"הקוד הפתוח רלוונטי יותר לצרכים המבצעיים של צה"ל"

"פיתוח מבוסס קוד פתוח מניב רלוונטיות מבצעית, קיצור זמן ההגעה לשוק, התייעלות בהיבט כוח האדם ושליטה מלאה של צה"ל על קוד המקור ביישומים שלו", אומרים ביחידות הטכנולוגיות ● הם מציינים כי הדבר מסתכם בחיסכון של עשרות מיליוני שקלים

רב סרן אייל דוד, ראש מדור PaaS בממר"ם, וסרן רותם בשי, ראש מדור ותוכניתן ראשי ביחידת מצפ''ן שבלוטם באגף התקשוב. צילום: דובר צה"ל

בשלוש השנים האחרונות יחידות המחשוב והתקשוב בצבא עוברות מהפכה מאסיבית: פיתוח מבוסס קוד פתוח. מעבר לתועלות טכנולוגיות ומבצעיות, הצבא צופה חיסכון של עשרות מיליוני שקלים, ואולי אף מאות מיליונים – בשל פיתוח בתצורה זו, כך נודע לאנשים ומחשבים.

לדברי רב סרן אייל דוד, ראש מדור PaaS (פלטפורמה כשירות) בממר"ם, וסרן רותם בשי, ראש מדור ותוכניתן ראשי ביחידת מצפ"ן שבלוטם באגף התקשוב, הפיתוח נעשה בשני סוגי מערכות ה-IT שבצבא – אלו המבצעיות, ואלו התומכות לחימה – ובמצטבר, בוצע ומבוצע כבר בעשרות פרויקטי IT.

לדברי השניים, "פיתוח מבוסס קוד פתוח מניב כמה יתרונות במקביל: רלוונטיות מבצעית, קיצור זמן ההגעה לשוק – TTM, התייעלות בהיבט כוח אדם, וכן שליטה מלאה על קוד המקור ביישומים שנמצא בידי הצבא".

לדברי רס"ן דוד, "המעבר לפיתוח ממבוסס קוד פתוח במערכות המבצעיות ובאפליקציות הצה"ליות נעשה תוך שיתוף פעולה בין שני המדורים, בין ממרם ומצפ"ן". הוא ציין כי "אנו בעיצומו של תהליך מעבר זה. יש להבין, בניית ארכיטקטורות אנטרפרייז המבוססות על מוצרי תוכנה, ברישוי – מגבילה אותנו מבחינת השליטה על מערכות ה-IT שלנו, בעיקר בזמן חירום". לכן, ציין, "המניע למעבר מגיע מכיוונים טכנולוגיים: הרצון להביא בצורה מהירה יותר פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, כמו גם הרצון להיות בעלי שליטה מלאה על הקוד, הן ברמה האפליקטיבית והן ברמת התשתית. אנו בעיצומו של התהליך ובשאיפה להרחיב אותו ככל הניתן". הוא הוסיף כי "מערכות IT חדשות שאנו מפתחים, בעיקר בעולם השליטה והבקרה, שו"ב, כמו גם מערכות מבצעיות אחרות – מפותחות על בסיס קוד פתוח בכל שכבות ה-IT. בחלק מהמערכות האחרות, שכבר רצות – ערכנו תהליכים של הגירה של מסדי הנתונים, לכאלה המבוססים קוד פתוח".

כך, ציינו שני הקצינים את מערכת אולימפוס, ככזו שפותחה על בסיס קוד פתוח. "המערכת יוצרת היתוך של מידע המגיע מעולמות תוכן שונים, ויוצרת תמונת מצב של התקינות של תהליכים של מערכות", הסבירו. "כך, גם בזמן שגרה וגם בזמן חירום – כלל הגורמים האחראיים לרציפות התפקודית של מערכת כלשהי, יוכלו להיות מעודכנים בנוגע לתקלות הקיימות באחת מהמערכות. המערכת מסייעת לכלל הגורמים הרלוונטיים לפעול בשיתוף פעולה ובשיח משותף. היא מוודאת, לדוגמה, שמערכת 'טירת האגם', התרעה לעורף, צי"ד ועוד רבות אחרות – יפעלו ויתפקדו כנדרש. המערכת משרתת מגוון רחב מאוד של לקוחות, ולשביעות רצונם".

חיסכון תפעולי ותקציבי

סרן בשי אמר כי "אנו רואים ארגונים העוברים הליכי מודרניזציה ב-IT וגם אנו עורכים תהליכים שכאלה. מעבר למניע של החיסכון הכספי, אנו רואים ארכיטקטורות מבוססות קוד פתוח באזרחות, המוטמעות בארגוני ענק וחברות אינטרנט, דוגמת נטפליקס (Netflix), ואנו רוצים לשכפל את ההצלחה שלהם. אין שום סיבה שמה שקורה שם לא יקרה אצלנו: יש לנו אנשים מוכשרים, שמקבלים הכשרה רלוונטית להיות בחזית הטכנולוגיה". העבודה בפיתוח מבוסס קוד פתוח, ציין סרן בשי, "משלבת בין התועלת של החיסכון ובין התועלת שבקבלת מערכות מודרניות". הוא הוסיף כי "החיבור והפיתוח בסביבות ענן, מתחבר בצורה טובה יותר כשעובדים בקוד פתוח".

לדברי סרן בשי, "בעבר הייתי מאפשר למפתח לפתח תשתית גנרית 'מגניבה', בהשקעה של 20-30 שנות אדם. כיום הוא מוצא תשתית מקבילה, שפותחה בקוד פתוח, כאשר מירב ההשקעה הוא בהתאמה לצרכים שלנו. זה חיסכון תפעולי ותקציבי".

"אם פעם היינו באים ומנסים לפתח בעצמנו, היום קודם כל אנו מחפשים מה יש בחוץ, מה יש לקהילת הקוד הפתוח להציע לנו, בכל תחום, בכל מוצר, בכל שכבת IT", סיכמו רס"ן דוד וסרן בשי. "כך אנו נהנים מחוכמת ההמון. עברנו את השלב מלפני שנתיים-שלוש, בו אנו נדרשים להצדיק עבודה בקוד פתוח. היום אנו צריכים להצדיק רכישה של קוד קנייני".

"בנוסף, גילינו בתהליך כי מדובר על ארכיטקטורות הרבה יותר מודרניות, עם זמן פיתוח קצר יותר. מפקד לוטם, תת-אלוף דני ברן, אמר כי 'התקשוב מאפשר מציאות מבצעית'. הקוד הפתוח נותן לנו את היכולת להיות רלוונטיים ולהוות חלק ממציאות זו. יש לנו כוח אדם איכותי, היודע לפעול בעולם הקוד הפתוח, יש לנו תמיכה מהמפקדים למעלה, וזה מאפשר לנו לפתח המון דברים בצורה מהירה. אנו עסוקים לא מעט בהצגת הפעילות שלנו בתחום הקוד הפתוח בפני ארגונים ביטחוניים ואזרחיים. בשנתיים האחרונות הפכנו את לוטם לחוד החנית של שילוב מערכות מבוססות קוד פתוח. בעולם הקוד הפתוח יש חדשנות שלא תמיד קיימת במערכות הקנייניות. פיתוח שכזה מעודד יצירתיות, חדשנות בעבודה, מביא לפיתוח במרווחי זמן קצרים, לצד קבלת משובים רבים מול הלקוחות".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבנר ההוא

    תותחים ! שתי יחידות מדהימות מצפ"ן וממר"ם שממשיכות לגדל למשק הישראלי מאות אנשי טכנולוגיה חדשים כל שנה. ולצד זה - היתרון היחסי של צה"ל !

  2. איציש אדש

    נחנקנו כבר מקוד פתוח, תשעים אחוז מהפרויקטים בצבא זה בזבוז כספי תיבור

אירועים קרובים