אחד מכל ארבעה בגירים בישראל לא מחובר לרשת, לעומת אחד מחמישה בארה"ב

כאשר אתם גולשים באינטרנט מדי יום, קשה לדמיין עולם ללא רשת, אבל זו המציאות עבור חמישית מהבגירים בארה"ב – כך עולה ממחקר חדש של מכון Pew לחקר האינטרנט, שפורסם בסוף השבוע. בישראל, לעומת זאת – שנחשבת לאחת המדינות הטכנולוגיות ביותר בעולם, הנתון עגום אף יותר. כך, נכון לדצמבר 2011, עומד אחוז הבלתי-גולשים בארץ על 23% – כלומר אחד מכל ארבעה. נתונים אלה נלקחו מאתר STS, אתר הסטטיסטיקות של איגוד האינטרנט הישראלי.

מכון המחקר האמריקני, הבוחן היבטים בהתנהגות ובעמדות אזרחי ארצות הברית, הנפיק את ממצאיו על בסיס ראיונות שנערכו עם 2,200 בוגרים בני יותר מ-18, המייצגים את פילוח האוכלוסייה במדינה. על פי המכון, "מסרבי" הרשת מהווים 19% מהאוכלוסייה והם שייכים לכמה מגזרים: קשישים, דוברי ספרדית, מבוגרים עם השכלה פחות מתיכונית, ואנשים במשקי בית עם הכנסה שנתית הפחותה מ-30 אלף דולרים.

מבין המבוגרים שאינם משתמשים באינטרנט, כמעט מחצית מהם אמרו, כי הרשת אינה רלוונטית עבורם. רוב מי שאינו גולש ברשת, אמר לחוקרים, כי מעולם לא עשה זאת ואין איש בסביבתו הקרובה שעושה זאת. כ-20% מבין ה-"חפים מאינטרנט" אמרו, כי הם לא בקיאים מספיק בטכנולוגיה כך שיוכלו לגלוש. 10% מבין הלא-משתמשים ברשת אמרו, כי הם לא יהיו מעוניינים להשתמש באינטרנט גם בעתיד.

24% מהלא-גולשים בישראל – בגלל השקפת עולם דתית או חינוכית
בארץ, על פי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי, ל-19% מהאוכלוסייה כלל אין מחשב בבית – למרות התפתחות הרשת וזמינותה. על פי האיגוד, 50% מתוך הלא-גולשים בישראל טענו, כי הסיבה לכך היא חוסר עניין או צורך, ואילו 24% טענו כי החלטתם נובעת מתוך השקפת עולם דתית או חינוכית.

סקר TIM שנערך בדצמבר 2011 העלה, כי בישראל יש 4.8 מיליון משתמשים באינטרנט בגילאי 13 ויותר. שיעור הגולשים הבגירים – כולל אוכלוסייה יהודית וערבית מגיל 13 ויותר – נמצא בעלייה. בשנתיים האחרונות המשיכה החדירה של האינטרנט באוכלוסייה המבוגרת בגילאי 65 ויותר, נתון שמצביע על הצורך להמשיך ולפתח תכנים העונים על הצרכים של אוכלוסייה זו.

לעומת זאת, נרשמת רוויה בחדירת האינטרנט בגילאים 18-49. בחינת הפרופיל הדמוגרפי של הגולש הישראלי באוכלוסייה היהודית העלה, כי חדירת האינטרנט גבוהה בקרב בעלי השכלה אקדמאית: 85% לעומת 75% בקרב בעלי השכלה של 12 שנות לימוד או 41% בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר – בכלל האוכלוסייה הבוגרת.

הפתרון: ריבוי רכיבים ניידים
באופן לא מפתיע, מצאו החוקרים של מכון Pew, כי חל שינוי בדרך בה אנשים מתחברים לאינטרנט – משולחן העבודה ותחנות הקצה הנייחות לעבר מכשירים ניידים באמצעות חיבורים אלחוטיים. על פי הדו"ח, לרוב האמריקנים (88%) יש טלפון נייד וליותר ממחצית האוכלוסייה (57%) יש מחשב נייד. לכמעט 40% מהם יש קורא ספרים אלקטרוני (19%) או טאבלט (19%). כמו כן, 63% מהמבוגרים משתמשים באותם מכשירים כדי להתחבר לאינטרנט באופן אלחוטי.

לריבוי הרכיבים הניידים עשויה להיות השפעה על צמצום הפער הדיגיטלי, נושא המדאיג זה שנים חוקרים, סוציולוגים וקובעי מדיניות ציבורית. כמה פעילים חברתיים אף טוענים, כי העדר של חיבור פס רחב מביא לצמצום בהכנסת התושבים באותם אזורים.

"קבוצות שהיו באופן מסורתי בצד השני של הפער הדיגיטלי, שהיה חסר להן החיבור הבסיסי לאינטרנט, מקבלות באמצעות הרשתות האלחוטיות והרכיבים הניידים גישה מהירה וישירה", נכתב במחקר, "בעלי טלפונים חכמים, צעירים, אלה השייכים לקבוצות מיעוטים, אלה נטולי השכלה אקדמאית וכן בעלי רמות הכנסה נמוכות – כל הקבוצות הללו נוטות לומר כי הטלפון שלהם הוא המקור העיקרי לגישה לאינטרנט".

יותר ויותר גולשים ברשתות אלחוטיות
גם סקר TIM העלה, כי בהיבט המיקום, הגלישה באמצעות חיבור לרשת אלחוטית במקומות ציבוריים הולכת ומתרחבת. סביבת מקום העבודה, על פי סקר TIM, היא השנייה בחשיבותה כמקום כניסה לאינטרנט, שכן מחצית מהגולשים נוהגים לגלוש באינטרנט ממקום עבודתם (55% מגילאי 18+). נתון נוסף מעלה, כי כמעט כל הגולשים הישראלים (97%) נוהגים לגלוש מביתם.

לפי הדו"ח, 40% מבני הנוער בישראל גולשים מבתי חבריהם ו-50% גולשים מבית הספר. בסך הכל, כ-67% מכלל הגולשים גולשים מחוץ לבית. השוואת הנתונים לסקרים קודמים מעלה, כי המחשב הנייח מאבד מחשיבותו לטובת הגלישה מהמכשירים הניידים. נכון לסוף 2011, כמעט מחצית מהגולשים, 45%, עושים זאת גם באמצעות הטלפון הסלולרי.

בהשוואה בין בני נוער ומבוגרים עולה, כי בני נוער הם משתמשים יותר אקטיביים וצורכים תוכן המצריך מהירות גלישה ורוחב פס גדולים יותר, תוכן דוגמת סטרימינג של וידיאו ומוסיקה והעלאת וידיאו ומוסיקה לאינטרנט. כמו כן, עלה, כי בני נוער נוהגים להגיב לאנשים ברשתות חברתיות יותר מאשר מבוגרים. בקרב כלל האוכלוסיה, כ-43% מתעדכנים בחשבון הרשת החברתית שלהם ברמה יומית.