כמה עובדי היי-טק עזבו את הארץ מאז פרוץ המלחמה?

רשות החדשנות מפרסמת היום את דו"ח מצב התעסוקה בהיי-טק לשנת 2025, החושף נתונים מדאיגים לגבי המעבר של עובדים בענף לחו"ל מאז פרוץ המלחמה ועד יולי בשנה שעברה.

על פי הדו"ח, בתקופה זו יצאו מישראל כ-8,300 היי-טקיסטים לטווח של שנה ומעלה, כ-2.1% מכוח העבודה בהיי-טק. הנתונים מבוססים על סקר שערכה הרשות בקרב מעסיקים. עורכי הדו"ח מציינים, כי בשנתיים האחרונות מתנהל שיח ציבורי ותקשורתי בנוגע לסוגיית עזיבת הישראלים, ובין היתר הוא מתמקד סביב ענף ההיי-טק. בסקר נשאלו מנהלי חברות ההיי-טק באיזו מידה הם מסכימים לטענה, כי חלה עלייה במספר הבקשות של עובדים לרילוקשיין. על פי פילוח התשובות עולה, כי רק 25% מהחברות הצביעו על עלייה במספר הבקשות, ואילו 65% מהמשיבים דיווחו, כי הם מסכימים במידה מועטה, או כלל לא, לשאלה האם חל גידול, ואצל חלק מהם השאלה כלל לא הייתה רלוונטית. לעומת זאת, הסקר הציף פער מאוד משמעותי בין שיעור החברות שבהן העובדים העלו בקשות לרילוקיישן, לעומת השיח הכללי על רילוקיישן בענף ההיי-טק. לפי הסקר, 46% מהמשיבים – יזמים ומנכ"לים של חברות הזנק, אמרו, כי לדעתם אכן הייתה עלייה במספר הבקשות לרילוקיישן לעומת 43% שאמרו כי הם לא מסכימים לטענה כי יש גידול במספר הבקשות.

נתון נוסף שעולה מהדו"ח הוא, כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההיי-טק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין, כי 59% מגיוסי כוח האדם של חברות ההיי-טק הפרטיות ב-2024 היו בישראל.

עוד נאמר בדו"ח, כי מאז 2022 קיים קיפאון במספר המועסקים בהיי-טק, וב-2024 אף נרשמה ירידה של כ-5,000 במספרם – לראשונה מזה עשור לפחות.

לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהיי-טק היה 391 אלף, ירידה של 1.2%, שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. זהו סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההיי-טק הישראלי בעשור האחרון. מתוך כ-390 אלף מועסקים בענף בישראל, כ-250 אלף עובדים בחברות היי-טק ישראליות – פרטיות וציבוריות – וכ-90 אלף עובדים בחברות רב-לאומיות. בנוסף, כ-50 אלף עובדים מועסקים בחברות IT ובמתן שירותים טכנולוגיים.

בסך הכל, מחלקות המו"פ והפעילות העסקית מהוות כ-80% מהתעסוקה בחברות ההיי-טק הישראליות הפרטיות.

הדו"ח מציין גם, כי הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההיי-טק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנו גידול בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 ליותר ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר, העומד בסתירה לשאיפה להרחיב את החברות לחברות שלמות הפועלות מישראל.

מחלקות המו"פ והפעילות העסקית מהוות כ-80% מהתעסוקה בחברות ההיי-טק הישראליות הפרטיות. עם זאת, יש בדו"ח נתונים שמאפשרים להיות אופטימיים. כך, למשל, לדברי עורכי הדו"ח צירוף שני נתונים אלה מדגיש את פוטנציאל הגידול הבא בתעסוקה בהיי-טק הישראלי. רק בשנה שעברה חברות ההיי-טק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל.

פערי השכר והשלכות על שוק העבודה הישראלי

למרות הנתונים על מצב התעסוקה והקיפאון, פערי השכר בין עובדי ההיי-טק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהיי-טק עמד על 32.3 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק, וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהיי-טק בתפקידי מו"פ, אשר שומרים על רמות שכר גבוהות, והירידה בתעסוקה בתחומי מטה. אולם מגמת העלייה במספר המשרות הפנויות מהווה סימן לסיכוי טוב להתאוששות, כותבים עורכי הדו"ח.

 ליישם את דו"ח פרלמוטר

הדו"ח מדגיש, כי יש לפעול ליישום המלצות ועדת פרלמוטר להגדלת מספר העובדים בעלי מיומנויות היי-טק נדרשות, ודרך כך להגדיל את מספר המועסקים בענף ההיי-טק הישראלי.

על מנת לתמוך בגידול בתעסוקת עובדים שאינם בתפקידי מו"פ בישראל יש צורך דחוף בחיזוק המיומנויות של עובדים בתחומים שאינם טכנולוגיים, בדגש על שיפור האנגלית המדוברת.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר נעם פרסם הדו"ח, כי "בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מיידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההיי-טק הישראלי נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ. רשות החדשנות תמשיך לפעול כדי לחזק את האקוסיסטם המקומי, לעודד צמיחה מגוונת ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית".