"סנקציות על ישראל יפגעו פגיעה ממשית בהיי-טק"

המשך המלחמה בעזה והתמונות שיוצאות משם, של אנשים שעומדים בתורות ארוכים כדי לקבל מעט אוכל, מתחילים לגרום נזקים לכלכלה הישראלית. מצבה של ישראל בדעת הקהל העולמית, וכתוצאה מכך גם בקרב מקבלי ההחלטות, במיוחד במדינות ליברליות – לא טוב. אלה מתחילים לנקוט צעדים שונים נגד ישראל, שעלולה להיות להן השפעה רבה על הכלכלה הישראלית, ובכלל זה על ענף ההיי-טק.

אתמול (ג') יצאו בריטניה, קנדה וצרפת – שלוש מדינות חשובות, שיש לישראל יחסים טובים איתן – באיום שהן יטילו סנקציות על ישראל אם היא לא תפסיק את הפעילות הצבאית שלה ברצועה ותתיר הכנסת סיוע הומניטרי, שיקל על המשבר החריף שממנו סובלת האוכלוסייה המקומית. שר החוץ הבריטי, דיוויד לאמי, אף הודיע לפרלמנט כי הממלכה משעה את המשא ומתן שהיא מנהלת עם ישראל על הסכם סחר חופשי. כמו כן, היחסים בין ישראל לספרד חווים משבר בימים אלה, וראש הממשלה, פדרו סנצ'ס, כינה את ישראל "מדינת רצח עם" וקרא לסלק אותה מהאירוויזיון. ספרד ואירלנד אף קראו לאיחוד האירופי להשעות את הסכמי הסחר שיש לו עם ישראל.

ילדים בעזה משוועים לאוכל. צילום: ShutterStock

התגובות בשוק ההון המקומי, במיוחד למהלכים שבריטניה, קנדה וצרפת נקטו אתמול, לא איחרו לבוא, והדאגה מהפגיעה האפשרית של מה שיקרה בעתיד הביאה לירידות חדות בבורסה ולהיחלשות של השקל לעומת רוב המטבעות הזרים החשובים. מגמה זו נמשכה גם היום, נכון לשעת פרסום שורות אלה. במערכת הכלכלית הישראלית חוששים שצעדים אלה הם התחלה של תהליך, שעלול להוביל לסנקציות כלכליות נרחבות נגד ישראל ממדינות מכל העלם. אם זה יקרה, אומרים המומחים, תהיה לכך השפעה ניכרת על ענף ההיי-טק, שמהווה חלק ניכר מהייצוא של ישראל. שלא לדבר על הפגיעה במוניטין של אומת הסטארט-אפ.

"הסבירות שיהיה אמברגו כללי – מאוד נמוכה"

רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי בבנק מזרחי-טפחות, אמר לאנשים ומחשבים כי "נכון לעכשיו, היחסים עם אירופה מתוחים מאוד, ואם יהיו חדשות רעות, הן יגיעו מכיוון זה. בחודש אפריל, הייצוא למדינות האיחוד האירופי היווה כ-27% מסך הייצוא של ישראל ועמד על 1.15 מיליארד דולר. כמו כן, הייבוא ממדינות אלה היווה 35% מסך הייבוא לישראל בחודש זה. אלה נתחים נכבדים בהחלט. זאת, כשישראל מתמודדת, כשאר מדינות העולם, עם השלכות המכסים שהטילה ארצות הברית".

עם זאת, הוא ציין כי "עדיין לא מדובר בתרחיש קצה של אמברגו – לא מאירופה ולא ממדינות נוספות, מחוץ לאיחוד, שישראל מקיימת איתן סחר ענף, כגון ארצות הברית, סין והודו. תרחיש כזה יפגע מאוד בפעילות הייצור והסחר של המשק, אולם הסבירות שהוא יקרה מאוד נמוכה".

"נכון להיום", הוסיף מנחם, "תרחיש של אמברגו מוחלט על הסחר עם ישראל מצד בריטניה, קנדה וצרפת אינו סביר, אך אין לשלול שזה יקרה, אם ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות באזור לא ישביעו את רצונן של מדינות אלה ומדינות אחרות באירופה. גם אמברגו חלקי או נקודתי יותר יהווה בעיה למשק, ובכלל זה להיי-טק".

אין ספק שאמברגו, לא משנה מה היקפו, יזיק, אבל האם העובדה שההיי-טק אחראי לחלק גדול מאוד מהסחר שלנו עם העולם לא תקטין את ההשפעה של סנקציות, ככל שתהיינה?
"לפני שניגע בהיי-טק, כדאי לזכור שלהשעייה אפשרית של הסכמי הסחר בין ישראל לאירופה יש עוד השפעות. הסחר הענף עם אירופה והסיקור התקשורתי המסיבי אכן משקפים פגיעה פוטנציאלית ממשית, שכן ישראל היא מדינה עם סחר החוץ מהווה נתח גדול מהתוצר. כמו כן, שווקי צפון ודרום אמריקה הם חלופות פחות טובות, כי יש מרחק גדול יותר לשינוע הסחורות אליהן ומהן. האזורים האלה רחוקים מישראל הרבה יותר מאירופה. לכל זה יש לצרף את המשך הסיכון מכיוון החות'ים – סיכון שמביא חברות תעופה זרות רבות לבטל טיסות לישראל.

אחד הדברים שמשליך על ההיי-טק בהקשר זה הוא סנטימנט השוק. משקיעים זרים תושבי חוץ שנחשפים לטיעונים של מדינות מפתח באיחוד האירופי נגד ישראל עלולים לקחת זאת בחשבון, וייתכן שהנכונות שלהם לפעול כאן תיפגע.

ההיי-טק לא יוכל לחמוק מכל אמברגו וסנקציות שיוטלו על ישראל, אם וכאשר. נתח נכבד מפעילות ומימון ההיי-טק המקומי, בדגש על חבורת סטארט-אפים מתקבל ממשקיעים זרים ואם ישראל תוחרם, היכולת של חברות ישראליות לגייס הון זר תספוג פגיעה של ממש".

אם המצב יימשך, בהחלט יש מצב שעוד משקיעים זרים יירתעו מלהשקיע כאן את כספם. צילום: ShutterStock

האם יש לך גם מסרים מרגיעים בסיטואציה הנוכחית?
"ניתן לחשוב על כמה: ראשית, בריטניה היא היחידה עד כה שנקטה צעד בפועל, וגם כאן לא מדובר בהפסקה של הסחר, אלא בהשעיית הדיונים על שדרוגו. דיונים אלה נמשכים כמה שנים ויוכלו להתחדש מיידית אם הנסיבות שבריטניה מלינה עליהן ישתנו.

שנית, יש בהסכמי הסחר עם האיחוד האירופי תועלת לשני הצדדים. קח למשל את גרמניה – באחרונה דובר רבות על הצורך שלה להגדיל את הוצאות הביטחון שלה, לרבות הצטיידות ורכש – תחום שמהווה עוגן עבור הייצוא הישראלי. לכן, נראה שאין לגרמנים, ולאירופים בכלל, כוונה לנתק את קשרי הסחר. אין כאן שיקול כלכלי של יתרון יחסי, או עלות-תועלת, אלא החלטה להשתמש באיומים בסנקציות לצורך לחץ על ישראל, וכנראה גם כדי לרצות את דעת הקהל.

שלישית, למזלה של ישראל, כדי להשעות את הסכם הסחר החופשי שיש לאיחוד איתה, כל מדינות האיחוד צריכות לקבל החלטה על כך, פה אחד, ומדובר ב-27 מדינות. קשה, לפחות נכון לעכשיו, לראות את המדינות שדוחפות לכך להשיג הסכמה מלאה.

רביעית, האירופים בוחנים האם בפעילותה בעזה, ישראל הפרה סעיף שכלול בהסכם. מן הסתם תהליך זה יארך תקופה, מה שנותן מרחב תמרון לכל הצדדים".

לסיכום אמר מנחם כי "בסך הכול, בשלב זה, הגם שלא מדובר עדיין בצעדים מעשיים, אלא רק בתחילת מהלך בחינה, מדובר בהתפתחות בעלת השלכות שליליות פוטנציאליות של ממש על המשק, ובתוכו ההיי-טק – אם כי לא קיצוניות".