תרגיל כוננות בלבן

במהלך הסופה שוב הוכחה חשיבותם של מרכזי שו"ב חכמים ותיאום מקסימלי בין הכוחות השונים ● וגם: על חשיבות השתלבותן של נשים בפוליטיקה - ובהיי-טק

שלג על עירי - עם יותר מוכנות. צילום ארכיון: אבישי, ויקיפדיה

פעם בשנה בערך מגיע אלינו גנרל חורף ומכניס מדינה שלימה לכוננות. החזאים, שמוגבלים בתחזיות לכמה ימים, התריעו כבר לפני שבוע שצפויה סערה ומאז מדינה שלמה נכנסה לכוננות ספיגה. לא רק ברמת תשתיות פיזיות אלא גם ברמת כוננות ארגונית, הגנה על מחשבים ותשתיות תקשורת. הטראומה מהסופה הקודמת הרחיבה את ההיערכות לכוננות עד לרמת היסטריה, במובן החיובי שלה.

אחרי הגל הראשון של הסערה ולפני הגל השני, שצפוי להיות בסוף השבוע, אפשר לומר שההיסטריה הייתה במקומה. היא אמנם גרמה לאי נוחות מסוימת בצורה של כבישים שנסגרו, ביטול לימודים ואלפי בתים שהיו מנותקים לשעות ארוכות מחשמל, אבל היא גרמה לכך שאף אחד לא נתקע לזמן רב על כביש מספר 1.

כמו כל מצב חירום, גם הכוננות הזו מהווה תרגול על רטוב עבור הרשויות שצריך להגן על תשתיות ארגוניות או לאומיות. אלה תרגלו את הנהלים תוך כדי הסופה. גופים כמו חברת החשמל, שבשנה שעברה חטפו ביקורת קשה על התנהלותם בסופה, בין היתר מפני שהציוד הכבד שנועד לתקן תקלות לא יכול היה להגיע ליעדו עקב חסימת הכבישים. השנה, גם עקב ההיערכות וגם מאחר שעוצמת הסופה הייתה חלשה יותר ומשכה היה קצר יותר, מספר מזערי של הלקוחות (ביחס לכלל לקוחות החברה) נותקו מזרם החשמל. מה שנקרא לא נעים, לא נורא.

במהלך הסופה שוב הוכחה חשיבותם של שני אלמנטים מרכזיים, שמעולם לא הצטיינו בהם וחסרונם בשנה שעברה זעק לשמיים: מרכזי שו"ב חכמים ותיאום מקסימלי בין הכוחות השונים. בעיריית ירושלים, למשל, ניתן היה לראות שו"ב לדוגמה, שבו ישבו נציגים של המשטרה, מגן דוד אדום, צה"ל וגופי חירום שונים. התיאום ביניהם סייע ללא ספק לתת מענה מהיר יותר לתקלות ואירועים שונים שקרו תוך כדי הסופה. התיאום הזה הוא המשך להפקת לקחים שיושמה בצוק איתן, בה התיאום הבין זרועי הגיע לשיא שהניב תוצאות קריטיות לחיי אדם. בתרגיל השלג הנוכחי השתתפו גם אנשי פיקוד העורף – עובדה שחידדה את המיקוד והמיצוב של חיל זה, שעד היום לא היה ברור היכן משתלב בדיוק במקרי חירום.

הייתה כמובן היערכות, פחות מתוקשרת, גם במגזר העסקי-ארגוני. מנהלי תשתיות, מנמ"רים וסמנכ"לים הבינו כי עליהם לבדוק ולוודא שוב ושוב את ה-DR שלהם, את החלופות לשעת חירום במקרים של נזקים פיזיים למבנים וכמובן, את עניין כוח האדם. אתמול נרשמו לא מעט היעדרויות ממקומות העבודה ובמקומות שזה ניתן, עובדים עבדו מהבית. אחת המסקנות שצריכה להיות מהתרגיל הרטוב הלבן הזה היא שיש להגביר את ההיערכות לעבודה מרחוק של עובדים רבים. בעידן הטכנולוגי המתקדם, עם רוחב פס כמעט בלתי מוגבל ומכשירים ניידים בכל פינה, עבודה מהבית צריכה להיות חלק מנהלי החירום בכל ארגון – ובמשק לשעת חירום בכלל. בכך נרוויח שני דברים בבת אחת: חיסכון ומניעת בזבוז שעות עבודה לצד צמצום טבעי של התנועה בכבישים – מצב שהוכח כי הוא חשוב מאוד.

בשורה התחתונה: גנרל חורף גרם לנו לעשות את מה שאנחנו לא עושים בדרך כלל – לתרגל מצבי חירום בתסריטים שקרובים ככל האפשר למציאות של חירום. הוא גם לימד אותנו שאם אנחנו רוצים, אנחנו יודעים לנהל טוב גם אירועים חריגים כמו שלג, ולצאת מהם יחסית בשלום.

על בחירות, נשים והיי-טק

השבוע פורסם כי מנכ"ל אינטל (Intel), בריאן קרזניץ', הנחה את אנשיו לדאוג לכך שעד 2020 יועלה שיעור הנשים המועסקות בחברה. הוא אמר בנאומו בתערוכת CES בלאס וגאס כי התוכנית היא חלק מפרויקט שנועד לצמצם את האפליה של נשים ומיעוטים בתעשייה. אינטל הולכת להשקיע בזה 300 מיליון דולר.

בישראל, אחוז הנשים העובדות בהיי-טק אינו עולה על שליש. בכמה חברות גדולות בישראל מכהנות נשים בתפקידי המנכ"ליות והמנמ"ריות, אולם מדובר בדבר חריג. אחת הסיבות לכך היא חינוך: אחוז הבנות בגיל תיכון שפונות ללימודי מדעים קטן ביותר לעומת הבנים וזו סוגיה שמשרד החינוך מתחבט בה כבר שנים. סיבות נוספות הן הנראות החברתית, הסטיגמות לפיהן הטובים הולכים להיי-טק והבנות חוששות להתמודד כביכול עם הידע של הבנים, והיעדרן של תוכניות מובנות שיסללו לבנות את הדרך למקצועות הטכנולוגיים, שבהם הן יכולות להשתלב ואף להוביל. יש גם את עניין המתח בין קריירה ומשפחה, מתוך הנחה שבהיי-טק אמנם משתכרים לא רע אבל יש לזה מחיר בדמות שעות עבודה ארוכות.

יותר נשים - יותר טוב לתעשייה. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

יותר נשים – יותר טוב לתעשייה. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

בשבוע האחרון עלתה סוגיית ייצוג הנשים בפוליטיקה בעקבות הפריימריז בליכוד. הכנסת צריכה להיות קטליזטור לייצוג נשים, עובדה שמן הסתם תשפיע על כל המשק.

נכון לעכשיו, ברשימת הליכוד יש רק שתיים או שלוש נשים במקומות שנחשבים ריאליים (תלוי לפי איזה סקר), ואומרים שנתניהו מחפש אישה שתשתלב במקומות המשוריינים לנבחרים מטעמו. טרם ידוע כמה נשים תשתלבנה במפלגת העבודה ובמפלגות הנוספות. בכנסת שאך התפזרה מכהנות 27 נשים – פחות מרבע מכלל הח"כים – והחשש הוא שבכנסת הבאה מספרן ירד.

ישראל מדורגת במקום ה–70 מתוך 138 בשיעור הנשים בפרלמנטים, כאשר במקום הראשון עומדת שבדיה, שם שיעור הנשים בפרלמנט הוא 46%.

גם במגזר המוניציפאלי המצב לא מזהיר. על פי נתוני מרכז המחקר של הכנסת ממרץ השנה, ב-79 רשויות לא מכהנות כלל נשים כחברות מועצה ובשלוש רשויות שיעור הנשים הוא גבוה מ-40%.

השורה התחתונה: ייצוג נשים בעמדות מפתח בהיי-טק, כמו בפוליטיקה, חייב לעלות כיתה, תוך שילוב בין מתן הזדמנויות שווה לנשים להשתלב במקומות משפיעים ועידודן להתמודד במקומות אלה. איך שלא יהיה, נראה שגם פה ענף ההיי-טק יכול להיות הקטר שיוביל את המגמה – וטוב שכך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים