"בעשור הקרוב ישראל חייבת לנצל את היתרון שלה ב-Physical AI"

"העשור הקרוב יהיה רווי בשינויים דרמטיים בתחום ה-Physical AI, שיהווה את 'משטח המפגש' המכריע בין האנושות למחשבים. לישראל יש יתרון עצום בתחום הזה, ועליה לנצל אותו", כך אומר טל כהן, שותף מנהל ב-נקסט גיר ונצ'רס (Next Gear Ventures) ומייסד דרייב (Drive TLV), לקראת כנס Physical AI של אנשים ומחשבים.

כהן ירצה בכנס, שיתקיים בשבוע הבא (ג'), על החשיבות הקריטית של גישור על הפער בין פיתוח AI לבין יישומה בעולם המעשי, ועל הצורך בפיתוח שכבות אמון – ככלי לתרגום האינטליגנציה של הבינה המלאכותית לערך ממשי ומוחשי.

כהן, יזם ופרופסור לשעבר ב-ג'ורג'יה טק (Georgia Tech) בארה"ב, הוא בעל ניסיון רב בתחומי ה-AI והרובוטיקה מאז שנות ה-2000, וכן בעל רקע יזמי עשיר בהקמה ובמכירה של חברות סטארט-אפ.

בשנת 2015 חזר לישראל והקים את חברת דרייב, המחברת בין סטארט-אפים ישראליים לבין חברות ענק גלובליות הפועלות בעולמות הפיזיים – תעשייה, אנרגיה ורכב. בין שותפיה העסקיים של דרייב נמנות יצרנית הטרקטורים ג'ון דיר (John Deere), יצרנית המכוניות הונדה (Honda), חברת טוטאל אנרג'יס (TotalEnergies) ועוד.

"ליזמים יש כמה סיכונים כשהם רוצים להקים סטארט-אפ", אומר כהן. "הסיכון האחד הוא טכנולוגי, וזה דבר שאנחנו הישראלים מודעים לו. יש גם סיכון בבחירה נכונה של ההון האנושי שילך איתך. הסיכון השלישי הוא ראייה נכונה של השוק והסיכונים. בדרך כלל מי שמקים את הסטארט-אפ, לפחות בישראל, מבין בנושאים כמו סייבר וטכנולוגיה, אבל פחות מכיר את השוק עצמו. כדי להביא את השוק, אתה צריך להיות קרוב אליו ולהכיר אותו. זו הסיבה שהקמתי את דרייב – כדי להביא את השותפים, כלומר להביא ללקוחות את השוק של העולם הפיזי", הוא אומר.

"על מנת שפתרון של בינה מלאכותית פיזית יפגוש את היצרן הפיזי, נדרש קישור מצד גורם שמכיר את שני הצדדים, ופה אנחנו שמחים לתרום מניסיוננו", אומר כהן.

כהן מציג דוגמה אחת לסיפור הצלחה של חיבור בין סטארט-אפ ישראלי לבין חברה גדולה בחו"ל. מדובר בחברת UVI הישראלית, שפיתחה מערכת מבוססת מצלמות ו-AI לסריקה אוטומטית של תחתית כלי רכב, לצורך איתור חפצים חשודים המוסתרים במקומות שונים.

"הכל התחיל במגזר הביטחוני, לגילוי כלי רכב חשודים בגבולות, אבל אחר כך הם עברו לסקטור האזרחי", מספר כהן. "סייענו להם להתחבר ליצרנית הרכב השוודית וולוו (Volvo), כדי להתאים את המוצר לסריקת כלי רכב.

"מאוחר יותר סייענו להם ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת השכרת הרכב הרץ (Hertz). כיום המערכת של UVI פרושה בכמעט כל אתרי השכרת הרכב של הרץ בארה"ב, ומשמשת לסריקת נזקים בכלי הרכב המוחזרים. הדבר מייעל משמעותית את תהליך הבדיקה", הוא מספר. "זו רק דוגמה אחת", הוא מוסיף.

הרכב האוטונומי – כוכב ה-Physical AI

כהן מעריך כי השינוי הדרמטי הגדול בתחום הבינה המלאכותית הפיזית יתרחש בתחומי התחבורה והרכב החכם. "תחום התחבורה נמצא בחזית ה-Physical AI, במעבר מבעלות על רכב פרטי לקונספט של 'רובוטקסי' – מוניות ללא נהג, שאותן מזמינים באמצעות אפליקציה", אומר כהן.

לדבריו, ווימו (Waymo) – חברה בת של אלפבית (Alphabet) וגוגל (Google), ואחת המובילות בתחום – מבצעת כיום מאות אלפי נסיעות של מוניות אוטונומיות בערים גדולות בארה"ב, ובהן פיניקס, אטלנטה, יוסטון וסן פרנסיסקו.

לדברי כהן, "התחום נחשב ל'קצה החם' בשל המורכבות המדעית, הטכנולוגית, הביטחונית והבטיחותית של אינטראקציית אדם-מכונה בסביבה ציבורית הטרוגנית". 

לשאלתנו מה הם האתגרים המרכזיים של הבינה המלאכותית הפיזית כהן עונה ומונה כמה גורמים: הראשון הוא רגולציה ואמון הציבור. לדבריו, החקיקה בארה"ב עדיין אינה מפורטת מספיק, ויש גם עניין של מוכנות תרבותית ואמון של הלקוחות באימוץ מלא של הטכנולוגיה. אתגרים נוספים הם בטיחות ואמינות. לדבריו, מבחינה סטטיסטית, כלי הרכב של ווימו נחשבים לבטוחים יותר מנהיגה אנושית, בהתבסס על מחקרים שנעשו לאורך מאות מיליוני מיילים. עם זאת, הוא מציין כי "הדרך עדיין ארוכה ועדיין קיימים כשלים, הנובעים מתקלות תוכנה, שעלולים להשבית צי שלם של כלי רכב אוטונומיים, כפי שאירע בעבר".

לדעת כהן, ישראל צריכה להתמקד בפיתוח "שכבת הביניים" – שכבת היישום (Deployment) ושכבת האמון (Trust Layer) – שתגשר בין מודלי ה-AI המתקדמים, הנבנים בעיקר בארה"ב ובסין, לבין יישומם בעולם הפיזי. 

"היתרון היחסי שלנו הוא שישראל מצטיינת ב'כושר המצאה' ובכישרון טכנולוגי, וכן בפיתוח טכנולוגיות משלימות. חברות ענק מבינות כעת את הערך הייחודי שלנו; הן יודעות שיש פתרונות בכל העולם ויש הרבה מהנדסים, אבל הן מכירות בהון האנושי שלנו ומוכנות להשקיע פה בצורות שונות", אומר כהן. הוא מוסיף ומעיר: "לא במקרה אנבידיה (Nvidia) מתכננת להקים פה מפעל ומגדילה את השקעותיה בתחום הבינה המלאכותית הפיזית".

לדבריו, הבינה המלאכותית עצמה מייצרת אפשרויות חדשות ליזמים: "היא מאפשרת לייצר יוזמות בלי לגייס הרבה כסף, ולמצוא שווקים מהר יותר מאשר בעבר. וזה התפקיד שלנו בחברת דרייב", חותם כהן את דבריו.

לפרטים נוספים על כנס הבינה המלאכותית הפיזית – לחצו כאן