גלולת הרגעה: גם בעידן היברידי – ביטחון הציבור תלוי בעיקר בגורמים האנושים

העשור האחרון מסמן שינוי עומק במאפייני האיום. לפי נתוני יורופול (Europol), סוכנות אכיפת החוק של האיחוד האירופי, מרבית רשתות הפשיעה המאורגנת פועלות כיום במתווה חוצה מדינות ומשלבות פעילות דיגיטלית ופיזית כאחד. במקביל, מעריכים ב־FBI (הסוכנות הפדרלית האמריקנית לביטחון פנים), כי היקף הנזק מפשיעה קיברנטית – כלומר עבירות המתבצעות באמצעות מחשבים, רשתות ואינטרנט, כמו פריצות, גניבת מידע והונאות דיגיטליות – חצה כבר את הרף של 12 מיליארד דולר בשנה. המשמעות אינה רק גידול בהיקף הפעילות, אלא שינוי באופי: פשיעה, טרור, סייבר והשפעה תודעתית מתכנסים לכדי מערכת אחת: היברידית, מהירה, אדפטיבית ורב-זירתית.

כדי להבין את עומק השינוי, די בתרחיש אחד: רשת עבריינית שמשלבת מתקפת סייבר על תשתית אזרחית, מפיצה תוכני דיפ-פייק ליצירת כאוס תודעתי, מפעילה אלימות מקומית וגם הלבנת הון דרך פלטפורמות גלובליות. זהו אינו תרחיש עתידני, אלא מציאות הולכת ומתהווה. הבעיה המרכזית אינה בהכרח מחסור בתקציב או באמצעים, אלא בעודף מערכות שאינן "מדברות" ומחוברות זו לזו.

"קצב ההתפתחות הטכנולוגית מהיר משמעותית מקצב ההתאמה המשפטית והרגולטורית, וללא מסגרת עדכנית ודינמית, שתתמודד עם פשיעה קיברנטית, זיופי זהות ושימוש ב־AI, גם המערכות המתקדמות ביותר יישארו מוגבלות"

שבר המשילות נובע, בין היתר, מכך שהאיום פועל כרשת, בעוד שהמערכת והארגונים פועלים כמקטעים. ארגוני אכיפה, משפט, רגולציה, חינוך, כלכלה ורווחה, פועלים בנפרד באופן שאינו מסונכרן עם מערכות מידע שאינן משולבות, עם יעדים נפרדים ולא משותפים ובשפה שאינה אחידה. התוצאה היא תגובתיות, עיכוב בזיהוי, ושחיקה בהרתעה.

שינוי גישה

עומס מתמשך, ריבוי זירות – פיזיות, דיגיטליות ותודעתיות מחייבים שינוי גישה. רציפות תפקודית אינה רק עניין של עוד משאבים, אלא של חיבור שלפיו "מה שלא פועל בסינרגיה בשגרה לא יתפקד בחירום". על פי האינטרפול , השימוש בבינה מלאכותית על ידי גורמי פשיעה מתרחב במהירות, ובמיוחד בתחומי הונאות, זיופי זהות ומניפולציות מידע.

כאן נכנס הממד הקריטי של מנהיגות והובלה – LeaderShift AI, תפיסה מנהיגותית רב ממדית ליצירת תהליכים חדשים ומותאמים, הנשענים על טכנולוגיה חדשנית והנהגה פורצת דרך, ולא על שיפור הדרגתי של מודלים קיימים. המודל נשען על ארבעה צירים מרכזיים: שינוי מנהיגותי (Leadership Shift), שבו מנהלים ומפקדים מאמצים שימוש אישי ומעשי ב-AI כחלק מהובלת הארגון; שינוי דרכי העבודה (Workflow Shift) באמצעות שילוב AI בתהליכי הליבה המבצעיים; שינוי תרבות הלמידה (Learning Shift) ליצירת ארגון לומד, גמיש ומתעדכן בזמן אמת; ושינוי הלגיטימציה (Permission Shift) – יצירת אמון, ביטחון והרשאה ארגונית לעובדים ואנשי שטח להשתמש בכלי AI באופן אחראי ואפקטיבי.

לצד זאת, השקעה בכשירות טכנולוגית, חוסן מנטלי ותפיסת שליחות היא תנאי ליתרון מתמשך בשל העובדה שיתרון טכנולוגי ללא יתרון אנושי הוא זמני בלבד.

תנאי יסוד: יצירת תמונת מצב משותפת

המעבר הנדרש הוא ממענה תגובתי למודל מניעתי. שילוב השימוש בדאטה וביכולות AI מתקדמות לצד יצירת תהליכי עבודה חדשים ומותאמים מאפשרים לזהות דפוסים בשלב מוקדם ולטפל בהם בטרם הסלמה, אך היא מחייבת סינרגיה עמוקה – פנים ארגונית ובין ארגונית, בין המשטרה, רשויות מקומיות, רגולטורים וגופי ביטחון נוספים. יצירת תמונת מצב משותפת היא תנאי יסוד.

קצב ההתפתחות הטכנולוגית מהיר משמעותית מקצב ההתאמה המשפטית והרגולטורית, וללא מסגרת עדכנית ודינמית, שתתמודד עם פשיעה קיברנטית, זיופי זהות ושימוש ב־AI, גם המערכות המתקדמות ביותר יישארו מוגבלות.

ובתוך כל אלה מצוי גם אמון הציבור; מחקרים מעידים, שרמת אמון הציבור במוסדות ציבוריים ושלטוניים היא תנאי מרכזי לאפקטיביות אכיפה. שקיפות, הוגנות ושוויוניות אינם ערכים נלווים; אלא תנאי תפעולי – אופרטיבי ליצירת אמון זה.

כדי לתרגם תפיסה זו לפעולה, נדרשים ארבעה צעדים מיידיים: חיבור דאטה בין גופים ליצירת תמונת מצב משותפת; הקמת מנגנוני אינטגרציה לפעולה בזמן אמת; הפעלת יכולות מבוססות AI לזיהוי מוקדם ומענה; והשקעה שיטתית בגורם האנושי ובכשירותו. הצלחה תימדד בקיצור זמני תגובה, עלייה בזיהוי מוקדם, מניעה וסיכול פשיעה, שיפור בשיתוף מידע ועלייה באמון הציבור.

בשנים הקרובות נראה האצה באוטומציה של פשיעה, שימוש גובר ב־ AI על ידי גורמים עוינים והעמקה של פגיעה באמון באמצעות מניפולציות מידע ותודעה. מדינות שלא ייערכו לכך – ימצאו עצמן מגיבות ולא מובילות.

ניצב (בדימ') בועז גלעד הוא חוקר במכון לחקר הביטחון האישי במכללה האקדמית גליל מערבי ומנכ"ל חברת  S.T – Impact.

לימור מוצניק היא בכירה לשעבר בשב"כ ויועצת אסטרטגית לטרנספורמציית AI.