מחקר: הגולש הישראלי חרד מפגיעה בפרטיות באינטרנט, אבל לא עושה דבר כדי למנוע אותה

הישראלים מתנגדים אמנם באופן גורף לשימושים במידע האישי שלהם, אבל רבים מהם ממשיכים למסור אותו ברשת - כך עולה ממחקר שנערך בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל ● מחצית מהגולשים הודו שהם חסרי אונים אל מול הפגיעה בפרטיותם

לא נעלמים מהעין. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

הגולש הישראלי מודע לאפשרות הפגיעה בפרטיות באינטרנט וזועם על כך, אבל לא עושה כמעט כלום על מנת למנוע אותה – כך עולה ממחקר שערך בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל בשיתוף מיקרוסופט (Microsoft).

על פי תוצאות המחקר, הישראלים מתנגדים באופן גורף לשימושים מסחריים שונים במידע האישי שלהם, כאשר יהודים מתנגדים לכך יותר מאשר ערבים; ילדים ובני נוער בגילאי 12-17 פעילים מאוד באינטרנט אך אינם מודעים להיקף החדירה לפרטיותם מצד גופים שונים; כמחצית מהמשתתפים הודו שהם חסרי אונים אל מול הפגיעה בפרטיות; ורבים מהגולשים שטוענים שהם יודעים באילו כלים דיגיטליים עליהם להשתמש כדי להגן על פרטיותם, לא מבצעים פעולות בסיסיות, כמו החלפה תקופתית של הסיסמה שמגנה על תיבת הדואר האלקטרוני שלהם או גלישה במצב "פרטיות".

המחקר הקיף 1,052 נשאלים מכל שכבות האוכלוסייה בני 12 ומעלה, בהם חרדים, ערבים ועולים חדשים. עולה ממנו ש-54% מהגולשים מודעים לעובדה שגופים מסחריים נוהגים לתעד את הרגלי הגלישה שלהם ולעשות במידע שימוש למטרות מסחריות. 40% מהגולשים הודו שהם לא יודעים באיזה מידע בדיוק מדובר. 48% ציינו שהם מרגישים חוסר אונים מול יכולתן של חברות אינטרנט שונות לאסוף עליהם מידע בזמן שהם גולשים ברשת.

למרות זאת, על פי המחקר, 28% מהגולשים נוהגים למסור מידע אישי כשהם נרשמים לשירותי האינטרנט השונים; 40% מגולשי האינטרנט הישראליים נוהגים לרכוש מוצרים באינטרנט תוך מסירת פרטי כרטיס אשראי ופרטים אחרים; 53% מעולם לא החליפו סיסמה בדואר האלקטרוני; רק 24% נוהגים לגלוש במצב "פרטיות" בדפדפן; 51%  מהמשתמשים ברשתות חברתיות נוהגים לשתף תמונות או סרטונים של עצמם; 43% מהם מתייגים את עצמם או אחרים בתמונות; ו-46% מהם מאפשרים לאפליקציות או שירותים לתעד היכן הם נמצאים.

המצב חמור גם אצל הילדים ובני הנוער: רבע מהם הוסיפו לרשימת החברים שלהם ברשתות החברתיות אנשים שהם כלל לא מכירים, 40% לא הוסיפו את ההורים ו-42% לא ביקשו עצות מאף אחד כדי להגן על פרטיותם ברשת.

כמו כן, עולה מהמחקר ש-13% מהיהודים תמכו בכך שחברות ייקחו את המידע שאספו על הגולשים ויעבירו אותו לגורם מסחרי אחר לעומת 47% במגזר הערבי.

לדברי ד"ר יובל דרור מבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל, "תוצאות המחקר מספקות הצצה מרתקת לאופן שבו גולשי האינטרנט מתמודדים עם סוגיות הקשורות בחדירה לפרטיותם ברשת. כדי להתמודד עם סוגיה זו יש צורך במודעות ושיתוף פעולה מצד כל הגורמים: החברות המסחריות, שצריכות להקפיד על מדיניות שקופה וברורה, המחוקק, שצריך להסדיר את התחום ולדאוג לאכיפה, והגולשים, שצריכים להיות אקטיביים ונחושים בהגנה על פרטיותם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים