מגזר ההיי-טק – במקום האחרון במשק בשילוב נשים בהנהלה

רק 15% מהמנהלים הבכירים בענף הם מנהלות - פחות מחצי מהממוצע הכללי, שעומד על 32.5% ● לעומת זאת, מספר המנהלות בפרטנר, רפאל והתעשייה האווירית נושק לחצי

שילוב נשים בהנהלות הבכירות? בהיי-טק זה לא ממש קורה.

הצורך בגיוון ובהכלה במגזר ההיי-טק הוא בין הנושאים המדוברים ביותר בענף, אולם נתונים חדשים שמתפרסמים מראים כי דיבורים לחוד ומציאות לחוד. כך, לדוגמה, חברות ההיי-טק נמצאות במקום האחרון במשק בשילוב נשים בהנהלות הבכירות שלהן.

דו"ח של ארגון מעלה, שפורסם היום (ג'), מראה כי שיעור הנשים מקרב כלל המנהלים.ות הבכירים.ות, המקבלים.ות את השכר הגבוה ביותר, בענף ההיי-טק עומד על 15% (!) בלבד. מדובר על נתון הקטן ביותר מחצי מזה של כלל המשק – שעומד על 32.5%, ומהווה כשליש ממספר המנהלות הבכירות בחברות כרטיסי האשראי ובבנקים (44% בכל תחום). חברות נוספות עם נתונים טובים יחסית בתחום זה הן בעולמות הביטוח והפיננסים, עם 38%. לעומת זאת, יש שלוש חברות שקשורות לעולם ההיי-טק, או שיש להן פעילות טכנולוגית רבה, ושמספר הדירקטוריות בחבר המנהלים.ות שלהן נושק לחצי (בין 40% ל-50%): פרטנר, רפאל והתעשייה האווירית. אין ולו חברת היי-טק אחת שמספר החברות בדירקטוריונים שלהן שווה למספר החברים, או אף גדול ממנו. נתונים כאלה ניתן למצוא בשטראוס, נתיבי ישראל, נתיבי איילון ו-IBI בית השקעות.

אילו חברות קיבלו את הדירוג הגבוה ביותר?

מעל 160 חברות מסקטורים שונים במשק נוטלות חלק בדירוג, שעוסק באחריות תאגידית ובגיוון והכלה. כולן עושות זאת באופן וולונטרי. ביניהן נמצאות חברות היי-טק, או קרובות להיי-טק, לרבות BMC, מארוול, סאפ, אינטל, אלביט, התעשייה האווירית, ווסטרן דיגיטל, מיקרו פוקוס, מיקרוסופט, מלם תים, נס, רפאל, קונסיסט, בזק ופרטנר. השנה הוכנסה בדו"ח קטגוריה חדשה של חברות סטארט-אפ שמפתחות מוצרים בעלי ערך סביבתי וחברתי מתחומי הפודטק, האנרגיה המתחדשת, הקנאביס, החינוך ועוד.

הארגון דירג את החברות לפי מידת האחריות התאגידית שלהן והגיוון וההכלה בהן. החברות בתחום ההיי-טק והביטחון שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר – פלטינה+ – הן אינטל ישראל, ווסטרן דיגיטל ישראל, סאפ, התעשייה האווירית ורפאל. אלביט, מלם תים, SCD, מיקרוסופט ישראל ומיקרו פוקוס – כולן קיבלו את הדירוג פלטינה. הדירוג זהב ניתן ל-BMC, מארוול ישראל, בינת תקשורת מחשבים ונס טכנולוגיות. בין החברות הבולטות בתחום השירותים והתקשורת: פרטנר עומדת בראש עם דירוג פלטינה+, כאשר בזק קיבלה דירוג פלטינה ובאבקום – זהב.

גיוון והכלה ואחריות תאגידית במשק

הדו"ח לא מפרט נתונים נוספים אודות מגזר ההיי-טק, אלא מפרסם נתונים כלליים בלבד, שמובאים בתמצות בפסקאות הבאות.

כך, 63% מכלל החברות בדירוג העידו שיש להן יעדים להגברת האיזון המגדרי בהנהלות, כשמחצית מהן ציינו יעד של 50% ומעלה נשים. 28% הצהירו שהיעד שלהן לשילוב נשים הוא 25% בלבד מכלל ההנהלה. מעניין לציין שבחברות שבהן נקבעו יעדים, אחוז הנשים בהנהלות גבוה יותר, ועומד על 35% לעומת 28% בחברות ללא יעד.

38% מהחברות טענו כי הן נוקטות בפעולות שמעודדות נשים להמשיך ולעבוד על גיל 67. ב-66% מהן קיימות תוכניות או יש נהלים פנימיים לשימור, קידום ופיתוח נשים, במטרה להגביר את האחוז שלהן בדרגי הניהול הבכירים בחברה.

נתונים נוספים מראים כי בשנה האחרונה חלה עלייה במגמת הגיוון וההכלה בחברות במגזרים השונים: שיעור תעסוקת הערבים בהן עומד על 9% לעומת 6.7% בשנה שעברה ושיעור תעסוקת החרדים – על 4.5% בהשוואה ל-2.8%. שני נתונים נותרו ללא שינוי משמעותי: שיעור העסקת אנשים עם מוגבלות (3%) ויוצאי אתיופיה (2.1%).

יצוין כי בולט הפער בין שיעור המועסקים הערבים בחברות לשיעורם בדרגי הניהול אצלן, שעומד על 3.6% בלבד. לעומת זאת, בקרב מספר המנהלים החרדים, בעלי המוגבלות ויוצאו אתיופיה דומה, פחות או יותר, למספר הכללי של העובדים מאוכלוסיות אלה בכל חברה.

על פי סיכום הנתונים שנאספו מהחברות, במעלה מצאו ש-12% מהעובדים שנקלטו בשנה האחרונה היו ערבים, 4.6% חרדים, 2% אנשים עם מוגבלות ו-3% יוצאי אתיופיה.

ב-80% מהחברות נקבעו יעדים להגברת הגיוון בכוח העבודה – עלייה משמעותית לעומת 62% בלבד בשנה שעברה. עם זאת, לא תמיד מדובר ביעדים שמעידים על כוונה לבצע שינוי משמעותי.

התארגנות, התנדבות ואיכות הסביבה

עוד נתונים מראים כי ב-69% מהחברות שנמצאות בדירוג – כאמור, יותר מ-160 – יש התארגנות עובדים לעומת 56% ב-2021, וכמעט בכל החברות יש ממונה למניעת הטרדה מינית, כנדרש בחוק, אם כי רק ב-32% ההנהלה קיימה בשנה האחרונה דיון בנושא. ב-62% מהחברות יש ממונה על מניעת התעמרות בעבודה ובכמעט מחצית מהן יש הדרכות או פעולות בנושא.

שיעור ההתנדבות של העובדים בחברות בסקטורים השונים במשק עלה השנה מ-20% אשתקד ל-24%. מספר שעות ההתנדבות גדל ביותר מ-100 אלף ל-743 אלף שעות.

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה.

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית

הדו"ח כולל פרק שמוקדש לאיכות הסביבה, ובו מחולקות החברות לתחומי הייצור והתעשייה ולתחום הפיננסים. על פי הנתונים, בכ-80% מחברות הייצור והתעשייה חל שיפור מסוים בביצועי פליטות פחמן, אולם רק כשליש מהחברות עמדו ביעדי האקלים שהציבו ל-2021. במעלה מעריכים שבחלק מהחברות הדבר נובע מהשינויים בהיקפי העבודה בשל שנות הקורונה.

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, אמר כי "דירוג 2022 משקף ניהול שיטתי יותר של עולמות הגיוון וההכלה והאחריות התאגידית, בהלימה לציפיות המתחזקות מצד משקיעים, עובדים, הציבור והרגולציה. אנחנו מאמינים שהמדידה והדיווח הם כלים חיוניים להתקדמות, בפרט כאשר מדובר בהשפעות חברתיות וסביבתיות".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. הגיון

    עכשיו ברור למה ההי טק הישראלי מצליח...

אירועים קרובים