תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » המשבר הכלכלי כהזדמנות לשילוב מוגבר של חרדים בהיי-טק
שילוב חרדים בחברות ההיי-טק? אנחנו עוד לא שם. צילום אילוסטרציה: BigStock

המשבר הכלכלי כהזדמנות לשילוב מוגבר של חרדים בהיי-טק

הקורונה יכולה להיות נקודת המפנה שתחולל את אחד המהפכים היותר חשובים בחברה הישראלית - שילוב של חרדים בהיקף נרחב במעגל התעסוקה בכלל ובהיי-טק בפרט

מאת 29 ביולי 2020, 16:17 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

השינוי גם התרחש בקרב החברה החילונית, וגם אצל המעסיקים. זה החל עוד לפני הקורונה, ועכשיו התעצם. חסמים, דעות קדומות וחששות מבעיות פנים-ארגונית הוכחו כחסרי בסיס. יותר ויותר מעסיקים החלו לספר שמרגע שקלטו חרדים במקום העבודה שלהם, הם לא מוכנים לוותר עליהם והם מבקשים לגייס חרדים נוספים

הדו"ח שהוגש אתמול (ג') לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, על שילוב חרדים בהיי-טק – המראה מגמת שיפור בקליטת חרדים בתחום – הוא חשוב במיוחד לאור העיתוי שלו: בשיאו של משבר בריאותי, עם מגיפה שאיש לא יודע מתי תסתיים, ומשבר כלכלי שמביא איתו מיתון, שילווה אותנו עוד תקופה ארוכה.

אחת התוצאות של מגיפה זו היא אבטלה חמורה, שכמוה לא ידענו מאז קום המדינה. אבטלה שהיא חלק ממשבר עולמי, שנותן אותותיו בכל מדינה. באופן טבעי בתקופת משבר, האוכלוסיות היותר פגיעות הן אלו שגם קודם לא היו משולבות במלואן במעגל התעסוקה בכלל. המגזר החרדי, הוא אחד מהם.

מזה כעשור מדברים על הנושא, וגם נעשים מאמצים, לשלב צעירים מהמגזר החרדי, שיש להם את הכישורים, בתעשיית ההיי-טק, המשוועת לכוח אדם מעולה, מהנדסים, הנדסאים, אנשי פיתוח וכל יתר המקצועות.

ערב הקורונה המחסור התייצב על 18 אלף עובדים.

הפתרון להתגבר על המחסור נחלק לשניים: האחד לטווח הארוך – והוא מתחיל בעידוד כמה שיותר צעירים בחטיבות העליונות ללמוד את המקצועות המדעיים, מתוך כוונה שבעתיד ישתלבו בענף. אלו הם תהליכים שחלקם כבר התחילו, אבל את הפירות שלהם נראה בעוד מספר שנים. הצעירים מתגייסים, משתחררים, יוצאים לטייל, ואחר-כך מחליטים האם להמשיך בלימודים או לא. בטווח הקצר – הפתרון הוא לנצל את משאבי ההון האנושי הקיימים, לערוך להם הסבות מותאמות לכישוריהם ולשלב אותם בענף ההיי-טק. השילוב אינו עונה רק על בעיה חברתית, אלא תורם להגדלת הפריון בענף, שמרבית התוצרת לו היא בייצוא, המהווה כ-25 אחוזים מכלל הייצור של מדינת ישראל.

החרדים מהווים כיום שלושה אחוזים מסך כל המועסקים בענף. כמובן שזה לא מספיק, ובקרב אוכלוסיה זו יש פוטנציאל לגידול שיכפיל את חלקם בתעשיה. הנתון המעודד הנוסף שמסביר את השינוי הוא הגידול במספר החרדים הפונים ללימודי המדעים באקדמיה. זה דבר לא מובן מאליו, ובמידה מסוימת מסמן מהפך, לא רק בשוק התעסוקה אלא בקרב החברה החרדית עצמה. פרופיל הצעירים שפונים ללימודים, מלמד על מגמה שבה גם מנהיגי הקהילה הזו מבינים שהילדים שלהם חייבים לצאת ולהתפרנס, ואם הם מאוד רוצים, יש מסגרות שמאפשרות להם גם להמשיך ללמוד וגם לעבוד.

השינוי גם התרחש בקרב החברה החילונית, וגם אצל המעסיקים. זה החל עוד לפני הקורונה, ועכשיו התעצם. חסמים, דעות קדומות וחששות מבעיות פנים-ארגונית הוכחו כחסרי בסיס. יותר ויותר מעסיקים החלו לספר שמרגע שקלטו חרדים במקום העבודה שלהם, הם לא מוכנים לוותר עליהם והם מבקשים לגייס חרדים נוספים.

מגישים את הדו"ח לנשיא. מימין: קרין רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת ארגון IATI, הנשיא ראובן ריבלין, ח"כ אורי מקלב, סגן שר התחבורה וראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר חרדי, משה פרידמן, מנכ"ל ומייסד קמא-טק. צילום: יח"צ קמא-טק

מגישים את הדו"ח לנשיא. מימין: קרין רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת ארגון IATI, הנשיא ראובן ריבלין, ח"כ אורי מקלב, סגן שר התחבורה וראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר חרדי, משה פרידמן, מנכ"ל ומייסד קמא-טק. צילום: יח"צ קמא-טק

השקעה גבוהה שמחזירה את עצמה

כאשר דיברו על חסמי התעסוקה של החרדים, דובר על בעיית לימודי הליבה, סוגיה רחבה סוציולוגית וחינוכית שהפתרון שלה לא קל. אבל הרצון ללמוד, והצורך באנשים, מייצר מציאות לפיה החרדים מחפשים מסגרות ומוכנים ללכת ללמוד ולהשלים פערים, לעיתים על חשבונם, או במימון של גופים ממשלתיים ציבוריים.

העלות של הכשרת חרדי להיי-טק היא גבוהה יותר מאשר של סטודנט רגיל, עקב מכינות ייעודיות שנועדו לגשר על פערי הידע במתמטיקה ואנגלית. אבל ההשקעה הגבוהה הזו מחזירה את עצמה, לאחר שאותם חרדים מצטרפים למעגל העבודה, מתפרנסים, משלמים מיסים ומסייעים להניע את גלגלי המשק.

ויש כמובן את עניין פערי השכר, שבולט מאוד בדו"ח, שהוא יוזמה של קמא-טק ובשיתוף איגוד התעשיות המתקדמות IATI. גם אם נקבל את עמדת המעסיקים שעלות העסקת חרדי יקרה יותר בגלל פערי הידע שלו, עדיין הפער בין שכר ממוצע לחרדי, שעומד על כ-10 אלפים שקלים, לבין 22 אלף שקל בממוצע לעובד חילוני, הוא גדול מדי, ולכל מעסיק יש מנעד רחב כדי לצמצם פער זה. זה לא טוב לעובדים עצמם וזה לא פחות מביש לחברות עצמן, שלמרות שהן עושות מאמצים חשובים כדי להעסיק חרדים, הן נתפשות כמי שמחפשות כוח אדם זול, וזה דבר שאף אחד לא אוהב להודות בו.

שורה תחתונה: הקורונה יכולה להיות נקודת המפנה שתחולל את אחד המהפכים היותר חשובים בחברה הישראלית – שילוב של חרדים בהיקף נרחב במעגל התעסוקה, תרומה לצמצום המחסור בכוח אדם בענף ולא פחות חשוב, צמצום והקטנת עוצמתו של אחד השסעים היותר קשים בחברה הישראלית, ביחסים בין חילונים לחרדים. גם כאן כמו בדברים אחרים, הקטר של המשק, יהיה המוביל ומחולל השינוי, ויפה שעת אחת קודם.

המשבר הכלכלי כהזדמנות לשילוב מוגבר של חרדים בהיי-טק Reviewed by on . הדו"ח שהוגש אתמול (ג') לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, על שילוב חרדים בהיי-טק - המראה מגמת שיפור בקליטת חרדים בתחום - הוא חשוב במיוחד לאור העיתוי שלו: בשיאו של משבר הדו"ח שהוגש אתמול (ג') לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, על שילוב חרדים בהיי-טק - המראה מגמת שיפור בקליטת חרדים בתחום - הוא חשוב במיוחד לאור העיתוי שלו: בשיאו של משבר Rating: 0

הגיבו