האוניברסיטה פתוחה – גם לטכנולוגיה

בראיון במלאות שנה לכהונתה מספרת מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, רות שוהם, לפודקאסט אנשים ומחשבים כיצד מלמדים שם מחשבים בלימוד מרחוק, איך אפשר לתת מענה לבעיית הג'וניורים ומה הדרך לצמצום הפערים בין הפריפריה

אל"מ (מיל') רות שהם, מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה.

בחודש שעבר אישרה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה הפתוחה להעניק תואר שלישי, דוקטורט, לבוגריה. המסלול הראשון שבו היא תוכל לעשות זאת הוא חינוך וטכנולוגיה. ההכרה מהווה ציון דרך היסטורי בתולדותיה של האוניברסיטה, שפתחה את שעריה ב- 1976 והייתה הראשונה שיישמה את שיטת הלימוד מרחוק – שיטה שנחשבת כיום לדבר הבא בלימודים האקדמיים ובכלל. אלא שאם עד לפני כמה שנים, פירושו של הלימוד מרחוק היה ללמוד לבד בבית, כיום ניתן לעשות זאת באמצעות הטכנולוגיה. מספר הסטודנטים בפתוחה עומד על 53 אלף, מתוכם 15 אלף סטודנטים שרשומים למקצועות המחשב.

מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה היא רות שוהם – אל"מ במילואים, ששירתה שנים רבות בצה"ל, בין היתר ב-8200, ועמדה בראש מינהלת המעבר לדרום של חיל המודיעין. שוהם צברה ניסיון בעולם הטכנולוגי גם באזרחות: לאחר שחרורה מצה"ל לפני 11 שנים היא עבדה במשך שש שנים ביבמ, לאחר מכן, למשך תקופה קצרה, בסטארט-אפ ניישן סנטרל, ובתפקידה האחרון שימשה כראשת מכלול הון אנושי במערך הסייבר הלאומי. היא פעילה במיזמים התנדבותיים, ופועלת רבות לקידום צעירים מהפריפריה ונשים בלימודים האקדמיים ובתעשייה.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים סיפרה שוהם, שציינה באחרונה שנה לכהונתה כמנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, כיצד מכשירים שם בוגרי מדעים בשיטת הלימוד הייחודית של האוניברסיטה, איך היא מתכננת לסייע במתן מענה לבעיית ההעסקה בחסר של ג'וניורים, ומה גרם לה לקבל את התפקיד הנוכחי לאחר קריירה ארוכה בהיי-טק ובצה"ל.

מגיש: יהודה קונפורטס, עורך: אורי אלון.

מהי האוניברסיטה הפתוחה ומה הבידול שלה בנוף האקדמי?
"האוניברסיטה הפתוחה מתאפיינת בכך שהיא מאפשרת לכל אחד, מכל מקום בארץ, לסיים תואר ראשון ואפילו שני, ללא מבחני קבלה וללא דרישות פסיכומטרי. הדבר המרכזי שמאפיין את הסטודנטים שלנו הוא היכולת ללמידה עצמית. האוניברסיטה הייתה הראשונה שהפעילה שיטת לימוד מרחוק, אבל בשונה מהשיטה שמקובלת כיום – זה לא בזום. הסטודנט מקבל את כל החומרים באתר ייעודי, שם הוא יכול ללמוד ולתרגל. יש לנו מרכזי לימוד פיזיים, שסטודנטים באים אליהם אחת לתקופה, ומתרגלים בכיתות קטנות. אז יש מפגש אישי. אי לכל אלה, הסטודנטים שלנו הם עם רמת ידע גבוהה יותר".

כמה תלמידים לומדים אצלכם בתחום המחשוב?
"תחום לימודי המחשב נמצא אצלנו במגמת עלייה מתמדת. היתרון המרכזי הוא שלנו אין מכסות לקבלת תלמידים, בגלל אופי הלימוד – בשונה מאוניברסיטאות אחרות בארץ, שמוגבלות במספר הלומדים. בשנה האחרונה גדלנו ב-65% במספר הלומדים במדעי המחשב. נכון לעכשיו יש 15 אלף סטודנטים בתחום, מתוכם 1,500 עלו על דרך שאין ממנה חזרה".

למה הכוונה?
"לימודי מחשב הם קשים, בכל האוניברסיטאות. באופן טבעי, בשנה הראשונה יש נשירה, ואצלנו זה משמעותי, כי להזכיר לך שאנחנו מקבלים כל אחד, ללא מבחני פסיכומטרי או ניסיון קודם. אנחנו מצויים כעת בשיאו של מהלך לצמצום הנשירה ולהבאת יותר סטודנטים לקו הגמר. אני מעריכה שכבר בשנה הבאה יהיו לנו 500 בוגרים מתחומי מדעי המחשב".

בניין האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

בניין האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. צילום: סוצאנג, מתוך ויקיפדיה

כיצד הבוגרים שלכם נקלטים בשוק? בעבר, התדמית של בוגרי האוניברסיטה הפתוחה הייתה שונה מזו של בוגרי מוסדות אקדמיים אחרים.
"נכון (שזו הייתה התדמית – י"ק), אבל יש עובדות. מאות בוגרים שלנו משולבים בחברות ההיי-טק הגדולות – אינטל, מיקרוסופט ודומותיהן. באתר של משרד העבודה שעוקב אחרי הנושא, אנחנו ממוקמים במקום הרביעי מבין המוסדות שבוגריהם משתלבים בתעשייה. הסיבה היא שלבוגרים שלנו יש יכולת למידה עצמית, שהיא דבר מאוד בסיסי בעבודה בהיי-טק".

כמי שבאה מענף ההיי-טק, כיצד את רואה את בעיית המחסור בהון אנושי?
"הפתרון (למחסור – י"ק) הוא קודם כל לאפשר ליותר אנשים לסיים תואר ולקבל את ההכשרה המתאימה. כיום קשה מאוד להתקבל ללימודי מדעים באוניברסיטאות. אנחנו פותחים את השערים לכולם.ן, בדגש על הפריפריה. בנוסף, אנחנו מצויים בעיצומו של מהלך לתת לבוגרים שלנו הכשרה מעשית לאחר הלימודים, כדי לתת מענה למחסום הג'וניורים".

האם התעשייה עושה מספיק כדי לקלוט ג'וניורים?
"מניסיוני בתפקידי הקודם, במערך הסייבר, שם עסקתי בבניין הון אנושי לתחום הסייבר, ראיתי שהחברות הגדולות עושות מאמצים להכשיר ג'וניורים. אבל זה לא מספיק, והייתי אומרת שהן קצת מפונקות. מהצד השני, לחברות הקטנות יותר, כמו סטארט-אפים, קשה יותר להשקיע בג'וניורים, וכאן נדרשת התערבות ממשלתית ושל האקדמיה. לכן אנחנו פועלים בנושא זה".

דובר הרבה על תמהיל לא מספק בין פריפריה לבין המרכז בהיי-טק, כולל ב-8200, שבה שירתת. איך את רואה את זה?
"זו אחת הסיבות שהחלטתי לקבל עליי את תפקיד מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה. בתפקידי בצה"ל הייתי, בין היתר, ראשת מינהלת המעבר של חיל המודיעין לדרום. אז הבחנו שרוב החיילים שמשרתים ב-8200 הם מאזור המרכז. יש כאן בעיה אמיתית".

מה הסיבה – אפליה ממשית או העדר הזדמנות שווה לנוער מהפריפריה להגיע ליחידה?
"ראשית, אני ילידת באר שבע, שהיא פריפריה. אני חושבת שזה קודם כל בעיה של מודעות שכל אחד יכול. בשנים האחרונות המצב משתנה, עם מסגרות שמעודדות גם צעירים מאזורים אלה ללמוד, כולל תןוכנית מגשימים של 8200. אנחנו, כחלק מדפוס הפעילות שלנו, פועלים כל השנים בפריפריה. צעירים מאזורים אלה יכולים להתקבל ללימודים אצלנו גם אם הם לא סיימו בגרות ולא עשו פסיכומטרי, ויש לא מעט מהם שסיימו מחשבים. צריך לתת הזדמנות גם לכאלה שלא שירתו בצה"ל וללוחמים שמסיימים שירות קרבי. המדינה חייבת להירתם לזה, כי זה עולה הרבה כסף".

מאחורייך קריירה ארוכה של תפקידים באזרחות ובצבא. מה הביא אותך לבחור ללכת לניהול אקדמי?
"העולם האקדמי תמיד עניין אותי. הייתי עתודאית, סיימתי תואר שני ואפילו התחלתי לימודי דוקטורט, אבל זה לא הסתייע. האתגר של לממש את הניסיון שלי לטובת האתגרים שעומדים לפנינו הוא זה שהביא אותי לתפקיד".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יוני

    ועם זאת, במבחן בג׳אווה ומבוא למדעי המחשב, הקוד עדיין נכתב במחברת ולא במחשב.

    1. מישהו בקורס הנ״ל

      איפה המבחן בדיוק אם זה במחשב כשאתה יכול לבדוק את עצמך?

  2. ארנה ברי

    כתבה נפלאה על אשה חזקה עם חזון ויכולת ומראיין מצויין

אירועים קרובים