"התחבורה השיתופית היא אמצעי משלים לציבורית – ולא מתחרה בה"

כך אמר אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה, התנועה והחנייה של עיריית תל אביב-יפו ● לדבריו, "התחבורה השיתופית היא נגזרת של הכלכלה המשותפת, שאנחנו עדים לפריחתה בשנים האחרונות"

אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה התנועה והחניה של עיריית תל אביב. צילום: ניב קנטור

"התחבורה השיתופית היא כלי משלים לתחבורה הציבורית ולא מתחרה בה", כך אמר אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה התנועה והחניה של עיריית תל אביב-יפו.

בן שושן, שהנחה את פאנל התחבורה הציבורית בוועידת e-GOV, הוסיף ואמר כי "התחבורה השיתופית היא עצמה נגזרת של הכלכלה המשתפת שאנו עדים לפריחתה בשנים האחרונות".

"התחבורה השיתופית מחולקת לשלוש קטגוריות: הקטגוריה הראשונה היא הסעה בתשלום בכלי רכב פרטיים כמו אצל אובר (Uber), D.D הסינית ומוניות השירות בתל אביב. קטגוריה שניה היא שיתוף מכוניות – Carsharing – השכרת רכב ברמה השעתית  או היומית – Car2go, ובקרוב גם מיזם חדש של עיריית תל אביב – אוטו-תל. ואילו הקטגוריה השלישית – נסיעות משותפות Ridesharing – התארגנות של אנשים הנדרשים להסעה לאותו איזור ביחד".

מימין לשמאל: רענן חסידוף, אלון מסר, איתי גיל, עידו שמיר, אראל אבינרי וניצן יוצר. צילום: ניב קנטור

מימין לשמאל: רענן חסידוף, אלון מסר, איתי גיל, עידו שמיר, אראל אבינרי וניצן יוצר. צילום: ניב קנטור

לדברי אלון מסר, רכז תחבורה ציבורית באגף התקציבים במשרד האוצר, "השבוע הגיע לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת נושא המוניות השיתופיות. בזכות האפליקציות שמאפשרות לדעת מי רוצה להגיע להיכן, ניתן לשתף אנשים במונית ולקבל מחיר זול משמעותית יותר ממונית מיוחדת. החוק לא מאפשר לעשות זאת במכוניות פרטיות. נוסעים יוכלו לקבל מוצר שהיום לא קיים – רובד ביניים בין מונית השירות, האוטובוס ומונית הספיישל".

אלון מסר, רכז תחבורה ציבורית באגף התקציבים במשרד האוצר. צילום: ניב קנטור

אלון מסר, רכז תחבורה ציבורית באגף התקציבים במשרד האוצר. צילום: ניב קנטור

ניצן יוצר, יו"ר מנהלת נתיבים מהירים במשרד התחבורה, אמר כי "לדעתי אפשר להגביר את מספר הנוסעים במכוניות. הדבר אפשרי באמצעות נסיעות משותפות. אם במקום רמת מילוי של 1.1 נוסעים במכונית נגיע ל-1.4 – בעיות הגודש שלנו נפתרות. תופעת הגודש היא לא לינארית, ברגע שהביקוש לא עולה על הקיבולת הגידול צנוע. אם הביקוש עולה על הקיבולת הגודש מצטבר.

ניצן יוצר, יו"ר מנהלת נתיבים מהירים במשרד התחבורה. צילום: ניב קנטור

ניצן יוצר, יו"ר מנהלת נתיבים מהירים במשרד התחבורה. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות תמריצים אגרסיביים. מתוך הניסיון בנתיב המהיר, ארבעה אנשים הנוסעים ברכב אחד פטורים מהתשלום גם אם הוא מגיע בשלט ל-104 שקלים. הממשלה ולא המפעיל – היא המסבסדת נסיעה זאת".

"מדי יום יש כ-700 נסיעות משותפות בנתיב המהיר, מתוכן 250 בשעות השיא. רבע מכלי הרכב בנתיב המהיר הם כלי רכב עם ארבעה נוסעים – מקדם המילוי הוא 1.7. וזה מה שאני מציע שהמדינה תעשה כדי לנסות להתמודד עם הגודש גם בכבישים נוספים".

איתי גיל, סמנכ"ל שיווק ב-Moovit ומנהל Moovit Carpool, סיפר כי "לפני מספר חודשים השקנו את שירות Moovit Carpool, שנועד לשדך בין נהגים ולחלוק נסיעות. מסתבר ש-30% מהנוסעים המשתמשים בשירות תכנון התחבורה הציבורית שלנו הם בעלי רכב פרטי – בעיקר כאלה החולקים אותו עם בן/בת הזוג".

איתי גיל, סמנכ"ל שיווק ב-Moovit ומנהל Moovit Carpool. צילום: ניב קנטור

איתי גיל, סמנכ"ל שיווק ב-Moovit ומנהל Moovit Carpool. צילום: ניב קנטור

"שאלנו אותם אם בימים שבהם הם מגיעים עם הרכב לעבודה הם יהיו מוכנים לקחת נוסע תמורת השתתפות בהוצאות הנסיעה, ורבים היו מוכנים. גם סכום של 10-13 שקלים מצטבר במהלך החודש, מוביל לחיסכון של מאות שקלים. אנחנו אופטימיים יותר מאשר לפני ההשקה – השוק בשל לשירות כזה".

עידו שמיר, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בעיריית תל אביב, תיאר את פרויקט אוטו-תל שיאפשר שכירה של מכוניות בנקודות שונות ברחבי העיר והחזרתם בכל נקודה אחרת. "פרויקט אוטו-תל יכיל 260 מכוניות, שיושכרו בתעריף זול ב-30-40% מהתעריפים של המוניות. על כל רכב שיתופי אנו מעריכים שיירדו לפחות 10 מכוניות מהכביש".

עידו שמיר, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בעיריית תל אביב. צילום: ניב קנטור

עידו שמיר, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בעיריית תל אביב. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "משתמשי השירות גם ישתמשו יותר באמצעי תחבורה שיתופית, אוטובוסים, מוניות, ובמערכי שיתוף האופניים כדוגמת תל-אופן. בתחילה הפרויקט יפעל רק בתל אביב ולאחר מכן, נתרחב לכל הפריפריה. מדדי ההצלחה מעבר לכמות המשתמשים, יהיו הפחתה של כמות כלי הרכב הפרטיים והגדלת מקומות החניה, ירידה בזיהום אוויר ומדדי שירות".

לדברי פרופ' אראל אבינרי, ראש המחלקה להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, "אם יש לנו איזשהו ספק, לפחות תוצאות של מחקרים מראים לנו שתחבורה שיתופית מתחרה מעט מאוד בתחבורה ציבורית. רוב המשתמשים בתחבורה שיתופית עושים זאת בשעות ובמקומות שבהם התחבורה הציבורית לא נותנת שירות טוב, ואפילו לא זמינה".

פרופ' אראל אבינרי, ראש המחלקה להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה. צילום: ניב קנטור

פרופ' אראל אבינרי, ראש המחלקה להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה. צילום: ניב קנטור

"דווקא בקרב משתמשי תחבורה שיתופית רואים יותר שימוש בתחבורה ציבורית, כי הם יכולים לשלב נסיעות בכל סוגי התחבורה; תחבורה ציבורית, תחבורה שיתופית, הליכה ברגל, אופניים. זה סל שמחליף את השימוש  ברכב פרטי".

גם האנשים משתנים, אמר פרופ' אבינרי. "עבור דור ה-Y, המכונית אינה סמל סטטוס. הם צרכנים יותר מתוחכמים, יותר יעילים ויש גם עליהם לחצים כלכליים יותר גדולים בשל עלויות המחיה ובדיור. זה ייתן תמריץ לאנשים שיחפשו אלטרנטיבות לרכב פרטי בתפוסה של 1".

רענן חסידוף, מהנדס תחבורה המייעץ לרשויות מקומיות בנושאי תחבורה ציבורית. צילום: ניב קנטור

רענן חסידוף, מהנדס תחבורה המייעץ לרשויות מקומיות בנושאי תחבורה ציבורית. צילום: ניב קנטור

לעומת כל המשתתפים שהיו בעד תחבורה שיתופית, רענן חסידוף, מהנדס תחבורה המייעץ לרשויות מקומיות בנושאי תחבורה ציבורית, דווקא מתנגד. "אם יתאפשרו נסיעות משותפות – אנשים יעברו מהתחבורה הציבורית לרכב הפרטי למרות שהמדינה משלמת לחברות התחבורה הציבורית סובסידיה של שישה מיליארד שקלים, ונהג האוטובוס יסיע אותו ריק".

לדבריו, "עדיף להוסיף מוניות שירות. אם יתנו למכוניות, אפילו אם הן מלאות, לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית – אז התחבורה הציבורית שוב תיסע לאט ואנשים יעזבו אותה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים