על תפקיד הדטה במגיפת הקורונה

האם הנתונים והמודלים שהוצגו למקבלי ההחלטות, ובדיון התקשורתי, היו מספיקים ורלוונטיים להתמודדות עם המגיפה?

27/07/2020 16:22
אריה עמית, יועץ אסטרטגי ניהולי, I-amIT. צילום: ניב קנטור

חלק א'*

עם פרוץ מגפת הקורונה, העובדות והדטה חזרו למרכז הבמה. כל מהדורת חדשות נפתחה בעדכון של מספר החולים, מספר החולים קשה, מספר המונשמים וכדומה.

האנשים שבשטח, בקדמת העניינים טענו שיוצאים למערכה בלי מודיעין, בחוסר ודאות גבוה וללא מספיק מידע, כי הכל חדש. רק תוך כדי התפשטות המגיפה התחילו לאסוף מידע והחלו לחקור ולנסות להבין מה הפוטנציאל ומה אפשר לעשות.

כמו בצבא, כדי לנצח במלחמה נגד הקורונה נדרש מודיעין טוב, אלא שבניגוד לצבא, נדרש כאן גם אמון הציבור, וכדי שישמר, נדרש שהמידע יהיה שקוף.

נתוני מודיעין טובים ומעודכנים, הם בסיס לקבלת החלטות מושכלות, לניהול נכון ולניצחון במערכה מכל סוג. אלא שבמערכה צבאית נתוני המודיעין נשמרים בסודיות, על מנת שלא יגיעו לידי האויב, במגפת הקורונה הנתונים יכולים להיות חשופים לכל. הנגיף לא יודע לקרוא את הנתונים ולא יעשה בהם שימוש. האזרחים אינם נגיף, כבני אדם הם רוצים לצאת לעבודה ולהתפרנס, להתאסף, להתקהל ולחיות.

מבלי לקבל נתונים יומיים מפורטים ומפולחים, לא יכולים מקבלי החלטות לקבל החלטות נכונות; לא יכולים הפרשנים והמסבירים לתת מענה לציבור, שהולך ומאבד סבלנות ואמון; לא יכול האזרח לדעת מה קורה בסביבתו ובסביבת יקיריו. באין נתונים אמינים ונגישים, אזרח שואל את עצמו: עד כמה מעורבים אינטרסים פוליטיים במלחמה בנגיף? האם יש הצדקה בריאותית לשלל האיסורים? או שמא מעורבים כאן שיקולים זרים?

האזרחים חייבים לקבל כלים שמאפשרים להם להעריך את ההחלטות שמתקבלות. בלעדיהם, אובדן אמון הציבור בשלטון מובטח, ומצב של איש הישר בעיניו יעשה – מתקרב.

אפידמיולוגיה היא מדע מדויק, ממש כמו כימיה או פיזיקה, ויש בה חוקים, משוואות וגרפים. המשוואות המתארות את התפשטותה של מחלה זהות לאלה שמתארות את התקדמותה של תגובה כימית.

באילו היבטים של המשבר הדטה היה שימושי?

בחודשים האחרונים האירוע הציב מול העולם הדיגיטלי הרפואי מראה, מבחן דרך לאן הגיעו לאחר כשני עשורים של השקעות גדולות בדיגיטציה רפואית בארץ ובעולם (עשרות מיליארדים). לא בטוח שעברו אותו בציון גבוה במיוחד מבחינת הדטה. נעשתה עבודה רבה בהכנסת דטה למכונות, אבל לא בהכרח הצליחו להוציא את הדטה הזה מהמכונות ברגע האמת.

בסופו של דבר היו חמשה פרמטרים של נתונים בחודשים האחרונים: כמה נדבקו, כמה מתו, כמה חולים קשים, כמה מונשמים, כמה החלימו, חתך גיאוגרפי, ועוד. העולם הפליא בעיבוד ועריכת אינסוף גרפים כמותיים, דיונים וקבלת החלטות על בסיס נתונים מאד פשוטים ובסיסיים.

נדרשות תובנות מביג דטה. מגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

נדרשות תובנות מביג דטה. מגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

אלה נתונים חשובים ואיכותיים, אבל חלק גדול מהשאלות האמיתיות שהיו צריכות להישאל ולא קיבלו תשובה הן שאלות הרבה יותר עמוקות, המבוססות על עובדות כמו: סיכויי החלמה, למה מתדרדרים חולים, איך חוזרים לשגרה, ושאלות עמוקות נוספות. להן נדרש סוג מידע אינטגרטיבי על טיפולי עבר, תרופות שנוטלים החולים, היסטוריה רפואית קודמת, שלא קשורה למגיפה הספציפית, תמונת 360 מעלות קלינית. ולא רק ספירה כמותית.

