"המדינה לא משקיעה מספיק ב-AI"

"נדרש מאמץ ממשלתי רב יותר מזה הקיים כיום על מנת להדביק את קצב השינויים, לטובת קידום המשק", אמר יובל רייס, יועץ בכיר לבינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי

יובל רייס, יועץ בכיר לבינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי.

"שוק ה-AI צומח באופן אקספוננציאלי: בעוד שלנטפליקס לקח 10 שנים להגיע ל-100 מיליון משתמשים – ל-ChatGPT זה לקח שבועיים. יש אלפי כלים לתחום ועשרות כלי AI נוספים בכל שבוע. זה קצב מסחרר. בנוסף, חברות המחקר צופות שהבינה המלאכותית תייתר סביב 40% מהמשרות בעולמות העבודה השונים, בתוך שנים ספורות. מדובר בתמורות דרמטיות, שישפיעו ברמה הלאומית. נדרש מאמץ ממשלתי רב יותר מזה הקיים כיום על מנת להדביק את קצב השינויים, לטובת קידום המשק", כך אמר יובל רייס, יועץ בכיר לבינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי.

רייס היה דובר המפתח במפגש פורום e-Gov מבית אנשים ומחשבים. המפגש, שנושאו היה "כיצד הממשלה מובילה את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית", נערך היום (ה') במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, בהשתתפות עשרות מנמ"רים מהמגזר הציבורי-ממשלתי. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

"תחום ה-AI קיים עשרות שנים ותפס תאוצה בשנים האחרונות", אמר רייס. "אנחנו מצויים בעיצומה של מהפכה שתשפיע על כל רובד בחיים שלנו: היא תורמת לחקלאות מדייקת, לעולמות החינוך והרפואה, ועוד. אלא שיש בה גם צד מורכב: חשוב ללוות את התהליך בעולמות האחריותיות והאתיקה".

הדירוג של ישראל בהיבט אסטרטגיה ממשלתית ל-AI – בירידה

בדבריו סיפר רייס על מדיניות הטמעת הבינה המלאכותית בממשלה. "70 מדינות כתבו תוכניות לאומיות לתחום", אמר, "וישראל עדיין נהנית ממובילות לאומית בעולם ההיי-טק. אנחנו מדורגים, עדיין, בעשיריה הראשונה בהיבט אסטרטגיה ממשלתית ל-AI, ונמצאים במגמת ירידה. יש לנו כישורים ויכולת לעשות כסף מהתחום, אבל בכל הקשור לאסטרטגיה ולתשתית לאומית מחקרית ומחשוב – ההשקעה הנוכחית איננה מספקת".

"בסוף העשור הקודם", ציין רייס, "נכתבה תוכנית מקיפה לתחום, אולם היא לא אומצה, בשל חוסר יציבות פוליטית. ב-2021 נכתבה עוד תוכנית. גם בתחילת 2023 נכתבה תוכנית, והיא אושררה השנה. היא מתבססת על שלושה מנופי צמיחה – הון אנושי, תשתיות וממשלה, ונועדה לשפר את השירות הממשלתי לאזרחים, לשפר את איכות החיים שלהם ולהביא לייעול תהליכים במשרדי הממשלה".

הוא אמר כי "הקמנו ועדת היגוי. יצאנו למסע חשיבה – איך לרתום את התחום בעל הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לטובת המגזר הממשלתי. כתבנו קול קורא עם קריטריונים. היה לנו חשוב שהתהליך יהיה ידידותי ולא מאיים, כי כניסה לעולמות הטכנולוגיים היא דבר מהותי ומשנה את הפעילות בכלל הממשלה".

"עבדנו מול 45 משרדי ממשלה ויחידות סמך", ציין רייס. "המלחמה שינתה סדרי עדיפויות, ולבסוף הוגשו 33 פרויקטים. יצרנו הליך מקצועי, ולאורו ליווינו את המשרדים לאורך הדרך. תשעה גופי ממשל זכו. זה אירוע מאתגר טכנולוגית, ולטובת ההצלחה נדרש סיפור מקרה מדויק, בשילוב הקמת צוות חזק. לא מדובר בעוד יישום על הדסקטופ, אלא בשינוי עמוק שדורש רתימה של כל הארגון. הדבר הכי חשוב הוא הכשרות, הכשרות והכשרות".

הוא הוסיף ש-"מערך הדיגיטל הלאומי הקים את יחידת הדאטה וה-AI, על מנת להוות כתובת ממשלתית אחת, שמרכזת את קידום התחום במשרדי הממשלה. יש כבר סנוניות ראשונות בתחום, עם שותפים לחזון, בעלי אנרגיה, מנהלים שמגבים את הפרויקטים הללו ונטרול מנגנוני ההתנגדות בארגונים. בכוונתנו לצאת בקול קורא נוסף במחצית השנייה של השנה".

את המפגש פתח בדברי ברכה ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למחשוב במגזר הממשלתי. בסיום המפגש, נציגי משרדי הממשלה שנבחרו על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומערך הדיגיטל הלאומי לבצע פרויקטי בינה מלאכותית בתקופה הקרובה הציגו את הפרויקטים שלהם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים