פריצת דרך בממשלה: המנמ"ר שודרג לסמנכ"ל – וידווח ישירות למנכ"ל

נציבות שירות המדינה ומערך הדיגיטל הלאומי גיבשו באחרונה מסמך מדיניות פורץ דרך, שמבצע מיתוג מחדש לכל היחידות הטכנולוגיות בממשלה. גולת הכותרת של המסמך היא שדרוג מעמד המנמ"ר במשרדי הממשלה, שמעתה יהיה סמנכ"ל טכנולוגיות מידע – ויהיה כפוף ישירות למנכ"ל. אלה שיקבלו את המעמד החדש יצטרכו לעבור לחוזה אישי, והשכר שלהם ישונה.

המסמך גובש על ידי צוות בין משרדי, שהמליץ על מודל שמתאים למרבית משרדי הממשלה. בין היתר, המסמך ממליץ לכל המשרדים להקים לפחות שתי יחידות נוספות: יחידת טרנספורמציה דיגיטלית ויחידת דאטה ובינה מלאכותית.

נקודה חשובה נוספת היא שהמסמך מקבע מצב קיים, שלפיו תפקידים כמו סמנכ"ל טכנולוגיות מידע, מנהל יישומים, מנהל תשתיות וממונה סייבר מוגדרים כתפקידי ליבה. המשמעות היא שחובה על כל משרד לאייש אותם בעובדים, בדרך זו או אחרת, וחריגה מכך תתאפשר רק באישור ה-CIO הממשלתי או גורם מוסמך אחר. יצוין כי כבר כיום, בפועל, תפקידים אלה מחייבים העסקת עובדי מדינה – ולא עובדי מיקור-חוץ באמצעות מכרזי כוח אדם.

תפקיד חדש

במקביל, יצר הצוות תפקיד חדש – מנהל חטיבת דיגיטל. תפקיד זה יאויש במשרדי ממשלה גדולים מאד, שיוגדרו מראש כבעלי רמת בשלות ומחויבות גבוהה לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית. אותו מנהל יעמוד בראש הפירמידה, ואליו יהיו כפופים, לבחירת המשרד, היחידות הבאות או חלקן: טכנולוגיות המידע, הדאטה והבינה המלאכותית, ויחידות נוספות. המסמך מציין שיהיה תפקיד כזה רק במשרדים שיוכיחו לנציבות שירות המדינה שאכן, יש בהם הצדקה ליצירתו. בכל מקרה, מדובר במבנה עתידי, שדורש אישור של מערך הדיגיטל וגורמים אחרים, ותיאום עם בעלי התפקידים השונים.

המסמך החדש אף מייצר מתווה לגיוס יעיל יותר של כוח אדם טכנולוגי לממשלה, ובפעם הראשונה מאפשר הסתייעות בחברות "ציד ראשים" (Head Hunting) לצורך גיוס טאלנטים למשרות בכירות.

המשרות הבכירות החדשות, ובהן סמנכ"לי טכנולוגיות מידע, הן משרות קצובות בזמן (בדרך כלל עד שמונה שנים: 4+2+2). מדיניות זו, שכבר מקובלת עבור בכירים אחרים בשירות המדינה, נועדה לעודד תנועתיות, להזרים ידע ורעיונות חדשים, ולאפשר התאמה מהירה יותר לאתגרים משתנים.

"המטרה – להביא טאלנטים ליחידות הטכנולוגיות"

עופרה פרנקל, ה-CIO הממשלתית במערך הדיגיטל הלאומי, שהייתה שותפה להכנת המסמך, אמרה כי "מטרת המהלך היא לחזק את יכולות הביצוע הדיגיטליות של הממשלה, למשוך טאלנטים טכנולוגיים בכירים למגזר הציבורי, לשפר את מעמד יחידות הטכנולוגיה ולהתאים את הממשלה לעידן הדיגיטלי הנוכחי".

לגבי האפשרות לגייס עובדים באמצעות חברות "ציד ראשים" אמרה פרנקל כי "המטרה בכך היא להתמודד עם ביורוקרטיה ועם תפיסות מיושנות לגבי עבודה בממשלה, ולמתג את שירות המדינה כגוף טכנולוגי". היא הוסיפה כי "זה לא סוד שתהליכי הגיוס אצלנו ארוכים, ולמועמדים שמגיעים מבחוץ לא תמיד יש את הסבלנות, ולעתים גם לא את האפשרות, להמתין עד להשלמת התהליך". לדבריה, כבר ניתן לראות תופעה חיובית, שלפיה אנשי מקצוע איכותיים מחוץ לשירות המדינה מציעים את עצמם לתפקידים החדשים.

"מבחינת מצבת כוח האדם של המנמ"רים בממשלה, אנחנו נמצאים באיוש כמעט מלא", ציינה פרנקל. "אני מאמינה שהממשלה מובילה בשימוש בכלים חדשניים ומציעה תפקידים מאתגרים ומשפיעים מאוד. אני רואה בשמחה מועמדים שמגיעים עם תחושת שליחות ומגלים שהאתגר הממשלתי – משמעותי. כמעט לכל אחד מהם יש חלופה בשוק הפרטי והם יודעים שהממשלה לא תוכל להתחרות בתנאי השכר של המגזר העסקי, אך היא בהחלט מתחרה באתגר, באחריות ובהשפעה הרחבה שהתפקידים מציעים בתחומי הטכנולוגיה".

המסמך החדש הוא מסמך מחייב של נציבות שירות המדינה ומערך הדיגיטל הלאומי, שפותח בשיתוף החשב הכללי והממונה על השכר במשרד האוצר. הוא חל על כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, אך לא חל על גופים עצמאיים, כגון בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי.

יצוין כי המסמך כבר פורסם והשינויים בשכר נכנסו לתוקף. במקביל, מתוכננת עבודה נוספת לטיפול בסולמות השכר של תפקידי ליבה טכנולוגיים נוספים.