תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » הקיבוצים: בלדה לחדשנות בתעשייה
גם הקיבוצים יכולים להיות כר פורה לחדשנות. קיבוץ כפר מסריק. צילום: היינק מוראווק, מתוך ויקפדיה

הקיבוצים: בלדה לחדשנות בתעשייה

בחברה הכללית, הקיבוץ מתקשר פעמים רבות עם חקלאות, תעשייה מסורתית ובכלל - פעם ● אלא שהמציאות היא אחרת: החדשנות בקיבוצים פורחת ויכולה לתפוס עמדה מובילה באומת הסטארט-אפ

מאת 12 באוגוסט 2018, 17:43 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מה שהחל כניסיון למצוא פתרון לבעיית הבנים שלא שבו הביתה, לקיבוץ, הופך בהדרגה למציאות שבה התנועה הקיבוצית יכולה להיות חוד החנית בקידום התעשייה כולה בישראל בנוגע לחדשנות. זהו צו השעה, שמתחייב לא רק בקיבוצים, אלא ברמה הלאומית, הכלל משקית

"לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת.
אמרו עליו: 'נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת'".

ובהמשך:
"הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב,
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב.
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב,
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב.
הוא עוד ישוב".

השיר הזה, בלדה לעוזב קיבוץ, שנכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט והולחן על ידי שמוליק קראוס, היה אחד הלהיטים בשנות ה-70. הוא נכתב על רקע מציאות עגומה שאפיינה אז את התנועה הקיבוצית, שבמסגרתה צעירים שסיימו צבא עזבו את הקיבוץ ולא חזרו אליו. למי שזוכר, הסדרה חדווה ושלומיק, ששודרה בימים ההם של הערוץ הבודד (ומבוססת על הספר חדווה ואני של אהרון מגד), עסקה בדיוק בזה.

התופעה הלכה והחמירה בשנות ה-80, עם פרוץ המשבר הכלכלי בקיבוצים. כחלק מתהליכי ההבראה שעברו על התנועה הקיבוצית, חיפשו שם דרכים כיצד לגרום לצעירים לחזור הביתה ולמצוא דרך לשלב אותם בעבודה. או אז החלו הקיבוצים לחפש מיזמי חדשנות ולאפשר לבניהם שסיימו לימודים בעיר הגדולה לממש את החלומות שלהם בבית, במטרה להפוך למיזמים עסקיים שיניבו פירות לכלל החברים.

איגוד התעשייה הקיבוצית מסייע לכל אחד מ-270 המפעלים בקיבוצים השונים. למרות משקלה הקטן בתעשייה הישראלית, מהווה התעשייה הקיבוצית גורם משמעותי בפעילות הכלכלית הישראלית, כולל בפעילות בחו"ל, שמסתכמת ב-45 מיליארד שקלים בשנה.

בראיון למהדורה זו מגלה רפי נבו, מנהל אגף החדשנות באיגוד התעשייה הקיבוצית, שעד היום השקיעו הקיבוצים כ-100 מיליון שקלים במיזמי חדשנות ובסטארט-אפים. ההשקעות האלה לא הלכו רק לבנים חוזרים אלא לקבוצות שונות של צעירים, שהעלו רעיונות שיש להם סינרגיה לפעילות של הקיבוץ ולענפים המרכזיים בו. לדברי נבו, 100 מיליון שקלים זה לא מעט, אבל עדיין רחוק מהחזון של התנועה ושל התעשייה הקיבוצית – להיות גורם משמעותי בתחום החדשנות וההיי-טק.

נבו הדגיש שהקיבוצים משקיעים במיזמים אבל לא לוקחים עליהם בעלות. "חלפו הימים שבהם היינו משתלטים על כל דבר", אמר בחיוך. הקיבוצים גם לא רוצים להיות קרן הון-סיכון. מה שכן, הם מבינים שהחדשנות הטכנולוגית יכולה לסייע להם למצב מחדש את הקיבוץ, כדבר שמושתת על חיי קהילה אבל גם בעל רגל חזקה במציאות הכלכלית הישראלית.

טרנספורמציה דיגיטלית – גרסת הקיבוצים

המגמה הזו משתלבת עם מהפכה שעוברת כיום על התעשייה, כולל על התעשייה הקיבוצית: הטרנספורמציה הדיגיטלית. מנהלי המפעלים מבינים שללא השקעה בחדשנות, בציוד ובפרויקטים שיקדמו את רצפת הייצור אל קדמת הטכנולוגיה, הם עלולים לחזור במהירות למה שהיה בשנות ה-70 וה-80 האפלות – דבר שאיש שם לא רוצה לחזור אליו.

האוטומציה במפעלי התעשייה הקיבוצית עדיין לא הגיעה לרבים מהם, אבל היה מעניין לשמוע מנבו שלמרות המציאות הלא מעודדת הזו, המודעות בקרבם לחדשנות גדולה יותר מאשר בשאר מפעלי התעשייה בישראל.

זהו נתון מעודד, שמאפשר לחשוב שכמו בימים ההם, שבהם הקיבוצים היו החלוצים וקבעו את גבולות המדינה, כך הם יכולים להיות חלוצים ולהוביל את החדשנות בתעשייה הישראלית כולה. המסלולים שהמדינה מעמידה מבטאים את ההבנה שאם התעשיינים לא יתחילו ליישם מהר יותר תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית נעמוד על סף משבר, ונראה שהתעשייה הקיבוצית מסייעת שלא נגיע לשם.

התאחדות התעשיינים, משרד הכלכלה וגופים נוספים מובילים בשנתיים האחרונות קמפיין שמעודד את המפעלים להתחדש, ואף מקצים לכך מימון. המימון מתחיל משלב הייעוץ, עבור בהגשת תכניות אופרטיביות ועד לביצוע, כולל השקעות בציוד ומכונות. התהליך הזה מייצר אקו-סיסטם עם פוטנציאל גדול, שמשפיע גם על ענף ה-IT, באמצעות חברות האינטגרציה הגדולות והבינוניות, שערוכות לבצע במפעלים תהליכי הטמעה רוחביים, לצד חברות שמתמחות בתחומים ספציפיים בתעשייה.

במפעלים רבים, כולל בקיבוצים, הבעיה אינה כלכלית או טכנולוגית, אלא עניין של מודעות ולפעמים גם בעיה בין דורית. הדור הצעיר, שהולך וקונה את מעמדו במפעלים, ואף מקבל אחריות עליהם, מבין שהדרך לשרוד היא השקעה בחדשנות. אלא שהוא לא תמיד מצליח לשכנע את דור הוותיקים. גם בתעשייה הקיבוצית מזהים כבר מזמן כי עתודת כוח האדם הניהולית והתפעולית נמצאת במגמת ירידה. הצעירים שחוזרים, לא ממש מתלהבים לעבוד ליד קווי הייצור. אמנם, ברוב המפעלים, חלק ניכר מהעובדים מגיעים מחוץ לקיבוץ, בעיקר מיישובי הפריפריה, אבל עדיין, הקיבוצים נדרשים להכין קאדר של מנהלים מובילים. החיבור לעידן הדיגיטלי וחזון החדשנות נותנים מענה לאתגר. רעיון שעלה במוחם של כמה צעירים בארוחת בוקר בחדר האוכל או בפאב הקיבוצי יכול להפוך בתוך זמן קצר לפיתוח הטכנולוגי שובר שוויון, שיצעיד את המפעל אל עבר ההצלחה הבאה – והדבר נכון לא רק לקיבוצים.

החדשנות הקיבוצית על במה אחת

בכנס תעשיה 4.0 חברו התאחדות התעשיינים, איגוד התעשייה הקיבוצית וגופים נוספים על מנת להציג בפני מנהלי הטכנולוגיה בענף את האפשרויות למימוש פרויקטים דיגיטליים. בין היתר, יובאו בכנס, שמופק על ידי אנשים ומחשבים, דוגמאות למפעלים שכבר עשו את זה, כגון תנובה ונטפים, והם בהחלט יכולים לשמש מודל לחיקוי ליתר מפעלי התעשייה בארץ. בין המשתתפים בו יהיו מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, ומיכל פינק, סמנכ"לית בכירה במשרד הכלכלה.

השורה התחתונה: מה שהחל כניסיון למצוא פתרון לבעיית הבנים שלא שבו הביתה, לקיבוץ, הופך בהדרגה למציאות שבה התנועה הקיבוצית יכולה להיות חוד החנית בקידום התעשייה כולה בישראל בנוגע לחדשנות. זהו צו השעה, שמתחייב לא רק בקיבוצים, אלא ברמה הלאומית, הכלל משקית.

הקיבוצים: בלדה לחדשנות בתעשייה Reviewed by on . "לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת. אמרו עליו: 'נראה איך יסתדר בחוץ, תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת'". ובהמשך: "הוא עוד ישוב, הוא עוד "לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת. אמרו עליו: 'נראה איך יסתדר בחוץ, תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת'". ובהמשך: "הוא עוד ישוב, הוא עוד Rating: 0

הגיבו