החיישנים הזעירים שהופכים כל מוצר לאובייקט חכם
היזם דב מורן יציג בכנס Physical AI את הטכנולוגיה של ויליוט, שמאפשרת לחבר מוצרים, אריזות ואובייקטים פיזיים לענן - ולייצר על בסיסם מידע בזמן אמת ● לדבריו, "Physical AI היא הרבה יותר מרובוטיקה"
אחד החידושים שיוצגו בכנס Physical AI, שיתקיים מחרתיים (ג'), הוא חיישנים זעירים, המבוססים על טכנולוגיית IoT, שפותחו על ידי חברת הסטארט-אפ הישראלית ויליוט (Wiliot), שמתמחה בפתרונות לעולם הבינה המלאכותית הפיזית.
החיישנים מתחברים למוצרים, לאריזות ולמעשה לכל אובייקט פיזי, ומספקים מידע בזמן אמת: היכן נמצא המוצר, האם הוא יצא להפצה, מתי הוא הגיע לחנות, מה הטמפרטורה והלחות שלו, ועוד שורה ארוכה של יישומים שמחברים בין העולמות הדיגיטלי והפיזי. כל זה בעלות של סנטים ספורים ליחידה.
היתרון המרכזי הוא שבמקום לסרוק ברקודים בכל נקודה בשרשרת האספקה, המוצר עצמו הופך למקור מידע דיגיטלי. הנתונים נשלחים לענן ייעודי של ויליוט, ומאפשרים לייצר תובנות ולהפעיל תהליכים אוטומטיים. כך, לדוגמה, ברשתות מרכולים ניתן יהיה לקבל התראה שמועברת ליצרן כאשר מוצר מסוים אזל מהמדף – עוד לפני שבוצעה ספירת מלאי.
את המוצר ואת הטכנולוגיה יציג בכנס היזם הוותיק דב מורן, ממציא הדיסק-און-קי. מורן משמש כשותף מנהל בגרוב ונצ'רס (Grove Ventures), שהייתה בין המשקיעות הראשונות ב-ויליוט. הוא יקיים שיחה אחד על אחד עם גיא אלתגר, סמנכ"ל Physical AI במטה הבינה המלאכותית הלאומי.
דור חדש של חיישנים
מורן סיפר בראיון לאנשים ומחשבים ש-ויליוט השיקה השנה גרסה חדשה של המוצר שלה – דור חדש של חיישנים עם יכולות משופרות בתחומי הטווח, החישה והתקשורת. המוצר כבר נמכר ברחבי העולם.
ויליוט הוקמה על ידי שלושה מייסדים – טל תמיר, ירון אלבוים ואלון יחזקאלי, ובמהלך השנים קיבלה השקעות מחברות ענק, בין היתר מאמזון, סופטבנק וסמסונג. מרכז הפיתוח שלה נמצא בקיסריה, והיא פעילה גם בארצות הברית ובמדינות נוספות. על פי פרסומים אחרונים, החברה מעסיקה כ-300 עובדים, מהם כ-170 בישראל. לפי מאגר Dealroom, באפריל השנה גייסה ויליוט 75 מיליון דולר לפי שווי שלא פורסם, אך מוערך בקרוב למיליארד דולר.
לדברי מורן, היה לגרוב ונצ'רס תפקיד משמעותי בהתפתחות החברה כבר מ-2017, כאשר המוצר הראשוני שלה התבסס על שבבי בלוטות' זעירים ללא סוללה. במהלך השנים התפתחה הטכנולוגיה שלה והפכה לפלטפורמה שמיועדת גם לעולם ה-Physical AI.

המערכת של ויליוט
המוצר של ויליוט – דוגמה למהפכת ה-Physical AI
מורן סבור שהמוצר שעליו ידבר בכנס הוא רק דוגמה למהפכה הגדולה שמייצרת הבינה המלאכותית הפיזית. "אין לי ספק שהתחום הזה יגדל. הוא נוגע בכל תחום כמעט. נוטים לחשוב שזה בעיקר רובוטיקה, אבל זה רק חלק קטן ממנו", אמר.
לדבריו, אחד התחומים החמים שאליהם פונה התעשייה הוא עולם הרכב האוטונומי. הוא ציין כי "הרכבים האוטונומיים הם דוגמה לתהליכים שקורים במהפכות טכנולוגיות: יש שלב של התלהבות ראשונית, אחר כך התקררות ואז פתאום זה פורץ וקורה, ואי אפשר להבין איך חיינו בלי זה".
מורן משוכנע שבתוך עשור, המציאות בכבישים תיראה אחרת לחלוטין: "בעוד 10 שנים, לא יהיה סביר שנהגים לא ינהגו ברכבים אוטונומיים, ומי שימשיך לנהוג ברכבים כמו היום ייחשב כשייך לדור הישן". לדבריו, מהפכת ה-AI היא בין הסיבות המרכזיות לפריצה הצפויה של הרכב האוטונומי.
ככלל, ציין, "מהפכת הבינה המלאכותית היא מהפכה מטורפת, וה-Physical AI היא עוד נדבך שלה. זה מתפרש על הרבה מאוד מרחבים, בין היתר כי הנגישות למידע כיום הרבה יותר גדולה, מהירה ונוחה, ויכולת העיבוד שלו השתנתה לחלוטין. הפתרונות של ויליוט והרכבים האוטונומיים הם רק דוגמה לכך. אנחנו לא נמצאים אחרי מהפכת ה-AI, אלא רואים רק את התחלתה".
גרוב ונצ'רס: מהסיד לדיפ-טק
קרן גרוב ונצ'רס, שכאמור, מורן שותף בה, מתמקדת בהשקעות בחברות דיפ-טק. לדבריו, הקרן הייתה בין הגופים הראשונים בישראל שזיהו את הפוטנציאל בתחום.
"פגשתי לפני כמה שנים את בן הורוביץ, אחד המשקיעים הבולטים, שהיה שותף בקרן גדולה יחד עם שותף בשם מארק אנדרסן (קרן אנדרסן-הורוביץ). שאלתי אותו: 'מדוע אתם לא עושים סמיקונדקטורס?', והוא השיב לי: 'האמת? אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה'", סיפר מורן.
לדבריו, לימים, גם אנדרסן-הורוביץ נכנסה לתחום, בגלל הגידול העצום בו וחשיבותו. "אמרתי אז לבן שתוכנה צריכה גם חומרה לרוץ עליה, והתוכנה של היום זקוקה ל-GPUs ולזיכרונות בהיקף עצום, ולדאטה סנטרים. מארק אנדרסן טבע את מטבע הלשון: 'התוכנה אוכלת את העולם'. עברנו לעולם שבו חומרה היא צוואר הבקבוק", אמר מורן.
גרוב ונצ'רס הוקמה ב-2017 ומראש הגדירה את יעד ההשקעות שלה בחברות הזנק בשלבי הסיד. עד היום היא טיפלה בכ-50 חברות, כאשר היא מנהלת כיום בפועל 43 חברות. חלק מהחברות שבהן גרוב השקיעה נרכשו או נמכרו במהלך השנים. כעת היא נמצאת בתהליך גיוס הקרן הרביעית, כאשר יעד הגיוס עומד על 150 מיליון דולר.
"אנחנו חיים בתקופה מאוד מיוחדת ומרתקת. יש הרבה הזדמנויות, וישראל יכולה וחייבת להיות בפרונט של זה", סיכם מורן.










תגובות
(0)