"המטרה: קידום תחבורה חכמה תוך שימוש בטכנולוגיה ישראלית"

"ייעול אינו רק טכנולוגי - אלא גם חדשנות התנהגותית, ולכן ביחד עם משרד התחבורה החלטנו להוציא לפועל תוכנית לאומית לתחבורה חכמה", כך אמרה ד"ר ענת בונשטיין, ראש מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה

כל המדינה תקועה. אילוסטרציה: leowolfert/BigStock

"מדינת ישראל מעודדת ניסויים בטכנולוגיות תחבורה חכמה, לרבות מכוניות אוטונומיות, כך שהסנדלר לא יילך יחף וחברות ישראליות יוכלו להשלים את כל שלבי הפיתוח כולל ההדגמה בישראל, כדי שיוכלו להוכיח את היכולת ללקוחות פוטנציאליים", כך אמרה ד"ר ענת בונשטיין, ראש מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שעקבה אחר התפתחות תחום התחבורה החכמה בארץ.

לדבריה, "הוקמנו לפני חמש שנים כדי להוריד את השימוש בתוצרי נפט בתחבורה. הבנו את המגמות העולמיות שמתפתחות בתחום. הבנו את היכולות שיש לישראל מבחינה טכנולוגיית ההון האנושי והאקדמיה וגם זיהינו את הצרכים שלנו בישראל מבחינת הפקקים והתועלות המשקיות שאפשר להשיג מייעול התחבורה".

"ייעול אינו רק טכנולוגי – אלא גם חדשנות התנהגותית, ולכן ביחד עם משרד התחבורה החלטנו להוציא לפועל תוכנית לאומית לתחבורה חכמה, המבוססת על החלטת הממשלה מה-22 בינואר. יצאנו גם בקול קורא לקבלת אינפורמציה, וכעת בונים איך הצעדים יבוצעו בפועל".

בונשטיין מסבירה כי "התוכנית כוללת איתור והנגשת מאגרי מידע, כולל מיפוי כבישי ישראל ברזולוציה גבוהה, כאשר המפות תהיינה נגישות לציבור; הקמת מרכז ניסויים לרכב אוטונומי ותחבורה חכמה; קידום שת"פ אקדמי בין-תחומי ורב-תחומי; וכן שיתופי פעולה בין מגזריים, קידום ניסויי שטח ופרויקטי חלוץ (פיילוטים) של טכנולוגיות ושיטות הפעלה חדשות; גיבוש הצעדים הרגולטוריים הכרוכים בניסוי; הפעלה ומתן שירותי תחבורה חכמה; וקידום שת"פ בינלאומי".

כך לדוגמה, אמרה, "אנו בשלבי סיום של הסדרת נושא הרכב החשמלי. כבר באוקטובר נראה כ-60 אוטובוסים חשמליים. יש לנו את החברות ואת האפליקציות ואנחנו רוצים לנסות אותם בשוק המקומי. לא ניתן לסנדלר ללכת יחף ולכן יש את הרשות לחדשנות שמקדמת פרויקטים, אבל יש גם פתרונות שיש להם אימפקט גבוה אבל הסיכון לא גבוה, טכנולוגיות ברמת בשלות גבוהה. רוצים להחזיר את החדשנות למשרד התחבורה.

בונשטיין הוסיפה כי בעקבות החלטת הממשלה מונו מספר תתי-וועדות שכל אחת מהן דנה בהיבט אחר של תחום התחבורה החכמה ובקרוב יחלו חברי הוועדות הללו לגבש את המסקנות.

רכיב משמעותי באיכות החיים שלנו

לדברי המדען הראשי במשרד התחבורה, ד"ר שי סופר, "החלטת הממשלה שמשרד התחבורה קידם ביחד עם המינהלת היתה החלטה הסטורית. הממשלה רואה את התחבורה כרכיב משמעותי באיכות החיים שלנו".

"אנחנו פועלים בשני מישורים", אמר. "האחד הוא המישור התכנוני של הצוותים והוועדות, אבל אנחנו לא עוצרים את החברות שכבר פועלו"ת.

"לדוגמה, נתנו אישור למובילאיי להפעיל חמש מכוניות בדרגה גבוהה של עצמאות. גם למרכז הפיתוח של GM בהרצליה נתנו אישור לשלושה כלי רכב, לרבות שברולט וולט החשמלית שאיננה נמכרת בארץ, גם להם כולל הקצאת בכישים לניסוי".

"נהיה פתוחים לעבודה באופן מיידי מול כל חברה שתבקש זאת. המשרד עשה מאמצים לאשר מכוניות שלא נמכרות בארץ. חשוב לעשות בישראל את כל שלבי המחקר".

סופר גם דיבר על פתרונות אחרים לבעיית הגודש – בעיקר בכניסה לערים הגדולות. "הנתיב המהיר הוא הצלחה אדירה, נתיב שמיועד לתחבורה ציבורית או לכארבעה נוסעים ומעלה. יש לנו תוכנית להוסיף עוד 100 קילומטר של נתיבים מהירים. הוא מוסיף גם כי נרשם גידול בנסיעות ברכבת שגם הן חוסכות מהגודש".

לדברי אבי בר, מנהל המדיניות הציבורית הגלובלית של Waze, והאחראי העולמי על פרויקט Waze Carpool, "המטרה שלנו בישראל פשוטה – להצליח להוכיח ששימוש בשיתוף רכבים יכול להביא לירידה בגודש. קשה לחנך את הנהג הישראלי להשאיר את המכונית בבית".

"יש 200 אלף איש שמשתמשים בלוחות טרמפים בקבוצות ווטסאפ (WhatsApp). היום הודענו על פיצ'ר חדש שמאפשר לנהגים ונוסעים לתאם נסיעה חינמית לגמרי גם בלי השתתפות בהוצאות. השירות עדיין בחיתוליו בארץ. אני יודע שכולם רוצים בהצלחתו. שינוי התנהגותי כל כך מאסיבי מצריך שיתוף פעולה עם כל הגורמים".

להביא לחסכון עצום למשק

גיל יעקוב, מנכ"ל ארגון משתמשי התחבורה הציבורית 15 דקות, אמר כי "אנו מברכים על הפעילות של מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה.  עם זאת היינו מצפים לראות דגש גדול יותר על פרויקטים ויוזמות לשיפור התחבורה הציבורית".

גם ח"כ דב חנין התייחס לתחום התחבורה הציבורית שלנו. "אנחנו צריכים לשדרג את מערכות התחבורה שלנו. אנחנו נמצאים במשבר תחבורתי. היום בבוקר קיימנו דיון חירום בוועדת משנה לתחבורה ציבורית ואנשים לא הצליחו להגיע בגלל המצור התחבורתי על ירושלים בכל בוקר".

"קשה למצוא ערים ואיזורי תעשייה ותעסוקה שלא מוטל עליהם מצור. אחת הבעיות היא שפיתחנו חברה שתלויה ברכב פרטי וכמות הכבישים רחוקה מלהספיק לעומס. מערכת התחבורה הציבורית עדיין תקועה במאה ה-20 ולא משתמשת ביכולות של המאה ה-21. יש לנו כלים שיכולים להוביל גם לפתרונות תחבורה טובים".

לדברי ח"כ יעל כהן פארן, "יש לנו בעיה לאומית אמיתית. רק הבוקר נמסר בדיון של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית, כי עלות הגודש בשעות עבודה, בזבוז דלק, זיהום אוויר, פליטת גזי חממה ועוד, מגיעה ל-15 מיליארד שקלים לשניה. אלו רק העלויות החיצוניות של הגודש".

"כל המדינה תקועה – הכניסות לירושלים ותל אביב. צריך להתייחס לכך כפרויקט לאומי כמו שעשינו במשק המים. גם שם היה משבר חריף. לקח לנו כמה שנים והיום בזכות ההתפלה יש לנו מספיק מים".

"באוצר מבינים שהפקקים עולים לנו כסף, ואפילו אם יקצו לא 15 מיליארד שקלים אלא אפילו מיליארד או שניים להפחתת הגודש, הם יכולים להביא לחסכון עצום למשק".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, הבטיח לקיים דיון בנושא כל חצי שנה כדי לעקוב אחר היישום של החלטת הממשלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים