"הבינה המלאכותית תשנה את תוכנית הלימודים – ואת כיתת הלימוד"

שר החינוך, יואב קיש, הכריז בינואר 2025 על "שנת ה-AI במערכת החינוך". אלא שהיישום בפועל עורר ביקורות מצד גורמי מקצוע, ארגוני מורים וחוקרים, שהראו על פער בין ההכרזה החגיגית למציאות בשטח. הם הצביעו על הכשרה לוקה בחסר של צוותי ההוראה, פערים בתשתיות ובציוד בין הפריפריה למרכז, וביקורת על מנועי ה-AI שמשרד החינוך פיתח. לעומת זאת, היו מורים שהביעו שביעות רצון מהצעדים של משרד החינוך וסיפרו עד כמה הם עוזרים להם בכיתה.

כך או כך, העשייה בתחום במערכת החינוך נמשכת: במשרד החינוך מבטיחים שבשנת הלימודים הקרובה, שתיפתח מחרתיים (ג'), יורחבו לימודי הבינה המלאכותית ושילובה בתוכניות הלימודים, בבגרויות ובתהליכי ההוראה והלמידה. בנוסף, ייפתחו במהלכה 266 כיתות חינוך טכנולוגי חדשות, לעומת 242 כיתות שנפתחו בשנה הקודמת, ובמשרד נבחנות 70 בקשות לפתיחת כיתות חדשות, בהשוואה ל-64 בשנה שעברה. בשני המקרים מדובר בעלייה של כ-10%. כמו כן, בתחום מדעי הנתונים צפויות להיפתח 25-26 כיתות חדשות, ובתחום התקשוב – 25 כיתות".

"שנה של העמקה"

לדברי מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, יש עשייה רבה בתחום: "אנחנו מרחיבים את המגמות שנוגעות לבינה מלאכותית, ובהן הנדסת תוכנה, מדעי המחשב והמגמה החדשה של מדעני AI. בנוסף, אנחנו מתאימים את המגמות לדרישות של שוק התעסוקה החדש".

"אחד השינויים המרכזיים הוא שילוב הבינה המלאכותית כחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים", היא מציינת. "אנחנו מרחיבים את לימודי הנושא, כולל חמש יחידות הבגרות, בכל המגמות הטכנולוגיות, כחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים".

אלא שזרביב מצביעה על כך שהשינוי לא מתמקד רק בבינה מלאכותית: "אנחנו מרחיבים גם את העיסוק בהנדסת אלקטרוניקה ובהנדסת חשמל, שנכנסות לעולם הקוונטום, וממשיכים לחזק את לימודי התקשוב וההנדסה. המטרה היא להכשיר את התלמידים לשורה של תחומים – מטכנאים והנדסאים בעולמות ה-IT ועד למדעני בינה מלאכותית".

היא קוראת לשנת הלימודים תשפ"ז "שנה של העמקה". לדבריה, "אחרי שבנינו את התשתיות הטכנולוגיות ואת התשתיות הפדגוגיות, שמאפשרות להבין איך הבינה המלאכותית משתלבת בתוך ההוראה והלמידה".

"מחסור במורים – כמותית ואיכותית"

אחד האתגרים הבולטים של מערכת החינוך בכלל, ושל החינוך הטכנולוגי בפרט, הוא המחסור במורים. "צריך לחלק את המחסור במורים לשניים – איכותי וכמותי", אומרת זרביב. "בבתי הספר היסודיים יש מחסור כמותי. אין מספיק מורים שמלמדים את מקצועות המדעים והבינה המלאכותית, ולכן אנחנו מכשירים מורים שמגיעים מתחומים אחרים. בחטיבות הביניים נעשה מאמץ משמעותי להכשרת המורים. השנה הכשרנו כ-3,000 מורים. כמעט מחציתם עברו הכשרה לתוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה, שהכניסה גם סטטיסטיקה לתוך תוכנית הלימודים".

לימודי בינה מלאכותית (אילוסטרציה). צילום: ג'מיני

במישור האיכותי, משרד החינוך מנסה להרחיב את מעגל המורים באמצעות הסבות מקצועיות. "בשנה שעברה, 700 עובדים מתעשיית ההיי-טק עשו הסבה להוראה. השנה אנחנו מרחיבים את התוכנית ל-1,000. מורים חדשים", היא מציינת.

גם בתיכון הולך השימוש ב-AI ומעמיק: "השנה הרחבנו את השימוש לכל הכיתות במדעי הנתונים. כל תלמיד בתחום יצטרך, בחלק מבחינת הבגרות שלו, לעבוד עם מערכת בינה מלאכותית", זרביב אומרת.

"כל ילד צריך להיחשף לבינה מלאכותית"

לדברי זרביב, חל שינוי בתפיסת משרד החינוך – מחשיפה של תחום הבינה המלאכותית להבנה שכל ילד במדינה צריך להבין אותה. "השנים הקודמות היו שנים של חשיפת הבינה המלאכותית למורים ולתלמידים, הכשרות מורים ושינוי תוכניות לימודים. לא מכבר עברנו לשלב הבא – שכל ילד במדינה יבין את ה-AI, איך היא פועלת, מה הסכנות שהיא מביאה איתה ומה המשמעויות החברתיות שלה", היא אומרת.

תוכנית 720: "שינוי עמוק בכיתת הלימוד"

אחד הפרויקטים המרכזיים של משרד החינוך הוא תוכנית 720 – מערכת ללמידה אישית, שבה לכל תלמיד יש עוזר למידה ולכל מורה יש עוזר הוראה, מבוססי בינה מלאכותית. כמו כן, לכל מנהל יש תשתית שמראה לו תמונת מצב כללית של יישום התוכנית בבית הספר. בשלב הזה, התוכנית נמצאת בפיילוט ב-28 חטיבות ביניים, בלימודי מתמטיקה, מדעים ואנגלית, ובשנת הלימודים הקרובה הוא יורחב ל-220 חטיבות.

לדברי זרביב, המשמעות של התוכנית חורגת מהכנסת כלי טכנולוגי נוסף לכיתה: "הכנסת הבינה המלאכותית לבגרויות זה טוב ויפה, אבל השינוי העמוק צריך להיות באיך נראית כיתת הלימוד". לדבריה, במודל הפרסונלי, כל תלמיד יכול להתקדם בקצב שלו. "כשמורה מגיע לכיתה, חלק מהתלמידים כבר נמצאים שלושה פרקים קדימה ואחרים חוזרים על חומר שלא הבינו. בשיטת הלמידה העצמאית של תוכנית 720, בעזרת המערכת הטכנולוגית, התלמידים לומדים בקבוצות ומונחים על ידי המורה", היא מציינת.

זרביב אומרת שהתמונה שמצטיירת מהפיילוט עד כה משביעת רצון: "מי שהכי הרוויחו מהמהלך הם התלמידים החלשים. ראינו שיפור בכישורי הלמידה שלהם וגם בתוצאות, שעלו באופן מובהק על אלה של קבוצת הביקורת. זה היה אחיד, בכל 28 בתי הספר שנבדקו".

מה מקומו של המורה בעולם שבו לכל תלמיד יש עוזר AI?
"התפקיד שלו משתנה לגמרי. הוא הרבה יותר משמעותי ביצירת קשר עם התלמיד, ביכולת שלו לעבוד מול כישלון, לייצר מטרות אישיות, והעיקר – לא לוותר על אף אחד".

עם זאת, זרביב מודה שהטמעת הטכנולוגיה אינה פשוטה: "יש כאן גם אתגר מנטלי. יש חוסר שליטה, התלמידים מפוזרים. המורה נתקל בשאלות כגון: איך אני מנהל את הכיתה? כיצד אני יודע שהתלמיד יודע? האם הוא באמת הפיק את התועלת? גם על זה אנחנו עובדים. יש עוד הרבה מה לעשות".

מדעני בינה מלאכותית

בשנת הלימודים הקודמת נפתחה במערכת החינוך מגמה חדשה – מדעני בינה מלאכותית. מדובר במגמה בהיקף של 15 יחידות לימוד, מתוכן חמש יחידות מדעיות במדעי ה-AI, שמיועדות לתלמידים שנבחרו לאחר תהליך מיון. "המגמה מיועדת לתלמידים החזקים ביותר בישראל, שמהם אנחנו רוצים להצמיח את דור הטאלנטים הבא", אומרת זרביב.

מה עם התקציב?
"קשה לאמוד את מלוא ההשקעה בבינה המלאכותית במערכת החינוך, משום שחלק משמעותי מהמשאבים משולב בתוך תקציבי התשתיות".

לדברי זרביב, לא מדובר כאן רק בהוספת כלי AI למערכת החינוך, אלא בשינוי עמוק בדרך שבה התלמידים לומדים, המורים מלמדים ובתי הספר מנהלים את תהליך הלמידה. "האתגר כאן הוא לא רק להכניס את הבינה המלאכותית למערכת החינוך. האתגר המרכזי הוא לשנות את הפדגוגיה ולהתאים אותה לעולם החדש".