למה ה-1 במאי עדיין רלוונטי – גם בהיי-טק?

ה-1 במאי שוב כאן. לכאורה, מדובר בחג ארכאי, או לפחות כך נראה. כזה שמסמל את הקומוניזם, השלטון הסובייטי וימים שלא יחזרו עוד. אלא שה-1 במאי, שבכלל נוצר בארצות הברית, רלוונטי מתמיד, או לפחות כמו תמיד.

עולם ההיי-טק נראה אידיאלי מבחינת מקומות ויחסי עבודה – הוא נתפס כענף עם שכר טוב, תנאים מצוינים ולפעמים גם שעות גמישות. אלא שאותן "שעות גמישות" הן לפעמים האפשרות לעבוד מ-09:00 עד 21:00 או מ-10:00 עד 22:00. מה שנקרא, מצאת החמה עד צאת הנשמה. "מלהיב". שלא לדבר על עבודה מהבית, בסופי שבוע, עבודה מהסמארטפון ועוד המצאות שנועדו כדי להשאיר אותנו מחוברים לעבודה 24/7, ואם אפשר גם בשינה.

נכון שהדברים שציינתי למעלה לא ייחודיים להיי-טק – הם מנת חלקם של ענפים נוספים במשק, שבהם המצב אולי פחות טוב, מכיוון שבחלק מהמקצועות הללו השכר יותר נמוך – אבל בענף שלנו הם בולטים במיוחד. הם גם לא חדשים – מדברים על זה כבר שנים, ולפעמים עולה הקריאה לתקן. בשנים האחרונות, עובדים ביותר ויותר חברות בענף החלו להבין את העניין ולהתאגד – בהסתדרות, שאף הקימה לפני כמה שנים אגף מיוחד לעובדי היי-טק, או בארגוני עובדים אחרים. המגמה הזו, שעוררה פליאה מסוימת כשהחלה, אמנם הואטה בשנה-שנתיים האחרונות, אבל עדיין קיימת.

עובדי קבלן או עבדי קבלן?

נושא נוסף הוא עובדי הקבלן – אלה שנותנים שירותים להיי-טק, או מועסקים בתפקידים שבשקט היה יכול למלא אותם עובד של החברה, אבל זו רוצה לחסוך בהוצאות ובמתן תנאים סוציאליים, שגם הם מתורגמים בסופו של דבר לכסף – על חשבונם של העובדים. ובכן, לא רק שפעמים רבות עובדי הקבלן מקבלים שכר נמוך יותר מאלה שעובדים אתם באותו הבניין ויש מקרים שבהם גם באותו התפקיד, הם גם לא תמיד נהנים מאותן הזכויות שאותן מקבלים עובדי החברה: תנאים סוציאליים משופרים, ארוחות, מכון כושר וכו'…

עובדים במפעל של פוקסקון בסין. צילום: זולו, מתוך ויקיפדיה

הדבר קורה גם בחו"ל. גוגל (Google) היא אחת החברות שנחשבות לנותנות התנאים הטובים ביותר לעובדיהן. יתרה מזאת, על פי CNN ופורצ'ן (Fortune), היא מקום העבודה הטוב ביותר לעבוד בו. מאמר שפרסם בינואר האחרון בגרדיאן (Guardian) חבר הפרלמנט הבריטי צ'י אונרווה (מהלייבור, אלא מה?) ובו פירט את רשמיו מביקור בקמפוס של גוגל בעמק הסיליקון מעלה שלא כך המצב. החברה אמנם מספקת ארוחות גורמה, הסעות ועוד תנאים משופרים – אבל רק לעובדיה. אלפי עובדי הקבלן שמשרתים אותה לא מקבלים את התנאים האלה.

העבדות עוד כאן

ואם כבר חו"ל, קשה שלא לשים את הספוט, שוב, על התנאים המחפירים שבהם מועסקים עובדים במזרח, ובעיקר בסין, במפעלים שמייצרים את הסמארטפונים, הטאבלטים ושאר המכשירים שאנחנו אוהבים. מחקר העבדות הגלובלי (שנכון ל-2016, אבל מאז המצב לא השתנה בהרבה) מעלה שקרוב ל-18.5 מיליון הודים וכ-3.5 מיליון סינים מוגדרים כעבדים. המחקר אמנם מחלק את מספר העבדים המודרניים לפי מדינות ולא לפי תעשיות, אבל חברות היי-טק רבות מעבירות מפעלים ומשרות למדינות האלה, לא תמיד בתנאים נוחים, בלשון המעטה. שלא לדבר על כך שיש רבים שלא נכללו במדד אבל נמצאים על גבול העבדות – וגם אלה לא תנאים שהייתם רוצים לעבוד בהם.

הדברים שציינתי כאן הם רק כמה דוגמאות לצורך בהתאגדות, בשמירה על זכויות עובדים וב-1 במאי גם בענף ההיי-טק. יש לרבים אינטרס לשייך את חג הפועלים לקומוניזם, לטעון שהוא לא רלוונטי ושריד לתקופה שבה ההערצה לסטלין הייתה דבר נפוץ. נוח מאוד לתאגידי הענק ולממשלות לשמור על המצב הקיים, שבו העובד הוא או מוחלש ומנוצל או מקבל תנאים טובים ושכר משופר, אבל נשוי לעבודה. המצב לא חייב להיות כך וה-1 במאי כאן כדי להזכיר לנו את זה.