קריאת השכמה: לעצור את זליגת המוחות של ההיי-טק

דו"ח רשות החדשנות, שפורסם אתמול (ב'), חשף נתון מדאיג, שלפיו 8,300 עובדי היי-טק ישראליים, בתפקידים שונים, עברו לעבוד בחו"ל מאז תחילת המלחמה לתקופה של שנה ומעלה. זהו גידול משמעותי לעומת שנים קודמות: ב-2022, בין מאי לדצמבר, 479 עובדי היי-טק עזבו את ישראל בכל חודש, מינואר ועד ספטמבר 2023 – בתקופת המהפכה המשפטית ולפני המלחמה – 571 עובדים עזבו בכל חודש, ובין ינואר ליולי 2024 – שיא המלחמה – המספר קפץ ל-826.

הנתונים האלה מצטרפים לממצאי סקר שערכה בשנה שעברה PWC, שהראה שקרוב ל-30% מהעובדים בהיי-טק הישראלי שוקלים לבצע רילוקיישן. זהו גידול משמעותי לעומת הסקר הקודם שביצעה אותה חברה ב-2022, אז 19% מהעובדים בענף ציינו שהם שוקלים הגירה.

הן תומכי והן מתנגדי הממשלה השתמשו בעוזבים להוכחת טענותיהם

השיח סביב מעבר עובדי ההיי-טק לחו"ל היה ועודנו, ולו במידה מסוימת, על סדר היום התקשורתי והציבורי בשנתיים וקצת האחרונות, על רקע המשבר בעקבות המהפכה המשפטית ולאחר מכן המלחמה. ההתייחסות לנתוני המעבר של עובדים זלגה למישור הפוליטי ושימשה את שני הצדדים: אלה שמשתייכים למחנה שתומך במהלכי הממשלה דאגו לתייג את אותם עובדים שעזבו כ-"יורדים", שלא לומר "בוגדים", ואלה שמתנגדים להם השתמשו בזה כהוכחה, לפחות לשיטתם, לכך שאותה ממשלה ואותם מהלכים שהיא מבצעת פוגעים במדינה.

צריך לומר ביושר: 8,300 עובדים זה לא נתון דרמטי בענף שמספר המועסקים בו עומד על 391 אלף, לפי נתוני רשות החדשנות. מדובר בכ-2.1% מכוח האדם בענף. אולם, אותם עובדים מצטרפים למספר גדול ידוע של אנשי היי-טק ישראליים אחרים, שעשו רילוקיישן לפני פרוץ המשבר. אלה גם אלה נכנסים תחת הקטגוריה של בריחת מוחות מישראל.

נתון שצריך להדליק נורה אדומה

על פי סקרים אחרונים, ידוע על 33 אלף מדענים ואנשי היי-טק ישראליים, בהתמחויות שונות, ששוהים בחו"ל ומאיישים משרות בחברות שונות בעולם, כולל ישראליות. חלק נכבד מהמשרות האלה הן בתחומי המחקר והפיתוח. זהו נתון שצריך להדליק נורה אדומה.

ענף ההיי-טק בישראל מורכב במידה רבה מפעילות של מרכזי מחקר ופיתוח שהקימו פה חברות רב לאומיות, בהן ענקיות טק כגון מיקרוסופט, AWS ומטא. הנכס העיקרי של חברות אלה בישראל הוא אותם מהנדסים ומפתחים בוגרי אקדמיה ו/או משוחררי צה"ל, שמאיישים את המרכזים האלה ויחד עם עובדים אחרים באומת הסטארט-אפ והחדשנות, הפכו את ישראל בעיני העולם למעצמה טכנולוגית. לכן, כל מהנדס וכל עובד היי-טק שיוצא מישראל, גם אם לתקופת זמן מוגבלת, מקטין את הפוטנציאל של אותן חברות לגייס הון אנושי איכותי לאותם מרכזי פיתוח שלהן. ככלות הכול, על אף שישראל נמצאת במקום טוב במדדי החדשנות העולמיים, היא לא לבד, ויש לאותן חברות אלטרניבות רבות במדינות אחרות. מה גם שהעלות של מהנדס ישראלי יקרה בהרבה מאשר ברוב אותן המדינות. כך שאם המצב יימשך, זה עלול להביא את אותן חברות לסגור את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל ולהעביר אותן אל מעבר לים.

האינטרס הלאומי: להחזיר את עובדי ההיי-טק הביתה

מזה שנים רבות קיימות תוכניות להחזרת מוחות לישראל, כולל מדענים, שהסיבה הישירה לצאתם לחו"ל היא פוסט דוקוטורט, אבל רבים מהם לא שבים ארצה אחריו. הסיבות לכך מגוונות: עד לפני המלחמה היו אלה העדר מספיק מרכזי מחקר ותקציבים שיוכלו לקלוט אותם, ופעילות ממשלתית מאוד חסרה בעניין. מאז שהממשלה הנוכחית עלתה לשלטון, ועוד יותר מכך מאז פרוץ המלחמה, הצטרפו לסיבות אלה המצב, ההתנגדות של רבים מאנשי ההיי-טק שיצאו מכאן לממשלה ולמה שהיא מעוללת, והאווירה הכללית המתוחה בארץ – גם ביטחונית וגם חברתית. האינטרס הלאומי צריך להיות לעשות הכול כדי להחזיר הביתה את אותם אלה שעזבו, ולא משנה מה הסיבה שהם עשו זאת.

החזרת אנשי היי-טק ומדענים מחו"ל היא משימה חשובה שהממשלה צריכה לעשות, בעקבות הדו"ח של רשות החדשנות. לאמירות פופוליסטיות של עסקני מפלגות בנוסח "נסתדר בלעדיהם" אין מקום, כי מדינת ישראל לא יכולה להסתדר בלעדיהם לטווח הארוך

הצורך בהחזרתם של אותם עובדים לארץ מצטרף לשני צרכים נוספים, שמדברים עליהם כבר זמן רב: קידום החינוך הטכנולוגי והצורך בשילובן בהיי-טק של אוכלוסיות שכיום לא נמצאות בו בהיקפים נרחבים.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, אמרה כמה פעמים בישיבות הממשלה, ובצדק, שהילדים ובני הנוער של היום הם דור העתיד של מפעילי כיפת ברזל, מערכות הנשק וכלי הטיס של צה"ל. וחשוב להוסיף: הם גם דור העתיד של אנשי המחשוב והמודיעין של צה"ל, של 8200, ממר"ם ושאר היחידות הטכנולוגיות. אם הממשלה לא תאמץ בדחיפות תוכנית רוחבית, שתגביר את היקף לימודי המדעים והמחשבים בבתי הספר – היסודיים והעל יסודיים כאחד – עלול להיווצר מחסור בכוח האדם הטכנולוגי הדרוש לצה"ל. בנוסף, בניגוד למגמה בארצות הברית, נדרש להגביר את המאמצים לשילובם בהיי-טק של בנות ובני אוכלוסיות כגון נשים, חרדים, להט"בים והחברה הערבית.

עוד אתגרים

אמנם, ברבעון הראשון של השנה ידע ההיי-טק הישראלי עלייה בהשקעות, במיזוגים וברכישות – מ-2.9 מיליארד דולר ל-3.9 מיליארד. אם מצרפים לזה את האקזיט הגדול ביותר בהיסטוריה של הענף, שבוצע באותו רבעון – רכישת וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר – הנתון מרקיע שחקים. אלא שלא כל חברות ההיי-טק הישראליות הן וויז ולא לכולן יש הזדמנויות כמו שנקרתה בפניה. חברות רבות עדיין ממשיכות לגייס משקיעים. ולראייה, אותם נתונים של סטארט-אפ ניישן סנטרל מראים שמספר המשקיעים בהיי-טק הישראלי יורד. מה שהביא לעלייה בסכום ההשקעות הוא שכל אחד מהם שם הרבה יותר כסף מבעבר. זהו עוד אתגר, שעלול להתגבר ככל שהמלחמה תימשך.

לכל זה מתווספים אתגר גלובלי – הבינה המלאכותית, ואתגר גלוקאלי (גלובלי-לוקאלי) – המכסים שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הטיל. לפי שעה, ההשפעה של אותם מכסים עדיין לא ברורה, אבל רבים מראשי ההיי-טק זועקים ומתריעים בעקבותיהם.

השורה התחתונה: החזרת אנשי היי-טק ומדענים מחו"ל היא משימה חשובה שהממשלה צריכה לעשות, בעקבות הדו"ח של רשות החדשנות. לאמירות פופוליסטיות של עסקני מפלגות בנוסח "נסתדר בלעדיהם" אין מקום, כי מדינת ישראל לא יכולה להסתדר בלעדיהם לטווח הארוך.