מכרז בתי התוכנה של החשכ"ל: המערכה המרכזית מתחילה כעת

תוצאותיו של מכרז החשב הכללי לאספקת שירותי מיחשוב למשרדי הממשלה אמנם פורסמו, אך הסערה סביבו מסרבת לשכוח ● האם הזוכות תצלחנה לעמוד בהצעותיהן, מה צפוי לעובדים והאם יצליח המכרז להימנע מבג"צ? ● יצאנו לשאול את הנוגעים בדבר

24 שעות לאחר פרסום תוצאות מכרז החשב הכללי לאספקת שירותי מיחשוב למשרדי הממשלה, הענן הכבד ששרר סביב המכרז טרם התפוגג. אפשר לומר, שפרסום תוצאות המכרז מבשר על סיומה של המערכה הראשונה בסיפור, וכעת נערכים כולם לקראת המערכת השניה – והיא המציאות שתיווצר בשטח. הדעות בענף לגבי אופייה של המערכה הזו חלוקות. באופן בלתי מפתיע, ישנה הלימה בין זהות המגיבים לבין אופי תגובתם.

הצצה בטבלת החברות שזכו באשכולות השונים מראה, כי המכרז הצליח להכניס למגרש המיחשוב הממשלתי חברות חדשות שלא פעלו בו עד כה. אחת כזו היא בזק בינלאומי, שקצרה הצלחה מרשימה כשזכתה בארבעה אשכולות מתוך שישה. מבין החברות הוותיקות, אין ספק שאלעד מערכות גרפה את כל הקופה בכך שזכתה בחמישה אשכולות. הבאה אחריה היא מטריקס, שזכתה בארבעה אשכולות.

המאוכזב הראשי מהמכרז הוא אריה רימיני, מנכ"ל טלדור, שזכתה באשכול אחד בלבד, באמצעות החברה הבת שילוב, שחלק גדול מפעילותה מבוסס על הממשלה. "ראיתי את טבלת החברות הזוכות – ונדהמתי", אמר. "יש חברות שזכו באשכול ה-ERP שלא שמעתי עליהן מעולם – ואני נמצא בתחום הזה כבר כמעט 30 שנה. אני לא מצליח להבין כיצד הן יכולות לתת לממשלה מענה בתחום כל כך מורכב כמו סאפ (SAP), למשל, כאשר ידוע שיש מספר מאוד מצומצם של חברות שמתמחות בו".

רימיני אמר, כי "אני סבור שהמציאות תטפח על פניהם של ראשי האוצר. החברות הגדולות לא תצלחנה לעמוד בתנאי המכרז וכך יתחילו חריגות. להערכתי, 60% מכל המשרות שהחברות יצטרכו לספק לממשלה, לא יהיו בנמצא – כלומר שהחברות לא תוכלנה לגייס אנשים במחירים הנקובים". התסריט שלו הוא, ש-"לא תהיה ברירה לחשב הכללי, אלא לצאת במכרז חדש".

גם נתי אברהמי, מנכ"ל יעל תוכנה ומערכות, מסכים עם התחזית הפסימית של רימיני. "להערכתי, שום דבר טוב לא ייצא מזה", אומר אברהמי, שחברתו, יעל, זכתה באשכול ה-ERP. "אני מעריך שבסופו של דבר הספקים לא יוכלו להציע לממשלה את איכות כוח האדם הנדרשת, והמשמעות היא שהממשלה תפתח מערכות פחות טובות, שיפגעו בכלל המשק – ועל כך יש להצטער".

לדבריו, "יכולים להיווצר מספר תסריטים לא טובים, לרבות תביעות מצד הממשלה, חריגות בתעריפים, ניסיון לשנות את תנאי המכרז. החשש הגדול שלי הוא שכל התסריטים הללו יצאו לפועל".

אלעד מערכות, כאמור, היא הזוכה הגדולה במכרז. מיכאל טייר, מנכ"ל החברה, אומר שהתוצאות לא הפתיעו אותו. "עשינו תהליך מקצועי בכל מה שקשור לשכר העובדים – כולל שימוש במערכות BI ונתוני דטה-בייס משנים קודמות. למדנו היטב את השוק, וזה אפשר לנו לספק הצעה שאנו יכולים לעמוד בה. אנחנו מעסיקים כ-400 עובדים במגזר הממשלתי, מחציתם במסגרת מכרזי החשכ"ל. אני לא צופה פגיעה בשכרם, אלא להיפך – שכרם של חלק מהעובדים דווקא ישתפר", אמר טייר.

לדבריו, הוא אינו מתעלם מהמציאות שנוצרה עקב מדיניות התעריפים החדשה שהממשלה הכתיבה. "אנו בונים על תסריט לפיו תהיה ירידה ברווחיות על כל עובד, אבל בסך הכל הכללי, הגדלת היקף העבודה בממשלה תפצה על הירידה ברווחיות".

דן זייצ'ק, סמנכ"ל הפתרונות לעסקים של בזק בינלאומי, סבור שדווקא אפשר לחיות עם המכרז הזה. "עשינו את כל הבדיקות האפשרויות בטרם הגשנו את הצעתנו, והגענו למסקנה שאפשר לענות לו ואפילו ברווח סביר", אמר זייצ'ק. לגבי היכולת להשיג עובדים בתעריפים נמוכים, אמר, כי "יש לנו עתודה של 2,300 עובדים טכנולוגיים אותם אנו מניידים לפרויקטים שונים. אנחנו לא פעולים בשוק ה-'קוסט-פלוס' – העובדים הם עובדים שלנו, ותפקידנו להבטיח את רמת מקצועיותם ואת ביטחונם בעבודה".

יורם שחר, מנכ"ל מרטנס הופמן שירותי מיחשוב, שניגשה למכרז בראש קבוצה של שש חברות, סבור, כי הבהלה שמנסים ליצור גורמים שונים סביב תוצאות המכרז היא מופרזת ומוגזמת. "אני יכול להוכיח לכל מי שרוצה, כי מאז 2003 שכרם של העובדים במקצועות המובילים בענף עלה – ובהתאם לכך יש לבחון את שיעור ההנחה שהממשלה מבקשת כעת".

לדבריו, בעקבות זכייתה של החברה בשלושה אשכולות חשובים, "אנו מקבלים גל של פניות מעובדים של בתי תוכנה שלא זכו במכרז, המבקשים לבדוק אפשרות לעבוד איתנו. להערכתי, תתפתח תחרות פנימית על העובדים בין בתי התוכנה שזכו. כך, בסופו של דבר, אני לא צופה פגיעה בעובדים".

אברהם (לולו) אסף, מנכ"ל משותף בקבוצת אמנת, שזכתה בארבעה אשכולות באמצעות החברה הבת סיסנת, לא מסתיר את שביעות רצונו מהמכרז. לדבריו, "זהו מכרז מעניין מאוד בהיקפו ותכניו. כמקובל במקומותינו, תהליך השלמתו היה לא פשוט, אבל למרות המורכבות והקשיים הרבים – חייבים להודות שהוא הגיע לסיומו בפרק זמן סביר. העובדה שכל כך הרבה חברות ניגשו למכרז, מעידה שמדובר במכרז אטרקטיבי, שכן האפשרות לא לגשת שמורה לכל חברה וחברה".

טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, אומר, כי תוצאות המכרז הפיגו מספר חששות שהיו לו בתחילתו – בעיקר לגבי העובדים. "חששנו מתסריטים הרבה יותר גרועים", מודה הרמתי. "בסך הכל זכו 26 קבוצות שמייצגות בפועל 51 חברות. חלק מהחברות הללו הן חברות חדשות, ובכך השגנו את אחת המטרות המרכזיות של המכרז – לפתוח את השוק גם לחברות קטנות יותר, ולהפריח את הטענות לפיהן אנו עובדים רק עם הגדולות".

לגבי מעמדם של העובדים ושכרם, אומר הרמתי, כי "תנאי המכרז קובעים שהעובדים הקיימים לא ייפגעו. מעבר לכך, יש כ-100 עובדים שהועסקו בשיטת ה-'קוסט-פלוס' הישנה, והחברות שהם משתייכים אליהן לא זכו או זכו רק בחלק מהאשכולות. לגבי עובדים אלה, יתבצעו סידורים מיוחדים. הם יוכלו לעבור לבתי תוכנה אחרים שזכו במכרז. בנוסף יש כ-120-140 עובדים שעבדו אצלנו במיקור-חוץ, אך החברות שמעסיקות אותן לא זכו במכרז. לאותם עובדים נאפשר להתמודד על תפקידים שיתפנו במשרדים. אנו גם מאמינים שאותן חברות שלא זכו, יקלטו חלק מאותם עובדים חזרה".

באשר לטענות על חשש שחלק מהחברות לא יעמדו בתנאים, סבור הרמתי, כי מעבר לעניין הקנסות ומנגנוני ההגנה בהם נקטה הממשלה, יש אשכולות שמספר רב של חברות קטנות וגדולות נתנו בהם שיעור הנחה דומה, ועובדה זו מוכיחה שהשוק אמר את דברו. "לקחנו בחשבון את כל התסריטים. עם זאת, אנו עומדים על המשמר ונמשיך לעשות כך".

השורה התחתונה: המכרז המדובר ביותר בענף יצא אמנם לדרך, אך השלכותיו יתבררו רק בהמשך. כעת יש רק לקוות שהוא לא יגיע לבג"צ – שכבר הפך להיות שלב ביניים בכל מכרז ומכרז. לפי שעה, קשה עוד להבטיח שזה לא יקרה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים