למה הממשלה מציעה מימון לסטארט-אפים, אבל גם מקשה עליהם?

הממשלה מציעה סכום כולל של 400 מיליון שקלים לסטארט-אפים שמתקשים להשיג מימון ממשקיעים בימים אלה - אבל מתנה אותו בהשגת מימון ממשקיעים ● נשמע לא הגיוני, נכון? כנראה שלא לגופים הממשלתיים הרלוונטיים

בממשלה מדברים על הסרת חסמים, אבל מערימים קשיים על חברות סטארט-אפ שזקוקות למימון - להשיג אותו.

השבוע ערכנו, באנשים ומחשבים, שני וובינרים, שעסקו בפעילות ההיי-טק בזמן המלחמה, בשני "מקומות" ספציפיים, אבל רחבים: האחד עסק במצב הענף בדרום והשני – בתקשוב בממשלה.

בשני הוובינרים סיפרו מנמ"רים ומנהלים נוספים בתחום ה-IT על ההיערכות שלהם למצב החירום ואילו כלים העניקו למקבלי ההחלטות כדי שיוכלו לשרת טוב יותר את האזרחים. בשניהם הוצגו פתרונות, תוכניות והמון רצון טוב מצד העוסקים במלאכה. אלא שבמקרים רבים, רבים מדי, אלה לא מיתרגמים עדיין לנעשה בשטח, והתסכול מצד הלקוחות שלהם מורגש. זאת לא תוצאה של הטכנולוגיה, אלא של אלה שצריכים ליישם אותה, אבל הם כבולים בתקנות ובביורוקרטיה למכביר.

הממשלה תסייע לסטארט-אפים, אבל יש אבל…

מהוובינר שעסק במצב של ההיי-טק בדרום עלה שהנפגעים הבולטים ביותר בהיי-טק מאירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שישראל אסרה בעקבותיה על עזה הם הסטארט-אפים, ובמיוחד הצעירים ביותר שבהם. קחו למשל את חממת אינגב, שהוקמה בשיתוף רשות החדשנות, התעשיה ויזמים: יש שם חברות שהיו ערב המלחמה על סף גיוס כספים או חתימה על עסקאות ראשונות, אבל היא עצרה את הכול והמשקיעים עברו לשבת על הגדר. אורך הנשימה הפיננסי של חברות אלה נע בין שלושה חודשים לחצי שנה.

בניגוד להיבטים אחרים של הטיפול בנפגעי המלחמה, כאן הממשלה דווקא הגיבה מהר יחסית: רשות החדשנות הקימה קרן חירום, והכריזה שהיא תעניק סיוע מיוחד לחברות שנפגעו, בהיקף כולל של 200 מיליון שקלים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הפנים, לשם שינוי, את גודל המצוקה, והגדיל את סכום הקרן ל-400 מיליון שקלים.

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל – אליה וקוץ בה: לפי הכללים של רשות החדשנות, החברות יקבלו את הסיוע רק אם הן יציגו מימון בסכומים דומים ממשקיעים. בימים כתיקונם זה יכול לעבוד לא רע, וזה אף הגיוני ומתבקש, אבל כעת, בזמן חירום, כאשר המשקיעים לא נמצאים, הסיכוי שחברה תצליח לגייס סכומים כאלה שואף לאפס.

יש גם קשיים טקטיים: כדי להגיש בקשה צריך למלא טפסים. ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת איננגב, סיפר בוובינר שאחד המנכ"לים של אחת החברות שגדלות בחממה, ושזקוקה לכסף, אמר לו שהוא נמצא בנגמ"ש בעזה. מטבע הדברים, זה אומר שאין לו לא את הזמן ולא את האמצעים על מנת למלא את הטפסים הדרושים. זוהי רק דוגמה אחת.

ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת אינגב.

ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת אינגב. צילום: ניק סמירנוב

בכל מקרה, גיוס כספים ממשקיעים הוא תהליך שיכול להימשך הרבה יותר משלושה חודשים, מה שאומר שבהחלט ייתכן שהמהלך החשוב והנכון של הממשלה לא יגיע לכלל מימוש מלא, וחלק מהחברות תיסגרנה. חנן ברנד מרשות החדשנות אמר בהקשר זה שחברה יכולה להגיש בקשה לקרן גם בלי המימון המשלים, אבל היא תקבל את הכסף מהממשלה רק אחרי שתגייס את הכסף מהמשקיעים.

המשתתפים בוובינר קראו לממשלה לגלות יצירתיות, להתקין תקנות מיוחדות או למצוא דרכים אחרות להזרים את הכספים לאותן חברות שסכנת הסגירה מרחפת מעליהן, וכאשר יגיע המימון – הן תחזרנה לממשלה את הכסף היחסי. זה לא מסובך, מערכות מידע יודעות לנהל ולטפל במצבים כאלה, רק צריך את אותם פקידים שיודעים לחשוב מחוץ לקופסה בשעות הקשות הללו. ב-2023 נדמה שלא צריך לשכנע אף אחד בחשיבות ההיי-טק לפיתוח הנגב, בעיקר בהיבט של האקו-סיסטם, כמנוע שמשפיע על כל הכלכלה והחברה באזור.

היצירתיות של מנמ"רי הממשלה – מרשימה

בוובינר השני, IT בממשלה בשעת חירום. אי אפשר היה שלא להתרשם ולהתפעל מהפעילות של מנמ"רי הממשלה, שנתנו פתרונות יצירתיים למקבלי ההחלטות – הן ברמה הפנים ארגונית והן כלפי חוץ. מנמ"רים מגופים ממשלתיים כמו משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, רשות האוכלוסין וההגירה ומערך בתי החולים הממשלתיים הציגו פתרונות שפותחו תוך כדי המלחמה, שמבוססים על תשתיות פיזיות ויישומי תוכנה שהוטמעו לפניה, וכעת שודרגו – והוכיחו את עצמם.

בכירים במערך הדיגיטל הלאומי – שירה לב עמי, שעומדת בראשו, עופרה פרנקל ויוגב שמני – הציגו במפגש המקוון את ההיערכות שלהם לחירום, כבר מהשעות הראשונות של אירועי ה-7 באוקטובר.

אחת הבכירות במשרד מבקר המדינה אמרה לא מכבר שישראל היא מדינת היי-טק, אבל בממשלה עדיין יש פקידים שעובדים עם פנקס ועיפרון. קשה לומר שהיא הגזימה

אפשר לומר שהמלחמה הזו הייתה ועודנה בוחן פתע קשוח לתקשוב הממשלתי ולכל התהליכים הדיגיטליים שנמצאים תחת המעטפת של ממשל זמין. היכולת של הממשלה להעמיד לתושבי יישובי הנגב המערבי שנעקרו מבתיהם ממשקים דיגיטליים שמסייעים להם קצת מול הביורוקרטיה של הגופים הציבוריים ראויה לשבח. אלא שהעושר הזה בפתרונות חשף את האתגר המרכזי של התקשוב הממשלתי במלחמה זו, שיכול להיכנס כאחד הסעיפים שיצטרכו להיבדק אחרי שתסתיים המלחמה. היטיבה להגדיר זאת לב עמי, שאמרה כי "בשבועיים האחרונים יש לעיתים חיכוך בין גורמים שונים בממשלה, ובקרב גופים ציבוריים וממשלתיים". במילים אחרות: 41 ימים לאחר פרוץ המלחמה, משרדי הממשלה עדיין מתקשים לדבר ביניהם.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן

אחת הדוגמאות הבולטות והמרגיזות ביותר לחוסר התקשורת המספקת בין משרדי הממשלה היא העובדה, שפורסמה אתמול, שעדיין אין לממשלה תמונת מצב מדויקת על אותם מאות אלפי אזרחים ישראל שפוזרו בנקודות שונות בארץ – מי נמצא היכן, באיזה בית מלון או מקום מגורים אחר. גם מערכת חכמה שהוקמה אד הוק, מבוססת CRM, שבאמצעותה יכולים המפונים למלא פרטים על מנת שיוכלו לקבל שירותים, לא הביאה בינתיים לתמונה מלאה. כל זה נופל תחת האתגר המרכזי שלב עמי הציבה: הצורך בתכלול ובחיבור אג'נדות בכל מה שקשור למאגרי מידע ולתהליכים בין משרדים, כדי שבשעת חירום יהיה מאגר אחד מרכזי, שבאמצעותו ניתן יהיה לעבוד. גם על שאלות בנושא זה יהיה מי שיצטרך לתת תשובות בשש אחרי המלחמה, ובראשן מדוע זה לא קרה עד כה. גם כאן, לא הטכנולוגיה והתקשוב הם אלה שאשמים, אלא הגורם האנושי.

השורה התחתונה: המסקנה משני הוובינרים שערכנו השבוע היא ששוב התגלה שיש פערים בולטים בין אומת הסטארט-אפ התקשוב הממשלתי, וגם בתוך התקשוב הממשלתי פנימה. שהיכולות הטכנולוגיות קיימות, אבל לא מספיק מנוצלות. שגם בהיבט המימון של הסטארט-אפים וגם בהיבט של מימוש התקשוב הממשלתי, בממשלה נצמדים לתהליכים שהיו מתאימים לערב המלחמה. אמנם, נכתב כאן על פתרונות יצירתיים, אבל הם התגלו במקומות מסוימים בארגוני ה-IT בממשלה. במקומות אחרים יש חוסר יכולת לחשוב מחוץ לקופסה. אחת הבכירות במשרד מבקר המדינה אמרה לא מכבר בדיון בכנסת שישראל היא מדינת היי-טק, אבל בממשלה עדיין יש פקידים שעובדים עם פנקס ועיפרון. קשה לומר שהיא הגזימה.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. זיו

    נשמע כמו להציע לאישה טיפולי הפריה, בתנאי שהיא בהריון... פשוט טמטום

אירועים קרובים