תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » אינטרנט » ה-IT שמאחורי פיירפוקס – הדפדפן ששינה את חוקי המשחק

בלעדי לאנשים ומחשבים

סיור מיוחד במשרדי מוזילה

ה-IT שמאחורי פיירפוקס – הדפדפן ששינה את חוקי המשחק

מערכת אנשים ומחשבים ישבה לשיחה אישית עם ג'ונתן נייטינגייל, "מר פיירפוקס" במוזילה ואחד האנשים שאחראים על עיצוב עתיד האינטרנט ● שמענו ממנו על מתודולוגיות פיתוח, על הפרויקטים המסקרנים שמוזילה עובדת עליהם וגם כמה מילים על הדפדפנים המתחרים ● סיפורו של הדפדפן שטרף את הקלפים - והאיש שעומד מאחוריו

מאת 19 בדצמבר 2013, 14:13 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

על כרטיס הביקור של ג'ונתן נייטינגייל כתוב "סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס (Firefox) במוזילה (Mozilla)", אולם אם תשאלו אותו, הוא יאמר לכם שהעבודה שלו היא להפוך את האינטרנט למקום טוב יותר – וזה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות בשש השנים האחרונות. האיש שזכה לכינוי "מר פיירפוקס", מבלה את רוב זמנו היום בתכנון הכלים שישנו את הרשת מחר. כשהוא מוקף בצוות מהנדסי תוכנה ובאלפי מתנדבים ברחבי העולם, מתכוון נייטינגייל לשנות את כללי המשחק ולהפוך כמה שיותר חלקים מחיי היומיום שלנו לפתוחים, חופשיים וחינמיים.

"אנחנו צריכים להפסיק להשתמש במילה 'Browser' ('סייר', המילה האנגלית לדפדפן)", אומר נייטינגייל בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים, שנערך במשרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. לדבריו, "אנשים כבר לא 'מסיירים' ברשת. הדפדפן הוא החלון שדרכו האדם מסתכל על רוב תחומי החיים שלו היום, וככה בדיוק אנחנו מסתכלים על פיירפוקס. הרשת היא חלק מהחיים שלנו – לא עוד יישום על הדסקטופ שלנו. אם כך, למה שנתייחס אל הדפדפן כאל 'עוד יישום'?".

"אנחנו מסתכלים קדימה, ורואים דפדפנים שמשלבים יחד את כל החתיכות השונות מחיי המשתמש", הוא מסביר את החזון. "אנחנו רואים דפדפן מותאם אישית, כזה שמכיר אותך ויודע להכניס אותך לחשבונות שלך גם במובייל, למרות שאת הסיסמאות בכלל הזנת במחשב הנייח בעבודה. אנחנו רואים דפדפן שיודע להציג לך בבית את כל העמודים שגלשת אליהם במובייל, בזמן שנסעת ברכבת אחרי העבודה. אנחנו לא מפתחים תוכנה או יישום, אלא בונים את הישות שמקשרת אותך לרשת, בכל מקום ובכל זמן. זה הכלי שמחבר אותך לחיים שלך, וזה משהו הרבה יותר גדול מסתם 'דפדפן'".


ג'ונתן נייטינגייל, סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס במוזילה: "יש הבדל מהותי בינינו ובין כל המתחרים שלנו – אנחנו ארגון ללא מטרת רווח". צילום ועריכת וידיאו: אור יעקב

כדי לשים את הדברים בפרופורציה, אומר נייטינגייל, "בואו נסתכל על כמות השעות שבהן אנחנו מבלים מול הדפדפן כל יום. רובנו יושבים מולו הרבה יותר ממה שאנחנו יושבים במכונית שלנו, בכיסא שלנו ולעיתים אפילו יותר שעות משאנחנו מבלים במיטה שלנו. זה כלי התקשורת העיקרי שלנו כבני אדם, בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, ואנחנו עושים את מה שאנחנו עושים מתוך ההכרה הזו".

מהמרים על ההצלחה של הרשת

ג'ונתן נייטינגייל, סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס במוזילה. צילום: אור יעקב
ג'ונתן נייטינגייל, סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס במוזילה. צילום: אור יעקב
בין 17% ל-20% מגולשי האינטרנט ברחבי העולם משתמשים היום בפיירפוקס – דפדפן הקוד הפתוח מבית מוזילה. פיירפוקס כבש את העולם בסערה לפני כעשר שנים, כאשר איים לערער את ההגמוניה של אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer), באמצעות שורה של יכולות חדשות והבטחה לגלישה מהירה יותר. המוני גולשים מאסו בדפדפן הכבד של מיקרוסופט (Microsoft), שלא הציג שינוי משמעותי מגרסה לגרסה, ונהרו להוריד את האלטרנטיבה החינמית, שהיתה לכל הפחות קלה יותר ובעלת דרישות צנועות יותר ממשאבי המערכת.

אבל פיירפוקס הציע הרבה יותר מאשר "רק" גלישה קלילה יותר. לראשונה, הוא הציג את רעיון התוספים (Add-Ons), המוצעים גם הם להורדה בחינם ומאפשרים למשתמשים להתאים את הדפדפן שלהם לצרכיהם. חסר לכם פיצ'ר? מישהו בטח פיתח תוסף שמטפל בזה. לא הצלחתם למצוא תוסף מתאים? אתם מוזמנים לפתח אחד בעצמכם. הכל פתוח, הכל חופשי, הכל בחינם. במילים אחרות: ההיפך המוחלט ממיקרוסופט.

רעיון נוסף שהציג פיירפוקס וסייע רבות לעלייתו לגדולה, הוא גלישה בלשוניות (Tabbed Browsing). לא רק שהדפדפן המתחרה הוא קל באופן משמעותי, אלא שהוא גם מאפשר לפתוח כמה אתרים בחלון אחד, ובכך מצמצם את צריכת המעבד והזיכרון אפילו יותר. הלשוניות הפכו את הגלישה לנוחה יותר ולימדו את כולנו שמולטי-טסקינג זו לא מילה גסה בעידן האינטרנט.

הלשוניות הפכו לפופולאריות עד כדי כך, שלמיקרוסופט לא היתה ברירה, ובאיחור אופנתי של כמה שנים היא שילבה את הלשוניות גם בדפדפן שלה, עם ההשקה של אינטרנט אקספלורר 7 ב-2006. אינטרנט אקספלורר 7, אגב, היה הדפדפן הראשון של מיקרוסופט מזה שנים שעוצב במטרה להתחרות. במשך עשר שנים לפחות פעלה הענקית מרדמונד בשוק הדפדפנים ללא הפרעה, מה שצמצם באופן משמעותי את החידושים שהוצגו בגרסאות השונות של הדפדפן שלה.

"אנחנו צריכים להפסיק להשתמש במילה 'Browser'. אנשים כבר לא 'מסיירים' ברשת". הכניסה למשרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. צילום: אור יעקב
"אנחנו צריכים להפסיק להשתמש במילה 'Browser'. אנשים כבר לא 'מסיירים' ברשת". הכניסה למשרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. צילום: אור יעקב

אחד ההישגים הגדולים ביותר שמיוחסים לפיירפוקס הגיע בתחילת 2010, כאשר המשתמשים הצביעו ברגליים ונתח השוק העולמי של אינטרנט אקספלורר ירד לראשונה אי-פעם אל מתחת ל-50%. לשם השוואה, ב-2004 עמד נתח השוק של אינטרנט אקספלורר על 92%. בזכות אימוץ נרחב מאוד במערב אירופה וצפון אמריקה, הצליח פיירפוקס לכבוש את המקום השני בשוק הדפדפנים, עם נתח עולמי של 32% כבר בשלהי 2008. אולם, באותה השנה השיקה גוגל (Google) דפדפן משלה, כרום (Chrome), וטרפה את הקלפים בשוק. פיירפוקס אמנם איבד משתמשים לטובת כרום, אולם אינטרנט אקספלורר איבד הרבה יותר.

כיום מדורג פיירפוקס במקום השלישי בשוק הדפדפנים העולמי, אחרי כרום שבמקום הראשון ואינטרנט אקספלורר שבמקום השני. ספארי (Safari) של אפל (Apple) מדורג במקום הרביעי ואילו אופרה (Opera) תופס את המקום החמישי, עם נתח מינורי של 1%-3% מהשוק.

"יש הבדל מהותי בינינו ובין כל המתחרים שלנו, והוא העובדה שאנחנו ארגון ללא מטרת רווח", אומר נייטינגייל. "המוטיבציה שלנו להצלחה היא שונה, כי המטרה היחידה שלנו היא להפוך את הרשת למקום טוב יותר. זה אומר שההחלטות שאנחנו מקבלים לגבי פיצ'רים, למשל, לא מונעות משיקולים כלכליים. זה גם אומר שהאופן שבו אנחנו משתמשים במידע שיש לנו על המשתמשים שלנו הוא שונה. אנחנו לעולם לא נראה כסף מהמידע הזה, וזה לא משהו שניתן להגיד על כל ספקי הדפדפנים בשוק. האמון הזה בינינו ובין המשתמשים שלנו חשוב לנו מאוד".

בהיבט הטכנולוגי, הוא מוסיף, "השוני שלנו הוא שאנחנו מהמרים על ההצלחה של הרשת ואני מאמין שזה הימור חכם, כי הרשת מנצחת שוב ושוב. בכל פעם שאנחנו מזהים פלח שוק שאנשים מפיקים ממנו ערך, אבל הוא נשלט על ידי חברה אחת או שתיים – אנחנו נתערב. פרויקט WebRTC הוא דוגמה מצוינת לכך. מדובר במערכת קוד פתוח שמאפשרת להעביר קול, וידיאו ונתונים על גבי האינטרנט. כל אחד יכול לקחת את הקוד, להשתמש בו ולפתח אותו. אין לי ספק שבשלב מסוים יבוא מישהו וישתמש בקוד הזה כדי לבנות העתק של סקייפ (Skype). זה בסדר ואני מאחל לו הצלחה, כי הגדולה של פרויקטים מהסוג הזה היא, שהם מאפשרים לכל מפתח, בכל מקום בעולם, להציע שירותי וידיאו, קול ונתונים לכל משתמש, בכל מקום בעולם. אתמול זה היה קשה מאוד לעשות את זה, אבל מחר זה יהיה קל מאוד וכולנו ניהנה מזה".

"דוגמה נוספת היא פרויקט asm.js, שנועד להוות אלטרנטיבה טובה יותר לג'אווה-סקריפט", הסביר נייטינגייל. "חשבנו על הרעיון, פיתחנו את הבסיס והקפדנו לפרסם פוסטים מפורטים על ההתקדמות שלנו והאפשרויות הרבות שהקוד הזה פותח בפני העולם. במקום לשמור את זה לעצמנו, אנחנו מעודדים את גוגל ומיקרוסופט לאמץ את asm.js ולשלב אותו גם בדפדפנים שלהם, כדי שבאמת כולם יוכלו ליהנות מרשת עשירה יותר ומהירה יותר. אחד הדברים המספקים ביותר בעבודה שלי הוא לשמוע מהנדסים של גוגל או מיקרוסופט שמדברים על איך פרויקט שלנו שיפר את הדפדפנים שלהם. השיתוף הזה הוא אחת הדרכים להפיכת הרשת למקום טוב יותר".

"כל שורת קוד עוברת מיליוני בדיקות"

מוזילה החלה את דרכה ב-1998 כפרויקט קוד פתוח של חברת נטסקייפ (Netscape) – מי שנאבקה במיקרוסופט על השליטה בשוק הדפדפנים בשנות התשעים, אך הפסידה לאחר שהענקית מרדמונד שילבה באופן שנוי במחלוקת את אינטרנט אקספלורר במערכת ההפעלה חלונות 95 (Windows 95) והפכה למונופול דה-פקטו. מטרת הפרויקט היתה ליצור גרסה פתוחה של Netscape Communicator, הדפדפן המצליח-לשעבר של החברה, כדי שחברות יוכלו לפתח על גביו מוצרים משלהן ולמכור אותם ללקוחותיהן.

"המוטיבציה שלנו להצלחה היא שונה, כי המטרה היחידה שלנו היא להפוך את הרשת למקום טוב יותר". בתמונה: "אנחנו אוהבים את פיירפוקס" כפי שנכתב בגיר על אחד מחלונות המשרדים שמשקיף לרחוב. צילום: אור יעקב
"המוטיבציה שלנו להצלחה היא שונה, כי המטרה היחידה שלנו היא להפוך את הרשת למקום טוב יותר". בתמונה: "אנחנו אוהבים את פיירפוקס" כפי שנכתב בגיר על אחד מחלונות המשרדים שמשקיף לרחוב. צילום: אור יעקב

ב-2003, לאחר שנרכשה נטסקייפ על ידי AOL ונאלצה להתמודד עם שורה של קיצוצים תקציביים ופרסונליים, הוקמה קרן מוזילה והוסכם כי היא זו שתמשיך בפיתוח הפרויקט מחוץ ל-AOL. עד מהרה זנחה מוזילה את המודל המקורי שיועדו לה בנטסקייפ, והחלה לספק בחינם תוכנות המבוססות על קוד פתוח, ובראשן הדפדפן פיירפוקס ותוכנת הדואר האלקטרוני Thunderbird.

נייטינגייל הצטרף למוזילה ב-2007, לאחר קריירה קצרה יחסית של כמה שנים ב-יבמ (IBM). הוא מהנדס בינה מלאכותית בהכשרתו, שגויס לארגון כדי לסייע בתחומי השימושיות ואבטחת המידע. הוא מתגורר בטורונטו שבקנדה ומנהל את הצוות שלו מהמשרדים של מוזילה בעיר, למרות שהוא מעיד שעבודתו מביאה אותו למטה שבקליפורניה לעיתים קרובות. הוא מנהל צוות של כ-300 מהנדסי תוכנה. כ-100 מהם עובדים ישירות על פיירפוקס – הן בגרסת הדסקטופ והן בגרסה לאנדרואיד (Android). כ-150 מפתחים נוספים עובדים על Gecko, שמהווה את הפלטפורמה הטכנולוגית המשותפת שעליה מתבססים כל המוצרים של מוזילה. כ-50 מהנדסים נוספים בצוות של נייטינגייל מטפלים ב-QA, ניהול גרסאות ומטלות שוטפות נוספות.

בנוסף לצוות העובדים, מנהלים נייטינגייל ואנשיו גם קהילת ענק של אלפי מתנדבים, שתורמים מזמנם וכשרונם לפיתוח המוצרים של מוזילה, ופיירפוקס בראשם. לדבריו, "הם לא עושים את זה בשביל כסף, אלא כי הם רוצים להפוך את האינטרנט למקום טוב יותר. אנחנו עדיין רואים עשרות מהם תורמים קוד לטלאים ולעדכונים שלנו בכל שבוע. לשמחתנו, מדי שבוע נוספים כ-25 חברי קהילה חדשים, שתורמים קוד לפיירפוקס בפעם הראשונה והקהילה כל הזמן מתחדשת וגדלה".

כדי לתאם בין כל המפתחים הללו ולוודא שהמוצר הסופי יהיה אחיד, שימושי ויציב, משתמשים נייטינגייל ואנשיו במערכות אוטומטיות לאיתור באגים, אך גם בכלים לתקשורת בינאישית, כמו קבוצות דיון טכניות, רשתות IRC, מסרים מיידיים (IM) ושיחות וידיאו. לדבריו, "אין מערכת אחת שמאגדת את כולם תחתיה, אבל בהחלט יש מתודולוגיות שאנחנו משתדלים לפעול על פיהן. Agile היא דוגמה טובה למתודולוגיה שמשמשת רבים מהמפתחים שלנו. אפשר למצוא הרבה אלמנטים של Scrum, בעיקר בהיבט של מחזורי פיתוח קצרים".

"כל שורת קוד שמגיעה אלינו עוברת מיליוני בדיקות", הוא מספר. "אנחנו עובדים במודל של אינטגרציה רצופה (Continuous Integration) בכל היבטי הפיתוח שלנו, כך שברגע שקוד מגיע, אנחנו מריצים עליו בדיקות בכל אחת מהפלטפורמות שאנחנו מפתחים עבורן. כך, אם במקרה הקוד שלך גורם לבעיה כלשהי, אתה תדע על כך במהירות. בנוסף, אף טלאי, פיצ'ר, עדכון או כל פיסת קוד אחרת לצורך העניין, לא עולים לאוויר לפני שמהנדס תוכנה מטעמנו אישר אותו. אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים כדי לוודא שהתהליך הזה לא יאט את מחזורי הפיתוח שלנו ויאפשר לנו לשחרר קוד איכותי במהירות".

לדבריו, "אנחנו מסתמכים הרבה על תכנות אסינכרוני. גם בימים הראשונים של הפרויקט, כשהיינו עדיין קטנים מאוד, התפוצה שלנו היתה גלובלית. המשמעות היא שכל התהליכים שלנו היו צריכים להתבצע באופן אסינכרוני, כדי שהפרויקט יוכל לגדול ואנשים נוספים יוכלו להצטרף לצוות ולתרום. כך, למעשה, אפשרנו לכולם לקחת חלק בפרויקט מההתחלה. עד היום, אגב, אתה יכול לתרום למוצרים של מוזילה – בין אם אתה גר בישראל, ניו-זילנד או שיקגו. אתה יכול להגיש טלאי שפיתחת, ויכול מאוד להיות שהאדם שיסקור את הקוד שלך נמצא רחוק מאוד ממך, אבל זה בסדר – כי המערכת יודעת להתמודד עם זה".

"Agile היא דוגמה טובה למתודולוגיה שמשמשת רבים מהמפתחים שלנו. אפשר למצוא הרבה אלמנטים של Scrum, בעיקר בהיבט של מחזורי פיתוח קצרים". ג'ונתן נייטינגייל. צילום: אור יעקב
"Agile היא דוגמה טובה למתודולוגיה שמשמשת רבים מהמפתחים שלנו. אפשר למצוא הרבה אלמנטים של Scrum, בעיקר בהיבט של מחזורי פיתוח קצרים". ג'ונתן נייטינגייל. צילום: אור יעקב

"חשוב לנו שהתהליך כולו יהיה שקוף", הוא אומר. "מערכת איתור הבאגים שלנו פתוחה וכל הקוד שלנו הוא פתוח. זה אחד היתרונות שטמונים בפרויקט קוד פתוח כזה – יכולת ההתבוננות הזו. כל מי שרוצה יכול לנבור בקוד, להבין את החלקים השונים בו ולקבל את כל הפרטים שדרושים לו. ברגע שכולם יודעים הכל, אפשר להתקדם קדימה באופן שבעיניי הוא הרבה פשוט, יעיל ונכון".

"אנחנו משתמשים בכל סוגי הטכנולוגיות"

המשרדים של מוזילה ממוקמים בצידה הצפון-מזרחי של סן פרנסיסקו, בפינת הרחובות הריסון ואמברקדרו. הבניין ההיסטורי שימש במשך שנים את יצרנית הקפה Hills Bros Coffee, שעל שמה נקרא הבניין עד היום. החברה הוקמה בסוף המאה ה-19 וזכתה לפריצה הגדולה שלה כאשר החלה למכור קפה באריזות פח בעלות מכסה ואקום, לשמירת הטריות.

ב-1926 עברה החברה לבניין שברחוב הריסון 2 בסן פרנסיסקו, ששימש גם כמשרדים וגם כמפעל ייצור ואריזה. השכנים מספרים שבמשך שנים רבות הריחה השכונה כולה כמו ספל ענק של קפה מהביל. Hills Bros עברה תהפוכות ושינויים שהגיעו לשיא ב-1985, כאשר נסטלה (Nestle) רכשה את השליטה בה ממשפחת הילס. החברה עברה בעלות פעמיים נוספות, ומאז 2005 היא מהווה חלק מתאגיד המשקאות הענק Massimo Zanetti Beverage USA.

במהלך השנים, עם העברת פעילות הייצור למקומות אחרים, עבר הבניין שיפוץ ומפעל הקפה המפורסם החל לשמש בהדרגה כבניין משרדים. עם זאת, הקפידו האדריכלים לשמור על לבני הבטון המקוריות ועל השטחים הפתוחים הנרחבים שאפיינו את מבני התעשייה הגדולים של תחילת המאה ה-20. הבניין הוכר כמבנה לשימור על ידי עיריית סן פרנסיסקו וכולל עד היום תערוכה שמציגה את ההיסטוריה המפוארת שלו. השלט המקורי עם השם Hill Bros Coffee עדיין ניצב בגאווה בראש הבניין, למרות שקפה מזמן כבר לא מיוצר שם.

מפעל קפה שעבר הסבה. משרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. צילום: אור יעקב
מפעל קפה שעבר הסבה. משרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. צילום: אור יעקב

"יש במשרדים שלנו לפחות דוגמה אחת לכל מכשיר שמאפשר גישה לרשת", אומר נייטינגייל, כשהוא יושב  על רקע קיר הלבנים החומות במשרדי מוזילה. "אנחנו משתמשים בכל סוגי הטכנולוגיות שקיימות ומעודדים את המהנדסים שלנו להשתמש בכל טכנולוגיה שמאפשרת להם לעבוד ביעילות. אפשר לראות במסדרונות שלנו מגוון גדול מאוד של מחשבים ניידים, אבל אי אפשר תמיד לסמוך על הלוגו שמופיע עליהם. בהרבה מקרים תראה MacBook עם לוגו של אפל, אבל כשתהפוך אותו תראה שהוא בעצם מריץ לינוקס (Linux) או חלונות (Windows)".

"הרשת יושבת על הרבה מאוד סוגי מכשירים, ואנחנו צריכים להבין את כולם", הוא מסביר. "יש לנו Rack-ים שלמים של מחשבי מק-מיני (Mac Mini) – כי קשה לעשות וירטואליזציה ל-OS X, לצד הרבה מאוד מערכות שרצות ב-AWS. אנחנו מאוד אוהבים את הענן של אמזון (Amazon), אבל אם נגלה מחר תכונה שדרושה לנו ב-Windows Azure, לא נהסס להשתמש גם בה".

לדבריו, "למהנדסים שלנו יש סביבות עבודה אישיות מאוד, וחלק גדול מהעבודה שלנו כמנהלים ומובילי IT, הוא פשוט לא להפריע להם. אם יש לנו מהנדס שרוצה לכתוב קוד כלשהו על גבי פלטפורמה מסוימת, והוא יכול לנמק את היתרונות שבעבודה עם הפלטפורמה הספציפית הזו, אנחנו נעודד אותו להתנסות. מדובר באנשים שחיים ונושמים טכנולוגיה, ומעודכנים בכל מה שקורה בתחום. כשמישהו מהם מבקש משהו, אנחנו נוטים להקשיב".

מעודדים מיחשוב ענן

באופן לא מפתיע, מתגלה נייטינגייל כחסיד גדול של מיחשוב ענן. בעיניו, תוכנות שמותקנות באופן מקומי (Native) הן מודל מיושן, שלא עובד היום. "בכל פעם שאני מדבר על מיחשוב ענן, אומרים לי שמוזילה היא בעצם חברת קליינט, כי המוצרים שלנו הם תוכנות שצריך להוריד למחשב ולהתקין באופן מקומי. 'מצד אחד אתם נלחמים בקובצי ה-exe, ומצד שני מספקים אותם'. זה טיעון מעניין, אבל ריק מתוכן – כי בעוד שפיירפוקס רץ באופן מקומי, הוא מהווה את הפלטפורמה העיקרית שמאפשרת להריץ את כל שאר התכונות מהרשת. במקום להוריד 100 קבצי exe של 100 תוכנות, אנחנו מאפשרים להוריד קובץ התקנה אחד שמאפשר למשתמשים לצרוך כל שירות שהם יכולים לחשוב עליו".

בנוסף, הוא אומר, "אנחנו מפתחים שירותי ענן ומעודדים אנשים לצרוך כמה שיותר שירותים ברשת. העולם עובר יותר ויותר לענן, וזו האחריות שלנו להיות שם. בעוד עשר שנים זה יהיה מובן מאליו – כמו אוויר. זה לא משהו שנדבר עליו, אלא פשוט משהו שנעשה. אני מאמין שלמוזילה יהיה חלק גדול במעבר הזה, וכמובן שפיירפוקס עומד במרכז האסטרטגיה שלנו. הדרך שלנו לשם היא באמצעות כמה שיותר פתיחות ושיתופי פעולה. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם כל אדם, חברה או קבוצה שיש להם מה לתרום לרשת ויכולים לסייע לנו להפוך את האינטרנט למקום טוב יותר".

"אנחנו מהמרים על ההצלחה של הרשת ואני מאמין שזה הימור חכם, כי הרשת מנצחת שוב ושוב". צילום: אור יעקב
"אנחנו מהמרים על ההצלחה של הרשת ואני מאמין שזה הימור חכם, כי הרשת מנצחת שוב ושוב". צילום: אור יעקב
הנוף שנשקף מהכניסה למשרדים של מוזילה, בפינת הרחובות הריסון ואמברקדרו בסן פרנסיסקו. צילום: אור יעקב
הנוף שנשקף מהכניסה למשרדים של מוזילה, בפינת הרחובות הריסון ואמברקדרו בסן פרנסיסקו. צילום: אור יעקב

"בעוד שברוב התחומים העולם צועד לכיוון שירותי ענן, נראה שבמובייל קורית תופעה הפוכה", אומר נייטינגייל. "כולנו התרגלנו למצב שבו הדרך היחידה לצרוך שירותים בסמארטפון היא באמצעות אפליקציות שמותקנות על המכשיר עצמו. זה די מדהים כשחושבים על זה. כשאנחנו רוצים לקבל שירות כלשהו במחשב שלנו – בין אם מדובר במחשב נייד או שולחני – אנחנו פונים לרוב לרשת. האינסטינקט הזה, של לחפש תוכנה להורדה, הולך ונעלם מהעולם. במובייל, לעומת זאת, זה עובד בדיוק להיפך: במקום לחפש שירות רשת, אנחנו ניגשים לחנות האפליקציה ומתקינים תוכנה. זה אבסורד".

לדבריו, "פעם היית קונה אנציקלופדיות שהיו מגיעות על גבי CD Rom, אבל אם היית רוצה להחליף מחלונות למקינטוש, ה-CD Rom הזה שקנית היה חסר ערך – היית זורק אותו לזבל. כל זה הוחלף על ידי הרשת וכולנו לוקחים את זה כמובן מאליו היום. אף אחד לא ינסה למכור לך משהו שמוגבל לפלטפורמה אחת, אלא אם כן מדובר במובייל – שם פתאום כולנו מקבלים את זה שאפליקציות מקומיות הן הדרך היחידה לעשות משהו. במשך זמן מה זה היה נכון, כי הרשת היתה צריכה להתקדם ולהתאים את עצמה, אבל הרשת משלימה פערים מהר מאוד. הייתי מעודד את המנמ"רים לוודא שהם רואים את מה שקורה, כדי שלא יופתעו ויגלו שהם תקועים בסביבת הפעלה ספציפית של יצרן ספציפי, בעוד ששאר העולם חי ברשת".

הרבה מנמ"רים, אומר נייטינגייל, "בוחנים את אסטרטגיית התוכנה שלהם היום, ומגלים שיש להם התפוצצות מכשירים בארגון. הם שואלים: 'איך אנחנו יכולים לוודא שהמידע זמין בכל המכשירים הללו ואיך אפשר לחבר את כל העובדים?'. אני ממליץ להם להיות מודעים לסיכון שבקשירת חלקים גדולים מדי מהאסטרטגיה הזו בפלטפורמת תוכנה אחת. הם מסתכלים על אנדרואיד או על iOS ואומרים לעצמם שאם הם רוצים לבנות אפליקציות אינטרנט שירוצו על המכשירים הניידים הללו, הם צריכים להחליט ולקשור את עצמם לאחת הפלטפורמות הללו. אני חושב שזה כובל את הארגון יותר מדי".

"ב-20 השנים האחרונות הרשת תמיד ניצחה", מסכם נייטינגייל. "תוכנות מקומיות נמכרות עד היום ומהוות מרכיב חשוב ממערך ה-IT הארגוני, אבל מנמ"רים שימשיכו לכבול את עצמם רק לתוכנות מקומיות, יתחרטו על כך מאוד בתוך שלוש עד חמש שנים. אני ממליץ למנמ"רים להסתכל על שירותי ה-IT שעליהם לספק היום, ולחשוב איך הם יכולים לספק אותם כשירותי רשת. התוכנות המקומיות הן אמנם מתחרה ראוי לשירותי הרשת, אבל אין להן סיכוי לנצח בטווח הרחוק".

מוזילה במספרים

שנת הקמה: 1998 (קרן מוזילה הוקמה ב-2003)
תחום פעילות: תוכנה, קוד פתוח, אינטרנט
מספר משתמשים: כ-450 מיליון
הכנסות שנתיות: 311 מיליון דולרים (2012)
כח אדם: 1,000 עובדים + כ-3,500 מתנדבים
מטה: מאונטן-ויו, קליפורניה, ארצות הברית

ההיסטוריה של מוזילה
פרטים נוספים על מנוע ה-Gecko של מוזילה
Gecko בוויקיפדיה
פרטים נוספים על פרויקט WebRTC
WebRTC ב-GitHub
פרטים נוספים על פרויקט asm.js

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית

ה-IT שמאחורי פיירפוקס – הדפדפן ששינה את חוקי המשחק Reviewed by on . על כרטיס הביקור של ג'ונתן נייטינגייל כתוב "סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס (Firefox) במוזילה (Mozilla)", אולם אם תשאלו אותו, הוא יאמר לכם שהעבודה שלו היא להפוך את על כרטיס הביקור של ג'ונתן נייטינגייל כתוב "סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס (Firefox) במוזילה (Mozilla)", אולם אם תשאלו אותו, הוא יאמר לכם שהעבודה שלו היא להפוך את Rating:

תגובות (1)

  • מודי

    אוי ואווי לנו אם מה שמר נייטינגייל אומר "בואו נסתכל על כמות השעות שבהן אנחנו מבלים מול הדפדפן כל יום. רובנו יושבים מולו הרבה יותר ממה שאנחנו יושבים במכונית שלנו, בכיסא שלנו ולעיתים אפילו יותר שעות משאנחנו מבלים במיטה שלנו. זה כלי התקשורת העיקרי שלנו כבני אדם, בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, ואנחנו עושים את מה שאנחנו עושים מתוך ההכרה הזו". זה יתגשם. אני רוצה להאמין שעדיין זמן התקשורת הבין אישית הוא הרבה אבל הרבה יותר מאשר הזמן שאנשים מבלים מול "דפדפן" כי אם לא אז לאן הגענו?

הגיבו