מבקר המדינה: הממשלה אינה ערוכה למהפכת ה-AI

ב-58% מגופי הממשלה לא הוקצו תקציבים ייעודיים לקידום פרויקטי בינה מלאכותית, וב־86% מהגופים אין מערכות קבלת החלטות אוטונומיות מבוססות AI – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (ג').

הדו"ח – אחד האחרונים בתקופת כהונתו של אנגלמן, שתסתיים בעוד חודש – עוסק בין היתר בהגנת הסייבר על גופים ציבוריים, בהם בית הנשיא, וכולל פרק אודות מוכנות הממשלה להטמעת בינה מלאכותית. אנגלמן ציין בפרק זה כי "היעדרה של תשתית ארגונית ותקציבית לקידום בינה מלאכותית ברוב הגופים הציבוריים היא חסם המעכב את התפתחות השירות הציבורי". הוא הוסיף כי "זהו הזמן לגבש תוכנית רב שנתית, שתהפוך את כלי הבינה המלאכותית למנוף של מצוינות בשירות הממשלתי".

הפרק כולל סקירה השוואתית של היערכות מדינות שונות לבינה מלאכותית, וזאת במסגרת תפקידו הנוסף של מבקר המדינה כנשיא ארגון מבקרי המדינה האירופי. "בכל הנוגע לישראל", כתב, "התמונה מורכבת: מצד אחד, ישראל נכנסת למהפכת הבינה המלאכותית מנקודת פתיחה מתקדמת. היא נהנית מאקו-סיסטם טכנולוגי וכלכלי מפותח ונמנית עם המדינות בעלות הפוטנציאל הגבוה, בין היתר בזכות יוזמות ממשלתיות בתחום ה-AI בשירות הציבורי. מהצד האחר, דווקא לנוכח נקודת פתיחה זו בולטים הפערים ביכולת הממשלתית לתרגם את היתרון הלאומי לתוכנית פעולה כוללת, מתואמת ובת ביצוע".

עוד מצביע המבקר על הצורך בתשתיות רבות יותר של בינה מלאכותית במדינה, וכותב: "תשתית אינה עניין טכני בלבד; היא קובעת מה המדינה מסוגלת לפתח, באיזה קצב, באיזו רמת עצמאות ובאיזו רמה של בקרה על מידע רגיש ושירותים חיוניים".

יש תקציב, אבל לא כולו ממומש

הדו"ח חושף פערים בין התקצוב לבין המימוש של תוכניות בינה מלאכותית בממשלה: "גם כאשר אושרו תקציבים משמעותיים, מימושם היה חלקי, ובתחומים מסוימים נמוך במיוחד".

בנוסף מצביע הדו"ח על כשלים בממשל הנתונים שעל בסיסם פועלים כלי הבינה המלאכותית. "קיימים חסמים של ממש: תהליכי אישור ממושכים, מגבלות רגולטוריות ובירוקרטיות, פערי אכיפה, מערכות מידע שאינן מתממשקות זו עם זו ותלות בתהליכים ידניים", כותב המבקר.
אנגלמן מציין שבהיעדר אסטרטגיית נתונים ממשלתית סדורה ומדידה, קשה להפוך את מאגרי המידע הממשלתיים לתשתית אמינה לשימוש חוזר, לניתוח מתקדם ולהטמעת בינה מלאכותית אחראית בשירות הציבורי.

עוד הוא מדגיש שההון האנושי בישראל הוא אחד מיתרונותיה, אך נדרשת יכולת משלימה במגזר הציבורי: "עובדי ציבור, מנהלים, רגולטורים, אנשי רכש, יועצים משפטיים, אנשי אבטחת מידע ומבקרי פנים נדרשים להבין לעומק את טכנולוגיות הבינה המלאכותית. הכשרה נקודתית אינה מספיקה; נדרשת מדיניות רוחבית לפיתוח אוריינות וכשירות בתחום זה בשירות הציבורי".

סקר על AI בגופי הממשלה

הביקורת על יישום הבינה המלאכותית בממשלה ובמגזר הציבורי התבססה על שאלונים שהפנה משרד מבקר המדינה ל-70 גופים ציבוריים בולטים. מניתוח השאלונים עולה כי המגזר הציבורי נמצא בעיצומו של מעבר חשוב בכל הנוגע ל-AI – משלב של מודעות, התנסות ותוכניות ניסיוניות, לשלב המחייב אסדרה, תיעדוף, הקמת תשתיות ומדידה.

עוד עולה מהנתונים כי דרגי ההנהלה במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים מכירים בחשיבות הנושא: 77% מההנהלות מייחסות חשיבות רבה או רבה מאוד לשילוב פתרונות בינה מלאכותית; ב-63% מהגופים קיים גורם מוביל בתחום; וב-72% כבר מופעלות תוכניות הכשרה לעובדים. למבקר המדינה דווח על 144 פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית ב-47 גופים, מהם 42% תומכים בליבת הפעילות המשרדית.

עם זאת, לצד המגמות החיוביות, ממצאי השאלון מצביעים על פערים מערכתיים שמחייבים מענה לאומי סדור: רק 18% מהגופים אימצו אסטרטגיה או מדיניות ארגונית מוגדרת לשילוב בינה מלאכותית; 34% טרם החלו בגיבוש אסטרטגיית נתונים; 41% פועלים ללא מסגרת פורמלית של ממשל נתונים; ו-68% מהפרויקטים מצויים עדיין בשלבי פיתוח או פיילוט, כאשר רק 32% הוטמעו בפועל.

המשמעות היא שאף שקיימת תנועה חיובית במערכת הציבורית, טרם נוצרה תשתית ממשלתית אחידה, בשלה ורחבה דיה, שתאפשר מעבר מהתנסויות נקודתיות להטמעה אפקטיבית, בטוחה ומדידה. בין הסיבות לפערים מציין המבקר מגבלות אבטחת מידע, מגבלות תקציביות ומחסור בכוח אדם.

המסקנות

בחלק המסקנות כותב אנגלמן: "מנקודת מבט לאומית, אימוץ בינה מלאכותית במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים אינו יכול להישען רק על יוזמות מקומיות, על מוטיבציה ניהולית או על התנסות נקודתית. נדרשת מסגרת ממשלתית כוללת, שתשלב מדיניות אחידה, תקצוב ייעודי, וכן תשתיות נתונים וענן מאובטחות".

לדבריו, מסגרת זו נדרשת במיוחד נוכח העובדה שכ-80% מהגופים ציינו את הצורך בתקציב ייעודי כתנאי מרכזי להאצת האימוץ, 62% הדגישו את הצורך בהכשרות ו-58% – את הצורך בהגמשת מנגנוני הרכש.

"לפיכך, על משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לפעול לגיבוש תוכניות יישום סדורות, לקביעת יעדים מדידים, לחיזוק משילות הנתונים, להסרת חסמים תשתיתיים וארגוניים ולהבטחת שימוש מושכל בבינה מלאכותית לטובת הציבור", מסכם המבקר.