בישראל פועלות כ-1,400 חברות בתחום מדעי החיים, המהוות כרבע ממגזר ההיי-טק

כך עולה מנתונים שנמסרו בכנס בכירי תעשיית ההיי-טק, שעסק בטכנולוגיה בשירות הרפואה ● בין היתר נמסר כי נרשמת הגירה של עובדים ויזמים מההיי-טק לביו-טק

מימין : שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי חברות ההיי-טק; פרופ' מרים ריינר, ראש המעבדה לחקר עולמות וירטואליים ומדדים מוחיים בטכניון; מירי פולצ'ק, מנכ"לית Israel Brain Technologies; דורון בן עמי, מייסד ומנכ"ל Triticum Medical, בעבר בכיר בחברת התרופות MERCK; יחיאל טל, מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה CollPlant; וד"ר בני זאבי, מנהל שותף בקרן Tel Aviv DFJ ויו"ר משותף של איגוד תעשיות ההיי-טק

בישראל פועלות כ-1,400 חברות בתחום מדעי החיים, המהוות כ-23% מהחברות במגזר ההיי-טק הישראלי הכולל – כך עולה מנתונים שנמסרו בכנס בכירי תעשיית ההיי-טק שנערך אתמול (ב') ברעננה בידי פורום מנכ"לי ההיי-טק בישראל. הכנס עסק בטכנולוגיה בשירות הרפואה.

שלמה גרדמן, מנכ"ל איי.אס.ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי ההיי-טק, אמר כי נתון זה מתחלק בין חברות מכשור רפואי, המהוות 60% מכלל החברות בתחום מדעי החיים, 17% מהחברות הן מענף הביו-טכנולוגיה ו-11% – חברות לפיתוח תרופות. לדברי גרדמן, "העובדה שבישראל יש ריכוז רב של חברות מתחום הציוד הרפואי תואמת את מידותיה, מימדיה ואופייה של התעשייה הישראלית הצעירה והמוגבלת במשאבים, שכן בעוד שפיתוח תרופה כרוך בשנות מחקר ופיתוח ארוכות, יקרות ומפרכות, תקופת הפיתוח בתחום הציוד הרפואי קצרה יחסית".

המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי מעריך כי שוק המכשור הרפואי הבינלאומי מגלגל בשנה כ-308 מיליארד דולר, כשהצפי הוא שבעוד שלוש שנים יצמח שוק זה להיקף של כ-435 מיליארד דולר. הרקע לפריחה הזו הוא הביקוש הגדל והולך לתרופות ולשירותי רפואה מתקדמים בשל הזדקנות האוכלוסיה. "תעשיית מדעי החיים העולמית מגלגלת 10 טריליון דולר בשנה וצומחת פי שניים מהר יותר מקצב הצמיחה של התוצר (GDP) העולמי", אמר גרדמן.

על פי הערכות של ארגון IMS, תעשיית התרופות הגלובלית צפויה לצמוח ב-5.3% בין השנים 2014 ל-2017. הקטר של תהליך ההאצה קשור בעיקר לסין. אם בשנת 2012 סין היוותה נתח של 8% מסך עוגת ההוצאות העולמית על תרופות, בשנת 2017 היא צפויה להוות כ-34% מכלל ההוצאה העולמית. אחד הקטליזטורים לתהליך הוא החקיקה האסטרטגית של ממשלת סין הקובעת שלאזרחי המדינה (1.3 מיליארד בני אדם) תהיה זכות לקבל סל תרופות בסיסי מסובסד.

הפריחה בשוק הביו-טק הישראלי יצרה, בין היתר, גל הנפקות של חברות פרטיות בבורסה לניירות ערך שבתל אביב. נכון לסוף שנת 2014 נסחרות בבורסה למעלה מחמישים חברות ביו-טק.

"הפירמידה של חברות מדעי החיים התרחבה"

בפאנל שנערך במסגרת הכנס אמר יחיאל טל, מנכ"ל קולפלנט: "הפירמידה של חברות מדעי החיים התרחבה והקצה העליון שלה כבר לא כולל רק את טבע. ב-20 השנים האחרונות נוצר תהליך של הבשלה שהביא למעבר של עובדים ויזמים רבים מההיי-טק לתחום מדעי החיים. בנוסף, נכנסו לארץ חברות רב לאומיות שרכשו סטארט-אפים או פתחו מרכזי פיתוח. בזכותן התפתחה בארץ תרבות ניהולית. בישראל יש גם תשתית טובה לתחום מדעי החיים, המבוססת על שבע אוניברסיטאות, חמישה בתי חולים ו-10 מוסדות מחקר אחרים. למעשה, 50% מהכספים המופנים למחקר ופיתוח הולכים לתעשיית מדעי החיים".

טל עצמו משמש דוגמה לתהליך. "בעברי עבדתי במשך 17 שנה בתחום השבבים והיגרתי לפני 13 שנה לתחום מדעי החיים. כל הנסיון שצברתי בתחום ההיי-טק שימש אותי במגזר החדש", אמר.

ד"ר בני זאבי, מנהל שותף בקרן ההון-סיכון DFJ TelAviv ויו"ר משותף של איגוד תעשיות ההיי-טק בישראל, אמר כי כדי לפתח מוצר במדעי החיים נדרשות במקרה הטוב שבע שנים ובמקרה טיפוסי נדרשות 15 שנים עד להבשלת החברה. לדבריו, "ניתן להגדיר את 10 השנים האחרונות כשנות הצמיחה בתעשייה והעשור שמתחיל כעת הוא עשור הפריצה. ישנם 200 מוצרים בניסויים קליניים מתקדמים, וכפי שזה נראה כעת, תעשיית מדעי החיים יכולה להיות חוד החנית של ההיי-טק הישראלי".

עוד אמר ד"ר זאבי כי שיעורו של ענף מדעי החיים כאחוז מההיי-טק בישראל גבוה משמעותית מאשר בארצות הברית ועומד על 11%. יצוין כי ב-2014 גייסו חברות מדעי החיים 1.4 מיליארד דולר בהנפקות. ההשקעות הגיעו ברובן ממשקיעים מוסדיים זרים בעוד המשקיעים הישראלים העדיפו להשקיע בנדל"ן ברומניה.

דורון בן עמי, מייסד ומנכ"ל Triticum Medical, ציין כי "המודל של המשקיעים של הקרנות הגדולות הוא מודל שונא סיכון. מכיוון שהם משקיעים בפחות חברות, סיכויי ההצלחה גדןלים יותר, אך הבעיה היא עם החברות שפסלו שייתכן שביניהן היו חברות שיכלו להצליח."

מירי פולצ'ק, מנכ"לית Israel Brain Technologies, עמותה המבקשת לקדם את ענף חקר המוח בתוך תחום הביוטכנולוגיה, ציינה כי "ישנה נדידה מדהימה של אנשים טובים מההיי-טק לתחום מדעי החיים. מצד שני, בגלל שנאת הסיכון של המשקיעים, אנחנו, היזמים, נתקלים באתגר משמעותי בהקמת חברות. קשה מאוד לגייס מימון ראשוני במדעי החיים. הגעה לשלבי הניסויים הקליניים דורשת סכומים גבוהים – דבר שאיננו מתאים למשקיעים המחפשים רק הזדמנות". לדבריה, הארגון בראשו היא עומדת מטפח חברות בשלבים המוקדמים של חייהן לפני שהן מתחילות לעניין את קרנות הון הסיכון והחברות הזרות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים