הבינה האנושית תנצח את הבינה המלאכותית

הבינה המלאכותית הייתה, באופן לא מפתיע, בכותרות גם בשבוע הטכנולוגי שאנחנו נכנסים לסופו. זה בא לידי ביטוי בשלל היבטים: מ-OpenAI, שהגישה השבוע את המסמכים הראשונים לקראת ההנפקה; עבור באנת'רופיק, ששחררה השבוע גרסה "בטוחה" של המודל בעל היכולות ה-"מפלצתיות" שלה, מיתוס; וכלה בדו"ח מבקר המדינה, שעסק בנושא, ושארחיב עליו בהמשך.

כפי שמזה שנים אנחנו, באנשים ומחשבים, מקיימים כנסים על התחומים החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה בזמן אמת – כך אנחנו עושים גם עם המהפכה הלוהטת של ה-AI, עם סדרת ועידות. אתמול (ד') התקיימה אחת מהן – CAIO. מנכ"לים, מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות התקבצו באולם איסט בתל אביב כדי לשמוע על השינוי שהבינה המלאכותית גורמת באופי תפקידו ובמעמדו של המנמ"ר בארגון – ולא רק הוא. המסר שעבר כחוט השני בין הפאנלים השונים הוא שכדי ליישם בינה מלאכותית צריך בינה אנושית. שלמרות גלי הפיטורים בהיי-טק עקב ה-AI, עדיין צריך אנשים כדי להטמיע אותה ולהשתמש בה, על מנת להביא ערך עסקי לארגון.

CAIO – לא מושג חדש

היסטורית, המונח CAIO אינו חדש – הוא הופיע כבר ב-2018, כאשר החלו להפנים בעולם שבינה מלאכותית היא הרבה יותר מטכנולוגיה, אלא נושא אסטרטגי לארגון, שדורש מעורבות של ההנהלה הבכירה. בסוף 2022, כשה-GenAI פרץ בסערה עם הופעתו של ה-ChatGPT, החלה להתגבש ההבנה שצריך להוציא את הגדרת התפקיד הזו מן הכוח אל הפועל, והוא נכנס ביותר ויותר ארגונים – בין אם כאחד שכפוף למנמ"ר, ובין אם כהרחבת תפקידו של זה.

כנס CAIO, אתמול (ד'). צילום: ניב קנטור

בכנס אתמול הומחש שהבינה המלאכותית היא חלק אינהרנטי ומרכזי מתפקידו של המנמ"ר כיום, בין אם יש תחתיו פונקציה ייעודית לנושא ובין אם הוא נופל על כתפיו שלו. הבינה המלאכותית היא כיום הנושא המרכזי שבו עוסק המנמ"ר, וזה רק ילך ויגדל, שכן הפיתוחים והיישומים הארגוניים שה-AI מביאה איתה הולכים ומתרבים, במהירות רבה יותר ממה שאנחנו רגילים לחשוב.

אם אתם שומעים על מנהלי טק שמדקלמים משפטים כמו "נפטר עובדים בגלל ה-AI", שימו ליד זה כוכבית. במקרים רבים זה רק תירוץ כדי לסבר את אוזנם של בעלי המניות, ובישראל מתווספים לכך המצב הביטחוני ושחיקת שער הדולר. עדיין לא הומצאה ה-AI שתמצא פתרון לצרות האלה

מי ששמע את ההרצאות בכנס הבין שעובדה זו, לצד היותה של הבינה המלאכותית אתגר אנושי-ארגוני הרבה יותר מאשר טכנולוגי, מצריכות את המנמ"ר להתמודד בשתי חזיתות: האחת פנימית, בארגון ה-IT, והשנייה כלל ארגונית.

בחזית הפנימית, המנמ"ר צריך להטמיע בארגון ה-IT את כלי הבינה המלאכותית והתהליכים המתאימים, וזה אתגר מורכב. לדוגמה, בפאנל הפיננסים סיפרו מנמ"רים איך מצליחים להלהיב מפתח שפת קובול, שיש לו כמה שערות לבנות על הראש, להתחבר לשימוש במודלים של בינה מלאכותית ולהטמעת סוכני AI.

הפעילות הראשונה של המנמ"ר בחזית הכלל הארגונית צריכה להיות רתימת ההנהלה, ובעיקר הלקוחות העסקיים בארגון, למהלך. בחלק מהפאנלים הדגישו המנמ"רים ושאר המשתתפים שבארגונים שלהם, כל תורת ההפעלה של הטמעת AI מבוססת על שיתוף הלקוחות הפנימיים – אלה שאמורים להשתמש בכלים הללו. אף בוט, סוכן או מודל לא יצליח לייעל, לשפר את השירות, לבצע אוטומציה של תהליכים ולחסוך זמן וכסף אם הסביבה האנושית שלידו לא תשתף פעולה ולא תדע לנצל את היתרונות של הבינה המלאכותית.

כאן שוב עולה השאלה, שדנים בה הרבה בזמן האחרון ומעוררת לא מעט אמוציות: האם הבינה המלאכותית תחליף אותנו בתפקידים מסוימים? התשובה שעלתה בדיונים אתמול היא שבשוק הארגוני – כלומר, בחיים עצמם – הבינה האנושית תנצח את זו המלאכותית. לכן, אם אתם קוראים או שומעים על ארגונים או מנהלי טק שמדקלמים משפטים כמו "נפטר עובדים בגלל ה-AI", שימו ליד זה כוכבית. במקרים רבים זה רק תירוץ כדי לסבר את אוזנם של בעלי המניות, ובישראל מתווספים לכך המצב הביטחוני ושחיקת שער הדולר. עדיין לא הומצאה הבינה המלאכותית שתמצא פתרון לצרות האלה.

ה-AI בממשלה: מגדל בבל

הבינה המלאכותית עמדה גם במרכז אחד הדו"חות האחרונים, שפורסם השבוע, של מתניהו אנגלמן כמבקר המדינה, רגע לפני שהוא מעביר את השרביט למחליפו, עו"ד מיכאל ראבילו. הדו"ח עסק בנושאים שונים, והוא כלל פרק על הטמעת בינה מלאכותית בממשלה ועל פעילותה בנושא.

אחד הדו"חות האחרונים שלו כמבקר המדינה. מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור

המסקנה מהדו"ח מעניינת: מצד אחד, רואים ומרגישים פעילות בממשלה בתחום ה-AI. מכרזים שונים, במסגרת נימבוס אבל לא רק, כוללים רכיבי AI, ומשרדים שונים כבר מדווחים על תהליכים ששולבה בהם בינה מלאכותית לטובת קיצור תהליכים ושיפור השירות לאזרח. הממשלה איחדה מסגרות ארגוניות כמו מערך הדיגיטל הלאומי עם המטה הלאומי ל-AI, במטרה לייצר מסגרת על שתטפל ביישומה בממשלה.

אבל, מהצד השני, המבקר מזהה שמה שקורה עכשיו הוא סוג של מגדל בבל. אין יד מכוונת ואין תוכנית לאומית ארוכת טווח, על אף שהממשלה החליטה כבר מזמן שתהיה אחת כזאת. התוצאה היא ש-58% ממשרדי הממשלה רוצים לקדם את הבינה המלאכותית, אבל אין להם תקציבים, כי משרד האוצר לא באמת תקצב את הנושא. מכאן נובעת השורה התחתונה של המבקר: דרוש בעל בית ליישום הבינה המלאכותית, כדי שמדינת ישראל תממש את הפוטנציאל האדיר שיש לה, ותהפוך מאומת החדשנות לאומת ה-AI.

ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אמר בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך באחרונה, כי הממשלה תכריז על התוכנית הזאת בקרוב. מדובר בתוכנית לאומית רב שנתית, שלדבריו תשנה את המציאות. אלא שהמציאות מלמדת אותנו שכדאי לקחת את הדברים האלה בעירבון מוגבל. יש לקוות שאם וכאשר זה יקרה, זה לא יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, בפרט בהתחשב במציאות הפוליטית הלא יציבה שאנחנו חיים בה בשנים האחרונות.