ח"כ עודה לסמוטריץ': "במקום להשקיע בהתנחלויות תשקיע במו"פ"

יו"ר ועדת המדע והחדשנות אמר את הדברים בדיון שקיימה ועדת המדע והחדשנות על דו"ח מצב המדע בישראל, ודרש לקבל תוך שלושה ימים מספרים מדויקים על היקף התקציבים שמופנים למדע, למחקר ולתשתיות בתקציב המדינה הקרוב

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה.

יו"ר ועדת המדע והחדשנות, ח"כ איימן עודה, פנה אתמול (ב') לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בדרישה לכלול בתקציב המדינה הקרוב תקציבים משמעותיים להשקעה במחקר, בפיתוח ובהכשרת מדענים. "במקום להשקיע בהתנחלויות תשקיע במו"פ לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל", אמר עודה בתום דיון שקיימה הוועדה על בדו"ח מצב המדע בישראל, שהוגש על פי חוק על ידי האקדמיה הלאומית למדעים.

במהלך הדיון, שבו השתתפה נציגת האוצר, דרש עודה לקבל תוך שלושה ימים מספרים מדויקים, מה היקף התקציבים שמופנים למדע, למחקר ולתשתיות בתקציב המדינה שיאושר בסוף החודש. "לשמוע דיווחים כי התקציבים יגדלו וכי הממשלה מודעת לחשיבות המדע זה לא מספיק. אנחנו דורשים מספרים כדי לוודא שאכן המדע לא הוזנח", אמר עודה.

"הקהילה האקדמית זועקת על כך שחסרים לה תקציבים משמעותיים לתשתיות מחקר ולמחקר ופיתוח", אמר עודה והוסיף: "דרשתי לקבל דו"ח עם פרטי התקציב לתשתיות מחקר ממשרד האוצר, ואני יוצא מהדיון עם דרישה לסמוטריץ׳ – במקום כסף להתנחלויות, תשקיע במדע, בפיתוח ובמחקר".

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל, שפתח את הדיון אמר, כי "דו"ח זה שנכתב בשנתיים האחרונות לא יכול היה לצפות פוטנציאל הרס והתנגשות כמו שמתפללים שלא יקרה עכשיו. הדו"ח מדבר בעיקר על תקציבים שחסרים וכדו' ולא בזה. ניסיונות החקיקה של הממשלה הנוכחית – להשתלט על מוסדות תרבות ורוח (הספרייה הלאומית) יביא לכך שכל מה שנבנה כאן בנושאי מדע יירד לטמיון", הזהיר פרופ' הראל.

פרופ' רשף טנא, יו"ר הוועדה באקדמיה הלאומית למדעים שהכינה את הדו"ח, אמר, כי ישראל נחשבת לאחת המדינות המשכילות ביותר בהשוואה למדינות ה-OCED, אבל בין המדינות הנמוכות יותר בכל מה שקשור לקצב הגידול של השקעות ממשלתיות במחקר ומדע. "ב-20 השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי של ישראל כאחוז מהתמ"ג, דבר המתבטא במעברה של ישראל ממדינה מובילה במדד זה למדינה ממוצעת", אמר פרופ' טנא, והוסיף, כי בשל מחסור בתשתיות מחקר בישראל, המלצת הוועדה היא לאפשר גישה של מדענים מישראל לתשתיות מחקר בחו"ל. "אירופה משקיעה כחמישה מיליארד דולר במתקני מחקר שכאלו," ציין פרופ' טנא, "ומדינת ישראל אינה שותפה ונהנית מזה. המלצת הוועדה היא, שישראל תהיה חברה בפורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות מחקר (ESFRI)".

בפרק על מדעי המחשב ומדעי הטבע התריעו עורכי הדו"ח, כי קיימת תופעה מדאיגה של בריחת מוחות של חוקרים מהאקדמיה לתעשיית ההיי-טק, וזה נובע מכך שאין מספיק תשתיות ומשאבים כדי לשמר אותם במחקר באקדמיה, והמוסדות מתקשים לגייס חוקרים חדשים, דבר שפוגע במחקר הבסיסי. "על הממשלה לחפש דרכים יצירתיות כדי לטפל במגמה זו, וזה לא תלוי רק בשיפור תנאי השכר של אנשי הסגל האקדמי", נאמר בדו"ח.

נושא נוסף שהעלה ח"כ עודה היה חלקם של המדענים מהחברה הערבית, שאינו עומד ביחס לחלקם באוכלוסייה. בדיון שנערך סביב סוגיה זו הוסכם, כי יש לאתר את הפוטנציאל בחברה הערבית כבר מגיל צעיר, כדי שיהיה קאדר של מדענים שיוכלו להשתלב במחקר ופיתוח.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים