ד"ר חנן מעוז, אוניברסיטת תל אביב: "המנמ"ר חייב לדעת שבכל רגע אפשר להחליף אותו"

"ה-IT חייב להתנהג כמו ארגון עסקי", אמר ד"ר מעוז, בעבר בכיר ביבמ ואורקל וכיום חוקר את התפר שבין ה-IT והעסקים בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב ● לדבריו, "הרבה ארגוני IT משתמשים כיום בשיטות ניהול שלא מקובלות על יחידות עסקיות; למשל, לא קיים ERP של מידע, לא מדברים במושגים של IT-PMO" ● הוא המליץ בדבריו להשתמש במינוף פורטפוליו תוכניות ופרויקטים לניהול מערך ה-IT בארגון

האם ה-IT הוא יחידת סמך, כמו שמתייחסים אליו ברוב הארגונים? האם הוא קו עסקי כמו כל קו אחר? או שכמו במקרים רבים, המצב הוא אי שם באמצע וההתייחסות היא מעורבת? אלה השאלות שבהן עסק ד"ר חנן מעוז, ראש קבוצת מחקר בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת תל אביב, במסגרת הכנס הראשון של קתדרת אורקל (Oracle), שנערך בשיתוף עם האוניברסיטה. ד"ר מעוז, שמילא בעבר תפקידים בכירים ביבמ (IBM), אורקל וחברות גלובליות אחרות, חוקר כיום את התפר שבין ה-IT לעסקים

הוא המליץ בדבריו להשתמש במינוף פורטפוליו תוכניות ופרויקטים לניהול מערך ה-IT בארגון – "המקום שבו משולבים ניהול ערך, סיכון ותשואה".

"אם נסתכל פנימה, לתוך ארגוני ה-IT, נראה שהסיבה לכך שהמנמ"רים לא מצליחים לייצר ערך היא שהרבה ארגוני IT משתמשים כיום בשיטות ניהול שלא מקובלות על יחידות עסקיות", הוסיף. "למשל, לא קיים ERP של מידע, לא מדברים במושגים של IT-PMO. ה-IT עצמו, שמספק הרבה כלים לשאר חלקי הארגון, מתנהל בצורה פחות אינטגרטיבית ומתאפיין באיים הטרוגניים". לדברי ד"ר מעוז, "הטפנו לארגון שצריך לעשות ERP ו-CRM לשבור את הסיילוס בין השיווק למכירות, לכספים. ב-IT עצמו רואים את כל הרעות החולות. אנחנו בפירוש אומרים שה-IT צריך להתנהג כמו גוף עסקי, אבל אם אין לנו את היסודות – איך נעשה את זה?"

הוא אף דיבר על ה-BVIT – הערך העסקי של מערכות מידע. "זה מושג לא חדש", אמר. "אפשר לראות אותו במחקרים של גרטנר (Gartner) שפורסמו בראשית שנות האלפיים. הוא מעלה דילמות, שכן הפריון של ה-IT נמוך מההשקעות בו ועל פי המאמר It Doesn't Matter של ניקולס קאר מ-2003, שהוא מאמר פורץ דרך, ה-IT הוא קומודיטי, ולא מייצר ערך תחרותי".

"מקובל להניח שטכנולוגיות המידע אינן גורם ייצור מוכר בכלכלה, שלא כמו הון, עבודה וחומרים, ולכן – אי אפשר להכניס אותן למודלים של תמחיר", הוסיף ד"ר מעוז. "אם אני לא יכול לחבר את הטכנולוגיה לעולם הכלכלי – אני לא יכול לייצר ערך. לא ברור איך זה קשור להכנסות או הורדת עלויות". לדבריו, "ברור שמדובר בדבר פרודוקטיבי, אבל כשמסתכלים על התקציב רואים ש-4% ממנו הולכים למיחשוב. מצד שני – בשעת משבר יש לחץ שמוביל לשאלה האם זה עוזר. זה אחד המקומות הראשונים שבוחרים לקצץ בו".

לדברי ד"ר מעוז, הארגון צריך לתמחר כל שירות שלו ולאגד את כל השירותים בפורטפוליו אחד. לאחר מכן, המליץ, על הארגון לבחור את הדברים שבהם הוא יעיל ביותר ולספק אותם, ולבטל שירותים לא יעילים. לדבריו, אם השירותים שבהם הארגון יעיל פחות הם חיוניים – ניתן להוציא אותם למיקור-חוץ. "המנמ"ר צריך לדעת שבכל רגע אפשר להחליף אותו במיקור-חוץ, ולהתנהג בהתאם", אמר.

מעוז סיכם באמרו, כי על המנמ"ר לבחון שאכן, יש לו תנאים בשלים בארגון וסביבה תומכת משילות (Governance), ועליו להתעקש שייבנה בארגון משפך שרשרת האספקה. "לשם כך, עליו למפות את המשאבים, להעצים את ניהול הפרויקטים, לבנות קטלוג של השירותים ולתמחרם ולבנות את המתודולוגיה של פורטפוליו השירותים, כך שתעזור לו לנהל שיח עם המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של הארגון", אמר.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ארתור

    ניכרת בתיאוריה התחלואה שיוצר הפער בין האקדמיה לעולם האמיתי. שטויות במיץ... בעדינות...

  2. ניקוס

    אני מקוונ שלפחות הוא מבין מה הוא אומר ועל מה הוא מדבר

אירועים קרובים