנסטק (Defenestec) מבטיחה. בנוסף, המשכנו ללוות את פריצות הדרך ממחקריו של פרופ' שגיא, העוסקים בעריכה גנטית להשבחת זנים בסרטנים ודגים. 

שנת 2025 הייתה שנת הפריצה שלנו – האצת המומנטום התחילה כבר ב-2024 והשאיפה הייתה להגיע למצב שנתפש בשוק כגורם משמעותי ומוביל שמקדם את השקעות הדיפ-טק בישראל ובנגב.

ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל דירג אותנו ב-2025 במקום הראשון בכל חודשי השנה, וזה אבל זה בא לידי ביטוי בגידול במספר ואיכות היזמים והקרנות שהתעניינו בהשקעות החממה שלנו, ובמספר רב של חברות שפנו אלינו. 

מתוך למעלה 1,500 חברות שפנו לקבל השקעה, התכנסנו ל-95 חברות שאותן פגשנו לעומק במהלך השנה האחרונה. מתוכן הגענו עם 15 חברות לשלב החתימה הראשונית ועם 8 חברות הגענו לשלב חתימה סופית, שזה לא מעט עבור כל גוף השקעה בישראל".

מה סדר גודל ההשקעה הראשונית שלכם?
"ההשקעה הראשונית שלנו הייתה עד לאחרונה עד 4.5 מיליון שקל בממוצע בכמה פעימות, והחברות צריכות כמובן להמשיך לגייס, תוך כדי פיתוח המוצר שלהן. עד תחילת שנה זו, היינו בהסדר זיכיון של השקעות משותפות של רשות החדשנות (Israel Innovation Authority) ובעלי המניות. החל משנה זו, עברנו לזיכיון המשך, שמיועד לחממות בוגרות יותר, יציבות יותר וכאלו שהוכיחו כבר הצלחות בשוק. הסדרי ההשקעה שלנו השתנו והותאמו, ו'הצעת הערך' שלנו הפכה להיות ייחודית והכרחית עבור סטארט-אפים בתחילת דרכם, שרצו להגיע מהר לשוק ולמשקיעים. העובדה שאנחנו גם מוכרים ומוערכים ברשות החדשנות ובשוק ההון, כמובן מקצרת תהליכים ונותנת ליזמים שלנו יותר ביטחון בתהליך כולו".

האם אתם מתכננים לעוד סבבי גיוס?
"פתחנו בסבב גיוס ראשוני מגורמים שמעוניינים להשקיע בשני דברים: קודם כל בגוף השקעות, שמתמחה בהשקעות בשלב ראשוני של חברות סטארט-אפ, בנייתן והנחייתן לשוק ולפריצה מהירה. בסבב הגיוס הזה (מיקרו-קרן) אנחנו מתכננים לגייס כ-40 מיליון שקל. נגיע למצב של 'מיני קרן', שאמורה להביא את החברות שלנו למימושים משמעותיים ולהוביל אותנו לגיוס המשמעותי יותר. קרנות בסדר גודל שלנו שעוסקות בשלבי גיוס ראשונים צריכות להגיע ל-50-100 מיליון דולר, אבל זה יקרה בהמשך עם השקעות מחו"ל שמחפשות את היכולת הישראלית לזהות ולהצמיח חברות היי-טק-דיפטק מבטיחות בתחומים שציינתי.
כרגע ההשקעה נועדה לשכנע את המשקיעים להצטרף להשקעות המשך בחברות שכבר השקענו בהן בחממה, וכן לייצר מינוף ליכולתנו להגיע למיזמים הטובים בישראל ולהפוך אותם לחברות מצליחות במהירות. אנחנו פונים לגופים שמחפשים השקעות חכמות – מוסדיים, קיבוצים, קרנות הון סיכון, שזקוקות לנו כדי להשקיע בחברות צעירות ומבטיחות – והם יודעים שהשקעה דרכנו, מקטינה את הסיכון שיש ממילא בחברות צעירות ומבטיחה מכפילים שרק בשוק הזה ניתן למצוא". 

לאור החזון שהצבת בהתחלה ולאור המציאות שעכשיו תיארת, עד כמה אתה אופטימי שמשהו ישתנה?
"אני מאמין שהשינוי בנגב אפשרי וניתן להצמיח 'סטארט-אפ ניישן' ישראלי במיטבו גם מהנגב. כפי שאמרתי, על המדינה לאמץ תוכנית ארוכת טווח (20-25 שנה) מתואמת ומתכללת, בדומה למודלים מוצלחים כמו דובאי סיליקון אואזיס (DSO) ואחרים בעולם. אני בטוח שבעתיד נפעל עם ההנהגה הישראלית ועם מובילי שוק ההון, כך שהשוק החופשי והשירות הציבורי יחברו לכוחות הפועלים לקידום ההיי-טק בישראל גם מהנגב (צבא, אקדמיה, יזמים). רק כך נוכל להוביל שינוי אמיתי, דרמטי והכרחי למדינת ישראל".