מומחי AI בלי מתמטיקה ומדעים? כשההכרזות של משרד החינוך נתקלות במציאות

מחר (ג'), אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, יצעדו תלמידי ישראל אל הכיתות ושנת הלימודים תיפתח. יחד איתה ישוב לפעול מערך החינוך הטכנולוגי.

בראיון שערך העורך הראשי של אתר זה, יהודה קונפורטס, ופורסם אתמול עם מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, היא הציגה נתונים יפים: בשנת הלימודים הקרובה יש עלייה של כ-10% הן במספר כיתות החינוך הטכנולוגי החדשות (266 לעומת 242 בשנת הלימודים הקודמת) והן במספר הבקשות לכיתות חדשות שעדיין נבחנות (70 לעומת 64). בנוסף, זרביב דיברה על "שנה של העמקה" בחינוך הטכנולוגי בכלל ובלימודי הבינה המלאכותית בפרט. היא מבטיחה את הכנסת הבינה המלאכותית כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים והרחבת המגמות שה-AI מהווה חלק מהן.

על הנייר, מדובר בתוכניות יפות. יש לקוות שהן לא ילכו בדרכים העקלקלות שבה הלכו התוכניות הקודמות של משרד החינוך ללימודי ה-AI, ואלה שעדיין מתקיימות.

הישגים מבישים

צריך להסתכל על החינוך הטכנולוגי בקונטקסט הכללי, של ההישגים הנמוכים מאוד של תלמידי ישראל: לפי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה, פחות מ-40% מתלמידי כיתה ט' שולטים במתמטיקה באופן מלא, ולמרבית התלמידים יש שליטה בינונית עד נמוכה במדעים וטכנולוגיה. הנתונים הללו נמוכים מממוצע ה-OECD. ה-"הישגים" של התלמידים מבישים גם כשזה מגיע לידיעת העברית והקריאה – אם כי שם חל שיפור מסוים לעומת השנים הקודמות.

לימודי בינה מלאכותית (אילוסטרציה). צילום: ג'מיני

אחת הסיבות לנתונים הלא מזהירים, בלשון המעטה, היא הפערים בין בתי ספר ממעמדים סוציו-אקונומיים שונים, ובין בתי הספר הערביים והעבריים. הנתונים העגומים הביאו לריב מתוקשר בין שר החינוך, יואב קיש, למנכ"ל המרכז, ד"ר גל אלון, שבמהלכו השר ניסה לפטר אותו, ללא הצלחה, מה גם שאין לו סמכות לכך. בישראל היום פורסם אתמול כי השבוע יפרסם המרכז את הנתונים העדכניים על ההישגים של תלמידי ישראל (או היעדרם), ואין כל סיבה להניח שהם יהיו טובים בהרבה.

כנס גדול ומיוח"צן אל מול המציאות בשטח

בפברואר האחרון ערך משרד החינוך כנס בינלאומי גדול ומיוחצ"ן על בינה מלאכותית וחינוך. בדיוק שנה לפני כן, בפברואר 2025, הכריז השר קיש (באמצע שנת הלימודים) על "שנת ה-AI במערכת החינוך", ועל תוכנית של מאות מיליוני שקלים ללימודי טכנולוגיית ההווה והעתיד הזו בכיתות. זו הייתה הכרזה "יפה" עם מטרות טובות ונכונות, אלא שרבים ראו בה לפחות גם ניסיון של קיש לקבל יחסי ציבור ולחפות על הכשלים של כהונתו, כולל אותם ציונים נמוכים. ואמנם, התוכנית הזאת נתקלה בשלל קשיים, שבשורה התחתונה נבעו מכך שהשטח לא היה מוכן לקלוט את התוכנית.

קשה להיות מומחה AI ללא ידע במתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה. קשה להיות טאלנט בלי ידע בסיסי באנגלית, וגם לא בעברית. וכשאין מספיק מורים שיכשירו אותו, הדרך של התלמיד להיות עובד היי-טק – קשה יותר

היו לתוכנית כמה הצלחות: ראשית, היא הביאה להעלאת המודעות לבינה מלאכותית במערכת החינוך, שמטבעה היא די שמרנית. אם תרצו, היא "ניערה" במידת מה את המערכת. בנוסף, עשרות אלפי מורים עברו השתלמויות שבהן הם למדו על כלי ה-AI השונים, בהם ChatGPT וקלוד. הצלחה שלישית, שזרביב מעידה עליה ובצדק, היא הפיילוטים הייעודיים. שילוב של 700 מנטורים מההיי-טק במערכת החינוך בשנה וחצי בלבד זה נתון יפה מאוד, ובמשרד החינוך מתכוונים להעלות אותו.

אלא שבינתיים, התוכנית, כאמור, נתקלת בקשיים – והנתונים בהתאם: משרד החינוך אמנם רכש שורה של כלים טכנולוגיים לשימוש המורים והתלמידים, אולם לפי נתונים עדכניים שפורסמו בישראל היום, רק 30% מכלל תלמידי כיתות ד'-י"ב (שאליהם התוכנית מכוונת) השתמשו בהם בפועל בשנת הלימודים האחרונה. נתון בולט, יחסית לטובה, הוא שכמחצית מאלה שכן השתמשו בכלים אלה הם בכיתות ד'-ו': 231 אלף תלמידים. היתר, 220 אלף, הם מחטיבות הביניים והתיכונים.

יש לכך כמה סיבות: ראשית, חוסר מוכנות – הן של צוותי ההוראה והן של התשתיות. ברבים מבתי הספר אין עדיין תשתיות שמותאמות לקליטת אותם כלי AI. זה בא לידי ביטוי בעיקר במחסור חמור של מורי מדעים וטכנולוגיה, שבמשרד החינוך לא יודעים בינתיים איך להתגבר עליו, ובתשתיות רעועות של מחשוב ואינטרנט בפריפריה. שנית, בחינוך החרדי, הממלכתי-דתי והערבי – כל מערכת מסיבותיה היא – פחות משתמשים בכלי AI, גם אם הם מסופקים לבתי הספר על ידי משרד החינוך. שלישית, אמנם היו לא מעט הכשרות של מורים על כלי ה-AI, אבל לא מעט מהם הגיעו אליהן יותר כדי לסמן "וי" במטרה לקבל את גמול ההשתלמות, ופחות כדי ליישם אותם בכיתה. ורביעית, היו מורים שחששו מפגיעה במעמדם כמקור הידע.

זה מה שקורה כשממהרים מדי

בשורה התחתונה, נראה שבמשרד החינוך מיהרו מדי. כדי שמהפכה כמו הבינה המלאכותית באמת תצליח, ותביא את מערכת החינוך באמת ובתמים לגדל את דור עובדי ההיי-טק ומומחי ה-AI של המחר, צריך שהיא לא תהיה רעועה ועם הישגים נמוכים, כפי שיש בה כיום. לפני שמכריזים על "מהפכת AI" ומנסים ליישם אותה, צריך לדאוג שלתלמידים – בפריפריה ובחינוך הדתי, החרדי והערבי, אבל לא רק – יהיו את התשתיות המתאימות ואת הידע המקדים. קשה להיות מומחה AI ללא ידע במתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה. קשה להיות טאלנט בלי ידע בסיסי באנגלית, וגם לא בעברית. וכשאין מספיק מורים שיכשירו אותו, הדרך של התלמיד להיות עובד היי-טק – קשה יותר.

יש כאן גם השפעה שלילית של השר: קיש הוא אחד משרי החינוך הכושלים שהיו, עם הרבה יחסי ציבור, קריצות לבייס ורצון להיבחר בפריימריז, ופחות תכל'ס. לא לחינם 69% מהמשיבים לסקר שערוץ 12 פרסם בחודש יולי דירגו את התפקוד שלו בתור שר חינוך כגרוע.

המחשבה שנראה שעברה במשרד החינוך, שאפשר "לקפוץ" לחינוך להיי-טק וטכנולוגיה כשלחלק גדול מאוד מהתלמידים אין את מיומנויות הייסוד, היא לא יותר מאשר אשליה. יש לקוות שבשנת הלימודים תשפ"ז הבאה עלינו (לטובה?) נראה שיפור במגמה. זה הכרחי, אם ישראל רוצה להמשיך להיות מובילה בחדשנות ואומת הסטארט-אפ. האם זה יקרה? כלל לא בטוח. שנאמר, אשרי המאמין.