חמש הערות על השבוע שהיה

סטארט-אפ ושמו בינה מלאכותית בחינוך

השבוע נערך בירושלים כנס בינלאומי שעסק בעתיד החינוך בעידן הבינה המלאכותית. הכנס אורגן על ידי מינהל הטכנולוגיות במשרד החינוך, בראשותה של מירב זרביב, והשתתפו בו כ-30 אלף איש. רובם הגיעו לתערוכה הענקית שהתקיימה לצד הכנס, שכללה תצוגות ופתרונות של 250 חברות מהארץ ומחו"ל, בהן של חברות הטק הגדולות שמתפרנסות מעבודה עם משרד החינוך – וגם של בני נוער, שהציגו בפני המשתתפים פתרונות שפיתחו.

החלק הבינלאומי של הכנס היה מעט מרגש, בעקבות השתתפותן של 25 משלחות ממדינות מאירופה, אסיה ודרום אמריקה, שהגיעו לארץ בשיאה של (עוד) מתיחות במזרח התיכון. זה לא מובן מאליו בימים טרופים אלה.

הכנס עסק בחזון הבינה המלאכותית בחינוך, שעדיין רחוק ממימוש במדינת ישראל, אבל לא רק. העובדה ש-25 שרי חינוך, מדע וסגני ראשי ממשלה באו ללמוד מאיתנו מלמדת שיישום ה-AI בבתי הספר רחוק מלהיות מושלם גם במדינות אחרות. אפשר לומד שמדובר כאן בפיילוט עולמי, שהלמידה בו היא תוך כדי תנועה.

שר החינוך, יואב קיש, ובכירים מחו"ל בכנס השבוע. צילום: דוברות משרד החינוך

שר החינוך, יואב קיש, הציג בתחילת הכנס את תוכנית 720, שמשקפת את הפקת הלקחים עד כה מפרויקטי הטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך בישראל. הוא הציג את זה כסטארט-אפ שיש בו סיכונים, כישלונות והצלחות. גם האורחים מחו"ל, שדיברו אחריו, עסקו בתפיסת העולם בתחום. המסקנה הראשית מדברי כולם היא שבינה מלאכותית בחינוך לא באה לידי ביטוי ביכולת להשתמש ב-ChatGPT או בכל צ'טבוט אחר. האתגר הפדגוגי הוא שילוב של כלי בינה מלאכותית ייעודיים ותכנים שיאפשרו להתמקד בילד הבודד או בקבוצה קטנה של ילדים, וייתנו להם את הכלים ללמוד בקצב ובדרך שהם בוחרים. המורה יהיה המנטור.

פלטפורמת 720 היא דוגמה לכך. זוהי מערכת שבה התלמידים והמורים מתקשרים, מלמדים ולומדים. אבל היא לא מהווה תחליף לקשר האישי, הפיזי, בין התלמיד למורה – והמשתתפים באירוע הסכימו על כך. נכון, יש, ומן הסתם יהיו עוד בעתיד, יישומים שיכולים להחליף חלק מתפקידי המורה, אבל לא אותו עצמו.

למה הממשלה לא מעוניינת להגן על מערכת הבחירות?

ועדת הכספים של הכנסת, בראשותו של ח"כ מהקואליציה – חנוך מילביצקי (הליכוד), דנה אתמול (ד') בתקציב ועדת הבחירות המרכזית לשנה הבאה, שחלקו הגדול יוקדש לניהול ותפעול מערכת הבחירות, שצפויה השנה. ועדת הבחירות דרשה תקציב של 749 מיליון שקלים, לעומת 538 מיליון השקלים שניתנו לה בתקציב הקודם.

עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית הוועדה, הסבירה בדיון כי חלק מהתקציב נועד לתת מענה לאיומי סייבר, שיהיו בוודאות בבחירות הקרובות, וכן למניעת קמפיינים של השפעה שלילית – או, במילים אחרות, פייק ניוז.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הנושא הזה נדון לפני כחודש בוועדת המשנה בינה מלאכותית, שבראשה עומדת ח"כית מהאופוזיציה – אורית פרקש הכהן (כחול לבן). שם הציפו נתונים ועובדות, שמהם ניתן ללמוד שמדינת ישראל לא ערוכה להתמודד עם האיומים הקרובים על מערכת הבחירות, בין היתר מפני שלוועדת הבחירות אין מספיק אמצעים. ח"כ פרקש הכהן האיצה במדינה להתכונן טוב יותר על מנת להתמודד עם האיומים הצפויים הללו.

כל הדברים האלה לא הרשימו את ח"כ מיליבצקי, והתקציב לא אושר. מדובר במהלך חסר תקדים, שכן בדרך כלל, תקציב ועדת הבחירות המרכזית מאושר כמעט אוטומטית, כי הוא היה דבר שבקונצנזוס, מנותק מיחסי קואליציה-אופוזיציה. אבל כנראה שגם זה השתנה. מעניין מאוד למה…

מהפכת מכרזי הנימבוס

ביום ג' בשבוע הבא ייערך כנס נימבוס רובד 5 של אנשים ומחשבים, בשיתוף אגף החשב הכללי במשרד האוצר. נימבוס, פרויקט הענן הממשלתי, הוא אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים שנעשו בישראל אי פעם.

פרויקט נימבוס יצר שתי מהפכות, שמעט מאוד אנשים האמינו שייצאו לפועל: האחת היא העובדה ששתי ענקיות הענן, AWS וגוגל, נענו לדרישות המחמירות של המכרז, שאותו הוביל החשב הכללי היוצא, יהלי רוטנברג, ובעקבות זאת הן הקימו פה אזורי ענן ייעודיים למדינת ישראל, בהשקעות ענק, שלא תואמות את גודל השוק שלהן בארץ. המהפכה השנייה היא מכרזי רובד 5, המאפשרים לעשרות חברות IT להציע פתרונות הקשורים במעבר לענן לכל משרדי הממשלה, ובכך פוטר אותם לצאת למכרז על כל מוצר או שירות ספציפי.

פרויקט שחולל מהפכות. נימבוס. צילום: BigStock

ביום הכנס יתייצבו על הבימה באולם האירועים לאגו בראשון לציון השחקנים המרכזיים בתחום – אנשי אגף החשב הכללי ומערך הדיגיטל הלאומי, המנמ"רים במשרדי הממשלה ונציגי החברות הספקיות, כדי לציין יום הולדת שלוש לאחד המכרזים היותר דרמטיים שהממשלה הצליחה להגשים, כנגד כל הסיכויים.

האם הקטר של המשק הוא המפתח לשיקום הצפון?

הממשלה התכנסה השבוע לישיבה חגיגית בקריית שמונה, כדי לבשר על שורה של תוכניות קצרות וארוכות טווח, שאמורות לאפשר לעיר הצפונית, ליישובים שסביבה ולתושבים להשתקם ולצמוח. אבל מילים לבד לא מספיקות. נדרשים מעשים שיחזירו לצפון את ההיי-טק שפונה משם בגלל המלחמה. על פי נתונים אחרונים, רק 45% מחברות הטק והחממות הטכנולוגיות שפעלו בצפון לפני ה-7 באוקטובר שבו לפעילות. כל השאר או שנסגרו או שעברו, בגלל המלחמה, לאזור המרכז.

ח"כ יאסר חוג'יראת, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: דוברות הכנסת

השבוע, במסגרת יום מיוחד על שיקום הצפון, נערך דיון בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ יאסר חוג'יראת (רע"מ). המשתתפים בדיון אמרו ששיקום הוא לא רק בנייה פיזית ותשתיות, אלא גם פונקציה של יצירת סביבה מתאימה ותמריצים, שיאפשרו לאנשי ההיי-טק הצפוניים לחזור לאזור שהם כל כך אוהבים. שוב הוכח שהקטר של המשק יכול לתרום למשימה לאומית חשובה, ושוב הוכח שהממשלה הולכת, כנראה, להחמיץ גם את ההזדמנות הזו.

איך להיות מנהל טוב יותר בעידן ה-AI?

ההערה האחרונה בטור זה עוסקת בנושא משמעותי מאוד, שמעסיק את הענף ואת המשק בכלל: כניסת הבינה המלאכותית לארגונים. לא מדובר רק בפרויקט טכנולוגי, אלא בכזה שמייצר דרישות חדשות, גבוהות יותר, ממנהלי ה-IT. הנושא הזה מעסיק לא מעט מנמ"רים, ולפני כשבועיים פרסמנו מדריך כיצד הם יכולים להתמודד עם האתגר החדש.

AI בשירות המנמ"ר. צילום: SomYuZu, ShutterStock

הציפיה ממנהלי מערכות המידע היא שהם יבצעו טרנספורמציה שמונעת על ידי בינה מלאכותית, ינווטו בתנאים כלכליים וטכנולוגיים משתנים, ירגיעו את העובדים שחוששים שה-AI תגרום לפיטוריהם ובעיקר יביאו להנהלה תוצאות. גם המגזין CIO התייחס לנושא, וראיין שורה ארוכה של מנמ"רים בארצות הברית, שחלקו איתו כמה תובנות איך להיות מנהל טוב יותר בעידן ה-AI. עצה אחת היא בניית נוכחות ניהולית, שהיא חלק מתכונה מנהיגותית שעל המנמ"ר לאמץ. זאת לא תכונה מולדת, אלא נרכשת. עצה שנייה היא להיות המצפן של הארגון, להבין מה יכול לעבוד ומה לא, לנטרל רעשים ודרישות מוגזמות – אבל גם לא לפספס את הרכבת המהירה מאוד של ה-AI. העצה השלישית נכונה תמיד: על המנמ"רים להבין את העסק שבו הם עובדים. מנהלי IT שמעורבים בתהליכים עסקיים מצליחים ומעמדם בארגון עולה.

בעידן ה-AI, הממשק בין הטכנולוגיה לביזנס חזק מתמיד, ומן הראוי שהמנמ"רים יהיו שם. על האיש הטכני הבכיר בארגון להבין שהבינה המלאכותית משנה סדרי עולם, מכניסה פרקטיקות חדשות ויעילות יותר לארגון, ועליו להתמקצע בתחום – ובקשר שלו לביזנס. אחרת, כפי שאומרת הקלישאה, הוא יישאר מאחור.