התוצאות של חברות ה-IT: רבעון של ביקושים חזקים – הודות ל-AI

עונת הדו"חות לרבעון השני של חברות ה-IT חיזקה את התמונה שעלתה ברבעונים האחרונים: הביקושים לשירותי IT, ענן, תשתיות, דאטה ומערכות ליבה נותרו גבוהים, גם ברבעון עם פחות שעות עבודה ובסביבה שבה השקל התחזק בכ-18% בממוצע מול הדולר. נתוני הצמיחה בנטרול השפעת המט"ח, שפרסמו חלק מהחברות, ממחישים את ההשפעה השלילית של הייסוף בשקל, ושלא הייתה האטה בפעילות עצמה. במקביל, פרויקטי AI עוברים בהדרגה משלב של בחינה והשקעות ראשוניות לפרויקטים שמייצרים ביקוש בפועל לתשתיות, ענן, דאטה, אבטחה ואינטגרציה. לכך מצטרפת החשיפה הגבוהה למגזרים הממשלתי והביטחוני, שממשיכה לתמוך בביקושים המקומיים.

עדכון של גרטנר מסוף יולי מחזק את הכיוון הזה. חברת המחקר העלתה פעם נוספת את תחזית הוצאות ה-IT העולמיות ל-2026, וכעת צופה שהסכום יעמוד על 6.37 טריליון דולר – צמיחה של 14.2% לעומת 2025. עיקר ההאצה מרוכזת בתחומים הקשורים לבניית תשתית ה-AI: שוק הדאטה סנטרים צפוי לצמוח ב-62.5%, שוק התשתית כשירות (IaaS) ב-29.3% ותחום התוכנה צפוי לרשום עלייה של 15.5%. עולם שירותי ה-IT עתיד, לפי גרטנר, להציג צמיחה נמוכה יותר – של 5.3%. כלומר, מדובר בשוק שבו ההשקעה גדלה במהירות, אך היא לא מתחלקת באופן אחיד בין כלל התחומים. זה מתחבר היטב למה שאנחנו רואים בדו"חות של חברות ה-IT המקומות – ביקושים חזקים במיוחד בציוד, תשתיות, ענן ופרויקטי AI, לצד הצורך להמשיך לנהל את תמהיל הפעילות והרווחיות בפעילויות השירותים.

התוצאות העיקריות של כל חברה

מטריקס: ההכנסות צמחו ב-6.3%, הרווח התפעולי ב-10.6% והרווח הנקי – ב-13.4%.

וואן טכנולוגיות: ההכנסות זינקו ב-24.9%, הרווח התפעולי עלה ב-10.2% ואילו הרווח הנקי ירד ב-1%, בשל שיערוך של ג'ין טכנולוגיות ברבעון המקביל. בנטרול השיערוך, הרווח הנקי צמח ב-14.2%.

עיקרי התוצאות של החברות השונות. צילום: IBI בית השקעות

מלם תים: החברה הציגה את אחד הרבעונים החזקים בענף – ההכנסות צמחו ב-35%, הרווח התפעולי זינק ב-35.5% והרווח הנקי ב-261.2%.

חילן: ההכנסות עלו ב-11.2% וכ-15% בנטרול מט"ח, הרווח התפעולי ב-12.2% והרווח הנקי – ב-9.7%.

אברא: ההכנסות זינקו ב-27.2%, הרווח התפעולי עלה ב-14.5% ואילו הרווח הנקי ירד בכ-20%, אם כי בנטרול הוצאות חד פעמיות, הוא צמח בכ-38%.

מגמות בולטות בענף

מגזר הפתרונות ושירותי ה-IT: ליבת הפעילות של החברות המשיכה להפגין ביקושים קשיחים וצמיחה אורגנית, גם ברבעון עם פחות ימי עבודה ועם השפעת מט"ח שלילית. מטריקס הציגה בישראל צמיחה של 8.7% בהכנסות ו-13.5% ברווח התפעולי, וואן הציגה עלייה של 18.2% בהכנסות מגזר השירותים, חילן צמחה 7.9% בפתרונות העסקיים שכולה אורגנית ומלם תים רשמה גידול אורגני של 11% במגזר התוכנה, הפרויקטים והפתרונות העסקיים. גם אצל אברא, 11% מהצמיחה הכוללת נבעו מצמיחה אורגנית.

מגזר תשתיות החומרה והענן: אם ברבעון הקודם, השפעת המט"ח ועיכובי האספקה הסתירו חלק מהביקושים, ברבעון השני המספרים כבר היו חד משמעיים: וואן צמחה 40.7% בהכנסות התשתיות, למרות הירידה בשער הדולר, חילן רשמה זינוק של 44.4% במגזר התשתיות ושל כ-65% בנטרול מט"ח, לצד צמיחה של כ-105% ברווח התפעולי בנטרול מט"ח, מלם תים צמחה ב-57% בהכנסות התשתיות והענן, ובכ-90% בנטרול מט"ח, והרווח התפעולי שלה זינק ב-62% וכ-114%, בהתאמה. מטריקס הציגה צמיחה של 16.8% בפעילות הענן והתשתיות, ושל כ-35.5% בנטרול השפעת הייסוף בשקל אל מול הדולר. הביקושים הגבוהים נובעים מהרחבת תשתיות בינה מלאכותית וענן, לצד עליות מחירים ושחרור חלק מעיכובי האספקה מהרבעון הראשון. מנגד, המחסור העולמי ברכיבי זיכרון ושבבים עדיין גורם לדחיית אספקות ולהסטת הכרה בהכנסות בין רבעונים, כאשר על פי הערכות שונות, הזמנות הציוד עשויות להתארך לתקופה של כשנה, במקרים מסוימים.

ההכנסות של כלל החברות. צילום: IBI בית השקעות

מגזר השכר ומשאבי האנוש: פעילות זו ממשיכה להיות העוגן היציב והרווחי בענף. חילן הציגה עלייה של 5% בהכנסות המגזר, ושל כ-8% בנטרול השפעות המט"ח, לצד שיפור של 31.2% ברווחיות התפעולית. במלם תים נרשמה צמיחה של 4.4% בהכנסות, ושל כ-6% בנטרול המט"ח, והרווחיות עלתה ב-22.7%, בין היתר על רקע צמיחה אורגנית והצטרפות לקוחות בצפון אמריקה. בנוסף, סינריון של מלם חתמה על הסכם עם שותף אסטרטגי גדול בארצות הגרית, שצפוי לייצר הכנסות בהיקף של כ-6.5 מיליון דולר בשנה הראשונה, ובפעילות החיסכון ארוך הטווח נמשך השיפור, עם יעד להגיע לאיזון תפעולי עוד השנה.

בשורה התחתונה

עונת דו"חות הרבעון השני של 2026 חידדה את אותה תזה מהרבעון הקודם: הפעילות העסקית ממשיכה לצמוח בקצב גבוה, בעוד שייסוף השקל אל מול הדולר מסתיר חלק מהותי מהצמיחה ומהרווחיות המדווחת. למרות ירידה של קרוב ל-18% בשער הדולר, ארבע חברות ה-IT הגדולות שנסחרות בבורסת תל אביב הציגו צמיחה מצרפית של 16.9% בהכנסות ושל 13.7% ברווח התפעולי. נתוני הנטרול שפורסמו ממחישים כי הביקושים בפועל חזקים משמעותית מהכותרות, כאשר עיקר השונות בין החברות נובע מתמהיל החשיפה לחו"ל, לתשתיות ולפעילויות השירותים והשכר.

עוד יש לציין שהתמונה סביב ה-AI נעשית ברורה יותר: בטווח הקצר-בינוני, ההשקעות מגדילות ביקושים לתשתיות, ענן, דאטה, אבטחה, אינטגרציה והטמעה – בדיוק המקומות שבהם החברות המקומיות פועלות. עדכון גרטנר מסוף יולי, שהעלתה את תחזית הוצאות ה-IT ל-2026 פעם נוספת, מחזק את הכיוון, אך גם מדגיש שהצמיחה מרוכזת כרגע בעיקר בתשתיות בינה מלאכותית, ענן ותוכנה, ולא מתחלקת באופן אחיד בכל התחומים. מנגד, בטווח הארוך יותר עדיין קיים סיכון לפעילויות עתירות כוח אדם, ולכן המבחן יהיה ביכולת החברות להשתמש ב-AI גם לשיפור הפרודוקטיביות.

מבחינת תמחור, החברות המקומיות נסחרות בממוצע סביב מכפיל EBITDA של 10.1x ומכפיל רווח של 20.1x, לעומת מכפילים של 8.7x ו-14.8x, בהתאמה, של קבוצת ההשוואה בחו"ל. הפרמיות שבהן נסחרות החברות המקומיות מחייב המשך צמיחה, תזרים ומנוף תפעולי להמשך, לצד חשיפה למגזרים יציבים ובעלי ביקוש מתמשך, כמו הביטחוני, הממשלתי והפיננסים.

במבט קדימה למחצית השנייה, המוקד עובר מהשאלה האם קיימים ביקושים לשאלה באיזו מהירות הם יתורגמו להכנסות, רווחיות ותזרים. סביבת המט"ח צפויה להיות פחות מכבידה אם שער הדולר יישאר ברמות הנוכחיות, בעוד שצברי התשתיות, פרויקטי ה-AI והרכישות שבוצעו מספקים מנועי צמיחה נוספים. לצד זאת, עיכובי אספקה, עלויות חומרה והיכולת לשמור על משמעת תפעולית ימשיכו לייצר שונות בין החברות.

הכותב הינו אנליסט IT ב-IBI בית השקעות.