אבל אפילו בספירה כמותית פשוטה הצלחנו להתבלבל: תמונת מצב עדכנית של הקורונה בישראל מתפרסמת כמה פעמים ביום – עובדה שלעיתים יוצרת בלבול סביב הדיווחים בנוגע למספר הנדבקים המדויק.

משרד הבריאות מחשב בצורה פשוטה והגיונית, מ-12 בלילה עד 12 בלילה שלמחרת, ואולם במשרד מספקים במהלך היום מספר חתכים, כשבמקביל גם במל"ל מפרסמים נתונים משלהם – שלא תמיד תואמים את נתוני משרד הבריאות. כך יוצא מצב שכמה פעמים ביום מתפרסמים נתונים שמתייחסים להדבקה ביממה האחרונה – כאשר חלקם כוללים גם נתונים שנספרים על ידי משרד הבריאות ביממה הקודמת.

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO), ד"ר תאודרוס אדהנום גבריסוס, הצהיר כי "אנחנו לא רק נלחמים במגיפה, אנו נלחמים גם נגד אינפודמיה". צונאמי המידע אינו מאפשר לאנשים לצרוך אותו, ובכך, משאיר מקום משמעותי לבלבול. בלבול זה מהווה קרקע פורייה להטעיה ומניפולציות. 

איך נערך משרד הבריאות לשימוש בדטה?

משרד הבריאות משקיע במשך שנים לא מעט משאבים בעולם הדטה. המשרד גיבש את אסטרטגיית הנתונים שלו – במטרה להיות ארגון מונחה מידע, שההחלטות בו ‫מתקבלות על בסיס נתונים.

אחד המייזמים החשובים של משרד הבריאות זה מיזם תמנע, פלטפורמת ביג דטה למחקר של משרד הבריאות. מטרתה העיקרית של הפלטפורמה היא לאגם את הדטה ולאפשר מחקרי ביג דטה לקהילת המחקר בארץ. המערכת אוספת נתונים מקופות החולים, מבתי החולים, ממאגרי משרד הבריאות עצמו, וגם ממשרדים ממשלתיים אחרים. מדובר במידע קליני, מידע סוציו-דמוגרפי, מידע טקסטואלי וכיוצא בזה, תוך הקפדה על הפרטיות של האזרחים, בעזרת יכולות התממה ייחודיות.

משרד הבריאות הוא רגולטור שהנתונים זרמו אליו אחת לכמה זמן, כשיש הרבה זמן לעבוד עליהם ולטייב אותם, ואחר כך להנגיש אותם בצורות שונות. הקורונה חייבה לעשות זאת הרבה יותר מהר, ומשרד הבריאות נדרש לייצר ממשקים חדשים של איסוף מידע מול כל מערכת הבריאות, ונדרש לטייב את הדטה בצורה מהירה ואיכותית, והתבסס לא מעט על פלטפורמת תמנע ויכולות הטיוב שלה.

‫הפרויקט הראשון שהוקם היה בניית פלטפורמה לקבלת החלטות, ש‫כל המידע מוזרם לתוכה. ‫מידע כמו: היכן נדרש לעשות סגר? ‫איפה נדרש לקדם יותר בדיקות? ‫איזה מלאי צריך להעביר ‫מאיזה בית חולים – לאיזה בית חולים? מה מצב מכונות ההנשמה?. ‫כל הנתונים האלו מאפשרים למשרד ‫לנהל את האירוע בצורה אופרטיבית ‫והטובה ביותר – כשהכל מבוסס נתונים.

פרויקט נוסף הוא אפליקציית 'המגן'. הבסיס של האפליקציה – הוא דטה.‫ האפליקציה צריכה 'להבין' ‫מה המסלול של חולים מאומתים, לקבל מידע על חולים מאומתים ‫והיכן הם הסתובבו. ניתן לראות האם הם נפגשו ‫עם בעל המכשיר, או מי שיש לו מכשיר ‫ומותקנת עליו אפליקציה.

פרויקט הקורונה לייק – מאגר הנתונים הלאומי למחקר – משרת מאות ואלפי בקשות מקהילת המחקר בארץ לבצע מחקרים בנושא הזה, להנגשת הדטה, שקיפות והחצנת הדטה, כדי לרתום את חוכמת ההמונים. סט נתונים יחסית מוגבל שהועלה לפורטל המאגרים הממשלתיים, וזכה בתהודה מאד מאד רחבה בציבור. התובנות שנמצאו כללו: סגרים דיפרנציאליים, פרדיקציה של התפשטות המחלה, תחלואה לפי גיל או אזור מגורים, וכיוצא בזה.

*חלקו השני של המאמר יפורסם מחר

הכותב הוא יועץ אסטרטגי ניהולי ב-I-amIT

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים