"גם בהסבת מערכות ליבה הסוד הוא מתודולוגיה לפני טכנולוגיה"

את הדברים אמר רונן זרצקי, יו"ר פורום c3, במפגש מקצועי שעסק בנושא אתגרי החלפת מערכות ליבה

רונן זרצקי, יו"ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים. צילום: פלי הנמר

"גם בהסבת מערכות ליבה, הסוד הוא מתודולוגיה לפני טכנולוגיה, וארגונים שלא מיישמים את הדרך הזו עלולים להיקלע למצבי משבר", כך אמר היום (ב') רונן זרצקי, יו"ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים, בפתיחת מפגש מקצועי שעסק בנושא אתגרי החלפת מערכות ליבה.

"למרות החשיבות האסטרטגית שיש למערכות טכנולוגיות בארגון, מנכ"לים אינם נמדדים על כך. הם חיים מרבעון לרבעון", אמר זרצקי שהוסיף כי "גם עבור המנמ"רים, החלפת מערכות ליבה היא פרויקט קשה ומורכב, ואם לא מנהלים אותו בצורה נכונה כאשר רותמים את הטכנולוגיה לאסטרטגיה העסקית-ארגונית שמייצרת מתודולוגיה, הם יתקלו בקשיים רבים".

במפגש, שבו השתתפו עשרות מנמ"רים וסמנכ"לי טכנולוגיה בכירים מכל מגזרי המשק, הופיעו מנמ"רים שחלקו עם הפורום לקחים מהניסיון שלהם בפרויקטי החלפת ליבה:

אירנה פורטניק, סמנכ"לית טכנולוגיה ותפעול, כ.א.ל, אמרה כי הצורך בביצוע התאמות ומודרניזציה של מערכות הליבה של החברה נבע מתכנית אסטרטגית שגובשה בחברה, בשיתוף חברת מקינזי, לשנים 2017-2021. לדבריה, הפרויקט, שנקרא "שחר חדש", הוא אחד המהלכים המורכבים ביותר שבוצעו בגופים פיננסים בישראל בשנים האחרונות".

אירנה פורטניק. צילום: פלי הנמר

אירנה פורטניק. צילום: פלי הנמר

"המהלך כלל הקמת תשתית חומרה, תוך שילוב מוצרי קוד פתוח, יישום טכנולוגיות חדישות ובסיסי נתונים ושדרוג מסכי המערכת לטכנולוגיה מתקדמת", אמרה פורטניק.

היא השוותה את תהליך ההסבה של מערכות הליבה לפעולת קילוף בצל – המערכת הראשונה שטופלה, בגלל רגישותה, היא מערכת האישורים, שהוחלפה במוצר מדף של NCR, ששיפרה את זמינות ושרידות המערכת.

"בנוסף, כדי להתמודד בצורה נכונה עם פרויקט כזה, פירקנו את המהלך לשלבים, כאשר בכל שלב הקפדנו שיהיה תוצר בעל ערך עסקי", המשיכה פורטניק, שאף חילקה לאחר מכן כמה טיפים לחבריה המנמ"רים – "ראשית יש לוודא שכל התהליך לא יפריע לפעילות של הארגון. בנוסף יש להקים צוות נפרד וייעודי למהלך. לדאוג לתקציב נפרד. לסביבות עבודה נפרדות ולמקום פיזי נפרד", אמרה והוסיפה לסיום כי "הכי חשוב לרתום את הנהלת הארגון לפרויקט, ליצור מחויבות ולשמור על העיקרון של מתודולוגיה לפני טכנולוגיה".

פיתוח עצמי בביטוח ישיר

יבגני וולפין, סמנכ"ל מערכות מידע בביטוח ישיר, תיאר את פרויקט החלפת מערכות הליבה בביטוח ישיר, שם נקטו בגישה שונה מזו של כ.א.ל: פיתוח עצמי של המערכות.

וולפין פתח ואמר כי, ביטוח ישיר פועלת בישראל 24 שנה, והיא מבוססת על פעילות ישירה מול הלקוח ללא סוכנים. יש לה 550 אלף לקוחות, ובשנת 2017 הציגה רווח של 200 מיליון שקל, והיא מעסיקה 1,500 עובדים.

יבגני וולפין, מנמ"ר ביטוח ישיר. צילום: יח"צ

יבגני וולפין, מנמ"ר ביטוח ישיר. צילום: יח"צ

"אחת המטרות שהצבנו לעצמנו היא לפתח מערכות שהמסכים והממשקים של הנציגים המשרתים לקוחות והמסכים שיש ללקוחות יהיו זהים", אמר וולפין. זהו מהלך לא שכיח בפיתוח מערכות ארגוניות, במיוחד בארגוני מוטי-שירות ולא פעם גורם לקצרים או לחוסר היכולת של הנציג לתת ללקוח את השירות הכי טוב.

"עקרון נוסף", אמר וולפין, "החלטנו שאנו מפתחים מערכת מידע אחת עבור כל סוגי הביטוח העיקריים שלנו: אלמנטרי, חיים ובריאות, ומערכת עבור התביעות, שהיא חשובה מאוד".

תקציב הפיתוח של החלפת מערכת הליבה עמד על 116 מיליון שקל, ציין וולפין. "המועד המקורי של הפרויקט הסתיים אחרי ארבע שנים, אולם הוחלט להרחיב אותו אחרי שלוש שנים", סיפר וולפין.

וולפין התייחס להחלטה הלא שגרתית ללכת על פיתוח עצמי. "לקחנו סיכון לא קטן", הוא הודה, "אבל היה לנו כבר ניסיון בפרויקטים קודמים, וידענו שיש לנו אנשי טכנולוגיה מעולים, מחויבים לחברה, שרובם המוחלט כמעט התחילו את הפרויקט, ליוו אותו לאורך כל השנים וממשיכים עד היום, וזו נקודה מאוד מאוד חשובה".

לדבריו, "בפיתוח עצמי הרווחנו, גמישות תפעולית, תפרנו חליפות לפי המידות שלנו, חסכנו בעלויות וגם יכולנו לחשב מסלול מחדש, לנהל טוב יותר משברים שהיו בדרך". וולפין גם הסכים לדבריה של פורטניק וקבע כי "מתודולוגיה סדורה זה הדבר הכי חשוב, וגם תרבות ארגונית מתאימה, שמאפשרת לטעות, אבל לא להיכשל".

דובר נוסף היה גדי דודיאן, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף המחשוב בבנק יהב.

דודיאן סקר בפני המנמ"רים את המגה פרויקט של החלפת מערכת הליבה של בנק יהב, שעלה לאוויר בשנה שעברה ונחשב לאחד הפרויקטים המורכבים והגדולים ביותר שנעשו בעולם הבנקאות בכלל ובישראל בפרט.

דוברים נוספים במפגש היו ערן אלרואי, מנכ"ל Software AG, שמספקת פתרונות לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית על בסיס של מודרניזציה, מתודולוגיה שהחברה מריצה שנים רבות, הרבה לפני שדיברו על דיגיטל. כמו כן השתתף, אבי טראוב, סמנכ"ל מכירות ושותפים בחברת Priority הישראלית, שעושה חייל בכל העולם, ונבות פלד, מייסד ונשיא חברת גיזמוקס, סטארט-אפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה המאפשרת לארגונים להמיר אפליקציות לסביבות מודרניות, במיוחד בענן, ומובייל מסביבות לגאסי כמו שרת לקוח. באחרונה ביצעה החברה פרויקט שדרוג מערכות על בסיס הטכנולוגיה שלה ברשות לחדשנות.

סיקור נוסף מהפורום בהמשך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים