הממשלה תשקיע 120 מיליון שקלים בציוד תקשורת פסיבי; בינת יישום ומגלקום יטמיעו ויתחזקו

החברות הזוכות יבצעו את הפרויקט בעשרות רבות של גופי סמך ממשלתיים ● המכרז נועד לכבילה עצמה, בין אם של נחושת ובין אם של סיבים אופטיים ● גורם המקורב למכרז אמר, כי הוא "יביא ל-'שקט תעשייתי' בתחום במגזר הממשלתי, והממשלה תקבל ציוד ושירותים באופן סדיר ומרוכז"

החברות בינת יישום מערכות מקבוצת רד-בינת ומגלקום, חברה בת של מגל, ירכשו, יספקו ויטמיעו ציוד תקשורת פסיבי למשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלה. כל אחת מהחברות זכתה במחצית מהמכרז. עלותו של ההסכם עומדת על 120 מיליון שקלים, והוא נחתם למשך שלוש השנים הקרובות, עם אפשרות להארכת ההתקשרות לשלוש שנים נוספות.

בשנים האחרונות לא נערך מכרז בתחום זה במגזר הממשלתי, מה שהוביל לכך שהספקיות והאינטגרטוריות לתחום תשתיות התקשורת הפסיבית שעובדות מול הממשלה עשו זאת באופן נקודתי. גורם המקורב למכרז אמר לאנשים ומחשבים, כי "סוף סוף הם (במשרד האוצר – י.ה.) ערכו את המכרז, וטוב שכך". לדבריו, "המכרז יביא ל-'שקט תעשייתי' בתחום במגזר הממשלתי, והממשלה תקבל ציוד ושירותים באופן סדיר ומרוכז".

במכרז התמודדו כמה ספקיות מתחום תשתיות התקשורת בישראל, בהן נקסטקום, שמרד, גירית בקרה ותקשורת וגילטק. הן הציעו פתרונות לכבילה ולציוד תשתיות תקשורת וטלפוניה. החברות נדרשו לספק במסגרת המכרז מענה להקמת תשתיות בתחומי תקשורת וטלפוניה המבוססות נחושת ואופטיקה, וכן תשתיות משלימות, שכוללות מאות פריטים ושירותים שונים. יצוין, כי HP היא הזכיין הבלעדי של ציוד תקשורת לממשלה.

החברות הזוכות יבצעו את הפרויקט בעשרות רבות של גופי סמך ממשלתיים, דוגמת המוסד לביטוח לאומי ושירות בתי הסוהר. המכרז נועד לטובת התשתיות הפסיביות של רשתות התקשורת והמחשבים בממשלה, משמע – הכבילה עצמה, בין אם של נחושת ובין אם של סיבים אופטיים. על גבי תשתיות התקשורת הפסיביות מוטמעות תשתיות התקשורת האקטיביות, דוגמת מתגים ונתבים של סיסקו (Cisco) או ג'וניפר (Juniper). לפני כשנה זכתה בינת תקשורת, חברה אחות לבינת יישום מערכות, בהטמעה ובתחזוק תשתיות התקשורת האקטיביות במגזר הממשלתי.

המכרז הנוכחי היה מקוון ונערך בשיטת התמחור הדינמי, והוא כלל, לדברי משרד האוצר, "חדשנות ויישום תיאוריות שונות מתורת המשחקים על מנת להשיג את התוצאה המיטבית עבור הממשלה". המציעים נדרשו לאחוז הנחה ממחיר מרבי שנקבע על בסיס חציון ההצעות הראשוניות שהוגשו על ידי המשתתפים במכרז. אחוזי ההנחה שהתקבלו עומדים על עד 90% ממחירי המקסימום שנקבעו בו.

על פי האוצר, הממשלה חסכה בעקבות המחירים שהושגו במכרז קרוב ל-50% ממחירי השוק ועשרות מיליוני שקלים להוצאה הציבורית. חיסכון זה עשוי לגדול עם הצטרפות של גופים נלווים, בהם חברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים, כפי שקורה לרוב במכרזי מנהל הרכש הממשלתי.

רו"ח ליאור אגאי, מנהל הרכש הממשלתי, אמר ש-"מדובר במכרז מורכב מאוד שעריכתו ארכה זמן רב, לאור הכללת מאות פריטים ושירותים שנאספו תקופה ארוכה ממשרדי הממשלה ובניית מענה אחד עבור כלל הדרישות והצרכים בה. הוא בנוי כך שניתנת גמישות מרבית למשרדי הממשלה בבחירת מתכונת התשתית הנדרשת עבורם".

לדברי מאיר בן-צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות, "אנחנו גאים לזכות בפרויקט יוקרתי זה, שיאפשר לנו להביא יכולות מקצועיות לידי ביטוי ולבצע עבודה בפרויקט ארוך טווח, באיכות ובאמינות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים